מרוץ מכשולים: השבוע המאתגר של ממשלת נתניהו הרביעית

שר האוצר משה כחלון קיבל החלטה פוליטית נבונה כשביקש לדחות את הדיון המכריע על תקציב המדינה מאתמול ליום חמישי הבא. תארו לכם מה היה קורה לו הדיון היה מתקיים עוד לפני שנודע על המלצות ועדת לוקר.
 

השבוע הצליח כחלון לפרק את המוקש המשמעותי הראשון, כשהגיע להסכם עם אבי ניסנקורן בעניין עובדי הקבלן ומנע שביתה כללית. מזכ"ל ההסתדרות ניצח, אבל גם כחלון לא יצא מופסד. יש להניח שבקרב הבא על הסכמי השכר במגזר הציבורי יחזיר ניסנקורן טובה לכחלון. 
 

חזרה לתקציב: 30 ביולי הוא היום האחרון שהממשלה רשאית לאשר בו את התקציב. יום לאחר מכן תצא הכנסת לפגרה ולאחר מכן אלוהים גדול. כולם, ובעיקר שרי הממשלה, מודעים ללוח הזמנים הצפוף.
 

בשבוע הקרוב יצטרך כחלון לקבוע אילו מבין המלצות לוקר ראויות למאכל אדם ויוכנסו לחוק ההסדרים, ואילו ימצאו את דרכן לפח האשפה של ההיסטוריה כגורל המלצות הוועדות הקודמות. שלשום התקיים בלשכתו דיון ראשוני. דיון נוסף התקיים מאוחר יותר אצל ראש הממשלה. ההמלצה המרכזית הרלוונטית מהדוח נוגעת להגדלת תקציב הביטחון ל־59 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות. השנה מדובר בחריגה של 4 מיליארד שקל מהתקציב המתכונן.
 

מכיוון שבמשרד הביטחון ובצה"ל עשו סיכול ממוקד לכל ההמלצות, אין מצב שהם יקבלו רק את הגזר. אם הגזירות יישארו בצד, כיצד יסבירו נתניהו וכחלון את הגדלת תקציב הביטחון? אבל פטור בלא כלום אי אפשר. תקדימי העבר הוכיחו ששום תקציב לא עובר בלי תוספת לביטחון. הוויכוח הוא תמיד על השם שילבין את התוספת. אולי הפעם התוספת תכונה "מקדמת לוקר" או בשם הגנרי "קופסה".
 

נזכיר שבמרכז המלצות לוקר המרת פנסיית הגישור של אנשי הקבע במענק חד־ פעמי, אישור תחנת יציאה לפרישה מצה"ל גם בגיל 36, וקיצור השירות לחיילי החובה. לפי לוקר הן ייושמו אחרי 2020, אבל זה יקרה רק אם הרכבת הקלה תיסע עד אז.
 

הקונצנזוס היחיד בעניין דוח לוקר הוא שלמפלגות החרדיות אין "סיי" בעניין. קיצור שירות? פנסיית גישור? תנו להם את קצבאות הילדים ואת התמיכה בכוללים ובאברכים והכל יהיה בסדר. יעקב ליצמן עושה בעניין הדרישות בית ספר לבנימין נתניהו והצליח לערער את ביטחונו.
 

לוקר לא היה הכוכב הבלעדי השבוע. מבקר המדינה זכה אף הוא ל־15 דקות התהילה כששיגר דוח חלבי על מחדלי משק הגז. כל אינטרסנט אימץ את החלקים הנוחים לו. אז שמענו שהממשלה והרגולטורים אחראים למחדל וצריך לשקול פיקוח, אבל לא קיבלנו תשובה על השאלה אם יש לעצור את קידום המתווה ומה החלופה.
 

אם דוח לוקר הוא שדה מוקשים, דוח המבקר הוא מכשול עביר. המכשול המהותי נמצא בכנסת, ולשם יביא ראש הממשלה את הדוח באותו שבוע גורלי. נתניהו חייב לקבל את אישור הכנסת עוד לפני שהיא תצא לפגרה. הסכנה היא שעד לחזרת משלחות הח"כים מהביקורים בחו"ל, הלווייתן ישחה למקום אחר.

