השבוע האחרון של חודש יוני הצטיין בפיגועי טרור של ״זאבים בודדים״ של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש): עריפת ראש וניסיון לפוצץ מפעל גז בצרפת, חיסול עשרות תיירים בתוניסיה וחיסול עשרות שיעים ״מזייפי הקוראן״ בכווית. הזאבים האלה הם חלק מעדר הלוחמים המממשים את האידיאולוגיה של הארגון, הרואה במבצעיהם של בודדים, ללא צורך בתכנון ובפקודות מפורשות מלמעלה, את דרך המלך להשתלת אימה בלב האויבים. הלוא הקוראן מצווה: ״הפחידו את אויבי אללה״ (קוראן 8:60).
אבל אלה הם רק קצה הקרחון: לא בכדי הארגון קורא לעצמו ״מדינת הח׳ליפות״. תפקיד הח׳ליף הוא לממש את חזון האסלאם: שליטה פוליטית משפטית של האסלאם על העולם כולו. וכל אזור העובר לשליטתו או הנשבע לו אמונים נקרא מחוז (וילאיה) כגון מחוזות סיני, חצי האי ערב, תימן, לוב ואלג'יריה. יעד חשוב של הח'ליפות החדשה הוא שחרור אדמות האסלאם: על פי המשפט המוסלמי, כל חבל ארץ שנכבש אי פעם על ידי מוסלמים הוא לעד חלק מאדמות האסלאם. לכן כל אדמות ספרד ורובן המכריע של אדמות צרפת חייבות לשוב לחיק הח'ליפות. יתר על כן, עצם קיום הח'ליפות מכשיר גם ג׳יהאד התקפי נגד מדינות כופרים שלא נכבשו בעבר על ידי האסלאם. כל אירופה הופכת אפוא ליעד מרכזי.
האסטרטגיה שפיתחה המדינה האסלאמית פשוטה למדי: הצפת אירופה במאות אלפי מהגרים מוסלמים, שרובם מגיעים אליה מסיבות כלכליות ולא מסיבות אידיאולוגיות. אלה ישנו עוד יותר את המאזן הדמוגרפי לטובת האסלאם, ומביניהם יצמחו חיילי העתיד נגד המדינות הקולטות. בנוסף המדינה האסלאמית מחדירה ״מהגרים״ שכבר נמנים עם חייליה ואלה יבצעו פיגועים רצחניים. המדיניות מצליחה: בשנה שעברה הגיעו לאירופה 150 אלף מהגרים. המדינה האסאלמית בנתה לכך תשתית יציבה: כיבוש עיר החוף סירת שבלוב, שממנה, בשיתוף פעולה עם המאפיה האיטלקית, היא משגרת את ספינות המהגרים, תוך שהיא גובה עד אלפי דולרים מכל פליט. אירופה נשארת חסרת אונים ואינה מצליחה לחסום את כניסת המהגרים, הזורמים בהמוניהם בעיקר דרך חופי איטליה.
אך לא רק המדינה האסלאמית פועלת בכיוון זה. פוסק ההלכה הנערץ השייח יוסוף אל־קרדאווי, המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, התווה לפני עשור את הדרך לכיבוש אירופה: הצפת אירופה במהגרים מוסלמים, הפעלת רשת מסועפת של הכשרת הנוער המוסלמי לדבקות בדת, ו״דעווה״, קריאה להתאסלמות נתיני המדינות הקולטות. גם מדיניות זו נושאת פרי: הנוער המוסלמי באירופה דתי יותר מדור ההורים והסבים, ודבק יותר באידיאולוגיה האורתודוקסית של האסלאם. ההצלחה היא מעבר לכל הציפיות ומזינה אף את שורות המדינה האסלאמית על חשבון המדיניות ״בדרכי שלום״ של האחים המוסלמים. אלפי נערים מוסלמים נענו בחיוב לקריאות המדינה האסלאמית להגירה לאזורי המלחמה, ובמיוחד לסוריה. משם חלק חוזרים לאירופה והם יהוו את חוד החנית של המלחמה.
ללא טיפול שורש, שביסודו מודעות למהות המלחמה המתחוללת, גורלו של הטיטאניק המערבי, המתכחש לעצם הקיום של השרטון האסלאמי, עלול לשקוע בפחי ההיסטוריה.
הכותב הוא חוקר אסלאם ומחבר הספר "הג'יהאד בין הלכה למעשה"