"אז איך אמרת שקוראים לך?״. כרמית, שמי כרמית. ״אהה, כמו קרמיט הצפרדע!״. כן, בול. בול כמו קרמיט הצפרדע. יש רק שטות אחת ששמעתי בחיי יותר מההלצה הלא מצחיקה הזו: נימת הבוז שמתלווה לתגובה כשאני אומרת שאני ירושלמית. כל התורה על רגל אחת: ככל שהאדם שמולי, זה שעכשיו חי במרכז, מגיע במקור מחור נידח יותר, כך, ביחס ישר, מידת הבוז שלו כלפי הירושלמים גדולה יותר. עם הבוז הזה גם הילדים שלי גדלים, והייתי רוצה להגיד שממש לא אכפת לי ושכולם יקפצו, אבל האמת היא שמאוד אכפת לי. אכפת לי כי יותר מדי אנשים מספרים להם כמה תל אביב נהדרת, וכמה הכל טוב בה, וכמה וכמה וכמה. פייר - שיבושם להם, התל אביבים. שייהנו. בכיף. מה טורד את מנוחתי בכל זאת? מצולות השכחה שהתאספו בהן הרבה יותר מדי שמות ומקומות נהדרים.
בשבוע שעבר הייתי בעין גדי. לילה אחד במלון. זה הכל. 24 שעות שהזכירו לי שאהבת הארץ זה לא צירוף גס, שהמילה ״ציונות״ היא לא מארה, ושאפשר לעבוד ולחיות יחד - יהודים, בדואים, עירונים, קיבוצניקים, עולים חדשים, זקנים וצעירים. המפגש עם האנשים והנופים הזכיר לי את כל אלה. מעין קפסולה של תזכורת שיש פה הרבה טוב, אבל כמו שכתוב באחד המדרשים הכי יפים: ״כל שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך״. ובמקום הזה ובמלון הזה חיים ועובדים אנשים שבאמת, אבל באמת, רוצים לשמור על מה שיש ולתקן את מה שפחות טוב.
בספא של המלון פגשתי אנשים שנוסעים כל יום מערד לעבודה, ואוהבים בני אדם ואת מה שהם עושים. בחדר האוכל היו, חוץ ממנות סופר טעימות, עולים מצרפת לצד גרמנים שבאו לבקר פה, כי הרי אין על עין גדי, ואם הבנתי נכון, רשויות הבריאות הגרמניות -צחוק הגורל - שולחות אותם על חשבונן להירפא כאן. פגשנו את מדריך הטיולים דני אפיק, שהוא אחד האנשים הכי ידענים שזכינו להכיר. בהערכה גדולה אני רוצה למסור לו את תודתי מהעירונית הטמבלית, ששאלה שאלות שיש שהיו רואים בהן מביכות. תודה על התשובות המחכימות.
ויצאנו גם לסיור שהמלון מציע עם זבו (ככה זה אצל הקיבוצניקים, יש להם תרבות שלמה של שמות חיבה), איש נמרץ בן 73 שמשמש אחראי על הגן הבוטני של קיבוץ עין גדי. לווים זבולון, זה שמו המלא, סיפר לנו בגאווה גלויה שהוא בן הגרעין הרביעי של הקיבוץ, על עצי הבאובב (כן, עד שראיתי אחד, גם אני חשבתי שזו המצאה של אנטואן דה סנט אכזופרי) ועל עוד סוגי צמחים נדירים שיכולים להתקיים זה לצד זה רק כאן. והכי יפה - הגן הבוטני לא מגודר או מתוחם. הגן הבוטני עובר בין שבילי הקיבוץ. כל הקיבוץ כולו הוא גן בוטני, וכולם יחד שומרים עליו. ״זה אחד הצעירים של הקיבוץ. כולנו פונים אליו כשצריך עזרה״, הצביע זבו על מישהו. במבנה שממול מישהו שידר את המשחק עם ברקו, והיי, אנשים אומרים פה שלום זה לזה בשבילים!
אני מודעת היטב לתהליך שהקיבוצים עברו. מכירה את הבעיות, ויודעת אפילו לצטט מהתביעה של נחשון גולץ על ניסויים בבני אדם, אבל תסלחו לי כולכם, הייתי במלון עין גדי לילה אחד, וחזרתי מאוהבת והרבה יותר אופטימית.
עיתונאי קטן שלי / יאיר ויץ (10.5)
אני רוצה לספר הפעם על LabMate, שהוא מכשיר קטן שהפך את הטאבלט של אבא שלי למעבדת מדעים ניידת. מחברים אותו למחשב או לטאבלט, ועושים איתו ניסויים מדעיים. אני למשל מדדתי את הלחות והטמפרטורה בחדר לפני ואחרי שהפעלתי מזגן, ובחדר האמבטיה לפני ואחרי מקלחת. אפשר למדוד בשעות שונות של היום את עוצמת קרינת uvti ולקבל המחשה לרמות הקרינה שאנחנו חשופים אליה שכל כך מסכנת, ובגלל שהיא בלתי נראית, קשה להבין (אמא בדקה כמה באמת שווים משקפי השמש היקרים שהיא קנתה. לא כדאי לכם לשאול). אבא אמר: ״הערכה בשילוב עם האפליקציה מאפשרת ללמוד על דברים בלתי נראים בסביבה המיידית שלנו ומאוד משפיעים עלינו. היא יוצרת קשר בין העולם הווירטואלי של הניידים לעולם האמיתי״. בנוסף, יש גישה חופשית לחנות האפליקציות המקוונת של החברה כדי להוריד המון פעילויות מדע שמשולבות באנימציה.
"איינשטיין LabMate" של חברת Fourier Education, מחיר: 500 שקלים + מע"מ, ניתן להשיג באתר האינטרנט
המלצת תרבות
הנה הזדמנות להתנתק מהמסכים: פסטיבל תיאטרון וסרטי בובות בעיר חולון מציע לכל המשפחה היכרות מקרוב עם אמנות הבובנאות, עם הצגות ומופעים של אמני בובות מהארץ, מארצות הברית, מגרמניה ומצ׳כיה, סרטים עלילתיים, סרטים דוקומנטריים, סרטי אנימציה וקליפים מוזיקליים מכל העולם. לצד האירועים באולמות יש אירועי חוצות, תערוכות, סדנאות וכיתות אמן, אירועים מיוחדים, דוכני בובות ועוד.
הפסטיבל הבינלאומי ה־18 לתיאטרון ולסרטי בובות, מרכז תיאטרון הבובות, חולון, נעילה:
25.7, אתר הפסטיבל: bubot.net, לכרטיסים: 03-6516848