2 גז עצבים

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים והאחראי לתחום הגז בדלק, לא האמין שזה קורה לו. הוא אמור היה לפרוש מתפקידו כבר באוקטובר 2014, מתוך תקווה שעד אז יאושר מתווה הגז והוא יהפוך למיותר. בסיום החוזה הוא אפילו אמור היה לקבל בונוס מיוחד בגין מכירת מאגרי הגז "תמר", "תנין" ו"כריש". אלא שכזכור אישור מתווה הגז נגרר מאז כמו שיחות הגרעין עם איראן.
 

סוכם שתדמור ימשיך בינתיים לעבוד זמנית ללא הסכם ובשכר מופחת של 100 אלף שקל בחודש. אלא שגם ל"זמניות" יש סוף. כשתדמור הפנים שהסיכוי להסכם הגז מתפוגג, הוא נפגש עם יצחק תשובה, הציע לעשות "פריש־מיש" ולחתום על הסכם העסקה חדש. ההסכם החדש יהיה בתוקף עד סוף 2015. הוא יכלול, בכפוף לאישור האסיפה הכללית שתתכנס באוגוסט, עדכון לאחור של השכר מאוקטובר 2014 ל־130 אלף שקל. תדמור גם יקבל בונוס נוסף של 1.4 מיליון שקל.

ניטסה לעשות "סיבוב" על דרעי, ח"כ איתן כבל. צילום: פלאש 90
 

גורל מתווה הגז יוכרע בימים הקרובים. ח"כ איתן כבל עוד ניסה השבוע לעשות "סיבוב" על השר אריה דרעי בטענה שזה התקפל ונכנע לטייקוני הגז בסעיף 52 המסמיך אותו ליטול את סמכויות הממונה על ההגבלים. דרעי הכחיש. מבקר המדינה האשים גם בדוח הביקורת את הממשלה במחדל הגז, ולא היסס להציע שהמתווה המתוקן יכלול הטלת פיקוח על המחירים.
 

אתמול גם הסתיים השימוע הציבורי לאחר שבג"ץ דחה את העתירות להאריך את המועד הסופי. בסוף התבררה העובדה שגם בעקבות השימוע איש לא שינה את עמדתו. להפך. כל אחד התבצר בה: משרד האנרגיה, הממשלה, התאחדות התעשיינים וחברות הגז מצד הקואליציה. מנגד הארגונים הירוקים, התנועה לאיכות השלטון, עמותת ישראל יקרה לנו וחברי האופוזיציה ובראשם שלי יחימוביץ', שבגיבוי חלק מהתקשורת תקפו בכל כוחם את ההסכם. בתווך נותר מבקר המדינה, שלא שיגר אמירה נחרצת בשאלה לאן הולכים עכשיו.
 

נתניהו לא מתכוון להתקפל. בשבוע הבא הוא יביא לאישור הכנסת את מתווה הגז כולו (ולא רק את הסעיף המסמיך את דרעי ליטול את סמכויות הממונה). בכנסת צפוי קרב על כל קול. הרבה מאוד גז עצבים יעמוד באוויר. נתניהו מעריך שבסיוע יאיר לפיד ואביגדור ליברמן (ואולי, מי יודע, אולי גם חברי אופוזיציה מהסיעות הערביות) יאושר המתווה בשינויים קלים. נוסחת עדכון המחיר תעבור שיפוץ קל, ומחיר הבסיס יופחת ל־5 דולר ליחידת אנרגיה, בהשוואה ל־5.45 דולר כיום.
 

ייתכן שחברות הגז גם יסכימו לרכש גומלין מחברות ישראליות, אף שאינן מחויבות לכך על פי הסכמי הסחר. לאחר אישור המתווה ישתמש דרעי בסעיף 52 העוקף את הממונה. לטרפוד המתווה בכנסת יהיו השלכות לא רק על עתיד הביטחון האנרגטי של המדינה: גם עתיד הביטחון הפוליטי של הקואליציה והממשלה יהיה בסכנה.

3 בעל הבית השתגע

בזמן האחרון אין רגע דל אצל מנהל רשות המסים משה אשר. אין לו יום עבודה ללא חקירה סמויה, גלויה, מעצר ושחרור בתנאים מגבילים של מעלימי הכנסות שכר דירה, מרמה במע"מ, הונאת הביטוח הלאומי ומה לא. חדרי המעצר של עברייני הצווארון הלבן מאיימים להתפקע מרוב פעלתנות היתר שלו. 

