מורה לנבוכים: כיצד נלמד על סוגיות אקטואליות שאיננו מכירים?

לכל אחד יש את התחום הזה שבו הוא מרגיש שאלא אם יכניסו לו את החומר למוח בהחסן נייד (מתה על האקדמיה ללשון העברית)- אין סיכוי שהוא יצליח לקלוט אותו. ככה אני והגז. יש כרגע ארבעה מחירים שונים שמדברים עליהם למידת גז שאני עדיין לא הצלחתי להבין מהי ואיך מחשבים אותה. מה מהם הוא הנכון? אין לי מושג. מה המשמעות של זה עבורי כאזרחית? חצי המלכות למי שיבאר לי. אם ארבעים אחוז ממי שהפגין מבין לגמרי את העניין אני אמות מההלם ואל תגידו לי ״הם רוצים שנשלם מלא כסף על משאבי הטבע שלנו״, כי אני מעוניינת בהסבר מקיף יותר
. 

גם על פרטי פרשת פינטו ותנ״צ ברכה ז״ל אני לא יכולה לחזור באופן מדויק. כשהתחילו להראות את הסרטונים של פינטו מדבר על הפרשה ועל עצמו בלשון רבים אני התייאשתי מלנסות להבין את התופעה. תנ״צ ברכה נדחק אל קצה גבול היכולות הנפשיות שלו בגלל שלטענתו פינטו והתקשורת שפכו את דמו. עיתונאים רבים חזרו על המשפט הזה השבוע והצדיקו את הטענה. מעניין כמה ישראלים שאינם עובדים במשטרה או בתקשורת מתעניינים ומבינים באמת במה שקרה שם. זה בכל מקרה, חלילה, לא מונע מאיתנו להביע דעה בכל סלון שבו אנחנו נמצאים, אנחנו הרי לא צריכים באמת להבין. על האופנוע שלנו אנחנו נדביק את המסר ״לשון הרע, זה לא מדבר אליי״ אבל נמשיך לדבר בנחרצות על נושאים שאנחנו לא באמת מבינים בהם.
 

אל תתנו לי להתחיל לדבר על הפרשה עם השם הקליט ״512״, כמספר החשודים ותתי הפרשות המעורבות אם אתם שואלים אותי. בקושי את מספר הטלפון שלי אני זוכרת אז עכשיו גם צריך לזכור מספרי פרשות? מה קרה לשמות חסרי הטאקט ומלאי החן כמו ״משחקי חברה״? 
 

לא פשוט להבין מי נגד מי היום, בחיי. אני רוצה להאמין שלדור שלי, שכרגע סובל מחסרים משמעותיים בשעות שינה בשל ילדים קטנים ועבודה מרובה, קשה במיוחד. אולי זו רק אני. לכן חשוב בעיניי שכל מי שמבין משהו יסביר אותו שוב ושוב כדי שמי שמחפש מידע ימצא אותו, יעבד אותו, יבין אותו וידע (אולי) מה לעשות איתו. זה יכול להיות עיתונאי, זו יכולה להיות מתקינת דודי שמש שבתחביביה ניתן למצוא את ענייניה הפנימיים של מפלגת ש״ס, רק תספרו לנו מה אתם יודעים!

גם לפוליטיקאים כמובן יש חשיבות עצומה בעניין ודווקא הם, במיוחד אם הם בעמדות כוח משמעותיות בתקופות משמעותיות, מעדיפים לרוב לשתוק. הכתבת הפוליטית טל שניידר מ״הפלוג״, אישה שאני מעריצה באופן אישי ומקפידה לעקוב אחריה כדי להבין יותר, בודקת את ההופעות הציבוריות והראיונות של הנבחרים שלנו. שר האוצר, לדוגמה, לא התראיין ממאי (נכון לתחילת השבוע), דווקא כשנושא הגז והמעורבות שלו עצמו מהווים תפוח אדמה לוהט. רוצים לדעת יותר? תפתחו חשבון טוויטר ותעקבו אחריה ואחרי בן כספית ועמית סגל ואודי סגל וכל מי ששם משפחתו סגל ורבים וטובים אחרים כדי לשמוע מה הם מספרים שלא אל מול המצלמות. היי, בזכות טוויטר אפילו הצלחתי להבין קצת במתווה. 
 

סיורים והרצאות הם גם דרך מעולה ללמוד על נושאים שאין לנו מושג לגביהם. זה גם החוב שלי מהטור של השבוע שעבר על החוויה המטלטלת עם יהדות ארה״ב שעוד ככל הנראה תשמעו עליה. למסע ההארה הזה בניו יורק יש אחראים, קוראים להם ״קרן רודרמן״, קרן שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור להנגשת העולם הזה לבעלי מוגבלויות ועל הדרך גם מנסה להנגיש את ארה״ב ובפרט את יהודי אמריקה לישראל. הם לא מרוויחים מזה שום דבר, המשפחה משקיעה בעניין מכספיה הפרטיים ובינינו- הם לא צריכים טובות מאף אחד בשום נושא. 

ג׳יי רודרמן נשוי לשירה מראשון לציון וביחד הם מנסים לשנות את העולם ועושים עבודה לא רעה בכלל. כששאלנו אותם למה הם טורחים להטיס סטודנטים, עיתונאים וחברי כנסת לניו יורק כדי לשמוע על יהדות ארה״ב הם הסבירו במבוכה שכשאמריקאי מגיע לישראל מספרים לו על המצב בישראל וכשישראלי מגיע לאמריקה הוא מספר על המצב בישראל. בימים כתיקונם אין לנו עניין אמיתי לשמוע מה קורה איתם שם בניכר. אם הם לא מתכוונים לעלות לארץ עדיף שפשוט יתנו את הכסף ונמשיך על פי נושאי השיחה שמעניינים אותנו. לא הזכרתי את הקרן בשבוע שעבר, אני לא חייבת להזכיר את הקרן גם השבוע אבל מגיע לכם לשמוע עליה. אז הנה.