דיפלומטים מערבים במטה האו״ם בניו יורק לא הופתעו מהדיווחים על כך שהחתימה על ההסכם עם איראן מתקרבת. "כבר כמה ימים שאנו יודעים שהכל מוכן לחתימה מלבד כמה עניינים שוליים וזניחים שעוזרי שרי החוץ מטפלים בהם", סיפר נציג בכיר של משלחת מערבית באר׳ם, "אבל היינו מנועים, מסיבות ברורות, מלדבר על כך".
לדברי הדיפלומטים, הצהרתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה משבוע שעבר כי "הסיכוי לחתימת ההסכם הוא 50:50" ודבריו של שר החוץ ג'ון קרי כי "ארה"ב מוכנה לעזוב את שולחן המו"מ", לא שיקפו את התמונה האמיתית של ההתקדמות בשיחות. מדובר היה בספינים שנועדו ליצור את הרושם שארה"ב מקשיחה את עמדותיה, רושם שלדברי דיפלומטים לא התיישב עם ההתנהלות האמריקאית בשלבים האחרונים של המו"מ.
במטה האו"ם ניכר מאמץ מצד דיפלומטים מערבים להדגיש שההסכם עם איראן, שכולם תמימי דעים בהגדרתו כ"היסטורי", הוא תוצאה של מה שמוגדר כ"התנהלות מתואמת של המעצמות".

"מי שנתפש לדיווחים על מאמציה של ארה"ב להגיע להסכם עם איראן מפסיד את החלק המרתק בסיפור", אמר ל"מעריב־ השבוע" נציג של משלחת מערבית מרכזית. הדיפלומט הסביר כי ארה"ב, כמעצמת־על וכמי שיזמה מלכתחילה את השיחות, אכן מילאה תפקיד משפיע ומוביל במו"מ.

"נכון שג׳ון קרי השקיע מאמצים עצומים לקידום ההסכם", אמר הדיפלומט, "הוא נפגש עם עמיתו האיראני מוחמד ג׳וואד זריף בשבועות האחרונים 50 פעם ועמל קשה בתיאום עמדות עם רוסיה וסין. אבל כשיתפרסמו פרטים על מה שהתחולל ב־18 החודשים האחרונים במו"מ, יתגלה כי המעצמות פעלו מתוך ליכוד מלא וכי שררה ביניהן אחדות והסכמה בעומק ובהיקף שאינם זכורים זה שנים רבות בזירה הדיפלומטית הבינלאומית .
מה שבלט במיוחד, ציין עוד, הוא ש"ארה"ב ורוסיה, שהיחסים ביניהן רעועים ושהן חלוקות ביניהן כמעט לגבי כל נושא בינלאומי, שיתפו פעולה והיו בתיאום מלא במו"מ עם איראן".
בשיחות עם דיפלומטים ועם פרשנים בניו יורק אין זכר להכרזות בכירים בישראל שההסכם הוא רע ומסוכן. עם זאת, בדיווחים בעיתונות הכתובה ובהתבטאויות של מומחים בערוצי הטלוויזיה ניכרת גישה מאופקת וזהירה וניסיון שלא להיסחף להערכות גורפות ולא להיגרר למסקנות נחרצות בנוגע להשלכות הצפויות של ההסכם בזירה העולמית.
מכל מקום, ברור שהוויכוח על טיבו של ההסכם צפוי להתעצם ולשלהב את הרוחות בזירה הפוליטית האמריקאית בשבועות ובחודשים הקרובים, ואולי גם להידחף לראש רשימת הנושאים שיידונו במערכת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
אף על פי שהממשל ייאלץ לעמול קשה על מנת למכור את ההסכם בקונגרס, ההערכה הרווחת בקרב פרשנים בוושינגטון היא שבסופו של יום ההסכם יקבל את אישור הסנאט.
הפולמוס סביב ההסכם בארה"ב נותן לראש הממשלה בנימין נתניהו הצדקה להמשיך בהתקפותיו נגד ההסכם וגיבוי לאזהרותיו מתוצאות ההסכם. אולם אם הוא יתמיד בקמפיין שלו נגד ההסכם וינסה לשדל סנטורים וחברי קונגרס להצביע נגד אישורו, יהיה זה משגה חמור מצדו ומהלך הרה סכנות מדיניות לישראל. בכך הוא עלול למצב את עצמו כאויב הבית הלבן וכמזלזל במוסד הנשיאות - תדמית שתרדוף אותו גם בממשל הבא, תהא זהותו של הנשיא אשר תהא.