נזכיר למי שהספיק לשכוח שמדובר באותו אדם שלפני שנתיים וחצי נלחם כדי להתמנות לתפקיד. אף על פי שוועדת האיתור המליצה עליו לתפקיד, התאמץ שר האוצר יובל שטייניץ לטרפד את המינוי ולמנות במקומו מקורב פוליטי. בסופו של דבר בג"ץ התערב, ובהחלטה תקדימית אילץ את הממשלה לאשר את המינוי. השאר היסטוריה.
 

כחלון צריך לשמוח שבמשמרת שלו פועל פקיד צייתן שמצליח, גם בימים של ירידה בצמיחה, להעשיר את הקופה הציבורית. הוא עושה את זה ללא שטיקים וטריקים בסגנון העלאת מע"מ, מס הכנסה או ביטול פטורים ממס.
 

השבוע נעצרו מנהליה הבכירים הראשיים של חברת הליסינג אלבר בחשד לרישום מחירים כוזב בייבוא מקביל של מכוניות. מהלך זה גרם ללא פחות מרעידת אדמה בענף הרכב. שישה משכירי דירות ממרכז הארץ ומצפונה נעצרו בחשד להעלמת הכנסות בהיקף 5.5 מיליון שקל.

אז מה קורה כאן? האם ברשות המסים החליטו לאחר שנים של דיבורים לפעול סוף־סוף כנגד ההון השחור? ביקשתי ממינהל הרשות לסייע בהבנת פשר קדחת החקירות.

ובכן, הסיפור מתחיל בתחילת 2015 בעקבות שליחתם של 104 אלף מכתבים לנישומים "מסומנים" ללא תיקים במס ההכנסה. מדובר בכאלה שהכנסתם 6,000 שקל בחודש אך מצליחים לקנות דירות להשקעה. אחרים מגיעים לשדה התעופה במרצדס וטסים כמה פעמים בשנה לחו"ל אף שבביטוח הלאומי הם רשומים כמקבלי השלמת הכנסה. הטיפול הממוקד שהוכח כאפקטיבי הוא תגובה להמלצת מבקר המדינה לחייב בדיווח כללי למס הכנסה את כל אזרחי המדינה.

על פניות רשות המסים השיבו 70 אלף אזרחים שומרי חוק. לאלה שלא ענו שוגרו בהמשך מכתבי תזכורת. גם זה לא עזר, ובתוך חודשים אחדים נפתחו עשרות תיקי חקירה שהתמקדו בפעילות אכיפה אצל אלה שבבעלותם יותר משלוש דירות. הרשות חוקרת את מקורות המימון לרכישת הדירות ואת הדיווח על הכנסות משכר הדירה. מיקוד הפעילות בתחום מתכתב יפה עם מטרותיו של כחלון לצנן את שוק הנדל"ן ולבלום את ההתנהגות החזירית של בעלי הבית.

מתחילת החודש נעצרו ושוחררו בערבות 12 חשודים. 15 נוספים נחקרו באזהרה במשרדי החקירות. בה בעת הוגברה פעילות מחלקת החקירות לאיתור ישראלים שמחזיקים חשבונות לא מדווחים בחו"ל. רבים מהם הגיעו לעורכי הדין וחשפו מרצון הון לא מדווח הנאמד ב־10 מיליארד שקל.
 

לאווירת ההרתעה תרמה גם יצירתיות גדולה הרבה יותר במתכונת מבצעי הביקור. החוקרים התחילו לטפל ברמה הארצית בענפים עתירי העלמות מע"מ כמו דודי שמש, סוכני ביטוח ורופאים.
 

ברשות המסים מייחסים את התפנית במדיניות לשינוי המבני בהנהלה, שבמסגרתו מונו שלושה סמנכ"לים: אחד למס ההכנסה, אחד למע"מ ואחד נוסף למיסוי מקרקעין. אלה עוקבים מקרוב אחר ביצועי היחידות ויישום תוכניות העבודה בשטח.
 

וכמו שנהוג לומר, הטבלה אינה משקרת. במחצית הראשונה של 2015 זינקו ההכנסות ממסים ל־131.2 מיליארד שקל בהשוואה ל־124.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. בנטרול תיקוני חקיקה והתאמות נוספות מדובר בעודף גבייה של 3.6 מיליארד שקל, המהווה גידול ריאלי של 6.6% בהשוואה לאומדנים הראשונים.

4 בראש של ברוש

לנשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש נמאס. הירידה בהיקפי הייצוא מדאיגים. הפופוליזם בנושא הגז מעצבן. הטענות על ניגודי אינטרסים מתסכלות. והסיפור על עובדי הקבלן? זאת בכלל בעיה שנוגעת בעיקר למגזר הציבורי ולא העסקי.

בשבוע הבא יעפילו ברוש וחבריו לירושלים לפגישה אצל ראש הממשלה. לתעשיינים יש בטן מלאה על היחס לתעשייה, על הרגולציה שממשיכה לבעוט בניגוד להבטחות נתניהו, ועל כך שצריך לעשות משהו דחוף כדי לבלום את ההידרדרות בתעשייה, המשפיעה לרעה על המשק כולו.

אני סקרן לדעת מה תאמרו לנתניהו שלא אמרתם עד היום.

"נגיד שהממשלה הזאת, כמו קודמותיה, לא עושה כלום חוץ מלהבטיח הבטחות. נציג את המצב הקשה של התעשייה ושל הייצוא, שירד מתחילת השנה ב־12%, ואת התוכנית להצלת התעשייה. גם בארה"ב ובאירופה נקלעו לקשיים, אבל שם החליטו להילחם על מקומות העבודה. הירידה בייצוא חייבת להדליק נורות אדומות. זאת עלולה להיות מכה הרסנית לצמיחת המשק. עד לא מזמן הייצוא היה אחראי ל־45% מהצמיחה והמנוע נכבה.
 

"נציג לראש הממשלה את העובדה שבעשור האחרון יש ירידה דרמטית בהקמת מפעלים בארץ מ־65 בשנה לפני עשור לעשרה מפעלים בלבד ב־2014. באותן שנים העבירו תעשיינים פעילות לחו"ל. אם לפני עשרות שנים ל־12% מאיתנו היו קווי ייצור בחו"ל, המספר זינק ל־35%.

"הסביבה העסקית הנוכחית עויינת את התעשיה" שרגא בראש. צילום: פלאש 90 

"הכתובת הייתה על הקיר, והתרעתי לגבי התופעה לפני שש שנים. הסביבה העסקית הנוכחית עוינת את התעשייה. עלויות הארנונה והמים גבוהות פי שניים ביחס למקומות אחרים. מחיר החשמל היה גבוה, ואני מקווה שעם אספקת הגז הוא ירד. המסים העקיפים כאן הם מהגבוהים בעולם".
 

"כמובן שכן. אבל מה שחשוב מבחינתי הוא שהגז יתחיל לזרום ללא שום עיכוב. האספקה עוכבה כבר מספיק, ואי אפשר לאפשר את הלוקסוס לעיכוב נוסף. אני אומר: 'תעשו מה שאתם רוצים אבל תפתרו סוף־סוף את כל הבעיות הביורוקרטיות'. גם ברמה הנוכחית מחירי הגז מהווים בין שליש לחצי בהשוואה למקומות אחרים. הגז ישפר את כושר התחרות של התעשייה. אנרגיה היא מרכיב משמעותי בכושר הייצור, והוזלת מחירים תוריד את יוקר המחיה. יש מפעלים שהגז אצלם הוא צורך קיומי. בינתיים חיברו 12 מפעלים בלבד ויש עדיין מאות מפעלים שממתינים לגז.
 

"בשבוע שעבר הגיעה לישראל משלחת מרוסיה כאורחת הממשלה כדי לבדוק את ההשתלבות במשק הגז. הביקור יכול ללמד מה הפוטנציאל האמיתי של תעשיית הגז בעקבות פיתוח 'תמר' ו'לווייתן'. ביקשנו השבוע להוסיף למתווה הגז גם רכש גומלין של חברות הגז, וגם זה יסייע לתעשייה לפתח יכולות שכרגע אין לה".
 

את הטענות על ניגוד אינטרסים בפעילותו, הודף ברוש על הסף: "הבהרתי מספר פעמים שאין ניגוד אינטרסים בעובדה שאני שותף בחברה לשיווק גז. אני רוצה שהגז יזרום כמה שיותר מהר באמצעות משווקים כמוני או אחרים כמו סופרגז או אמישרגז. כתעשייתן המשווע לגז, המייצא את רוב תוצרתו לחו"ל, האינטרס שלי, כנשיא התאחדות התעשיינים, הוא לקבל גז כדי לשפר את כושר התחרות של 2,000 מפעלי תעשייה".

"בעיית עובדי הקבלן מאפיינת כיום את המגזר הציבורי. אני שמח ששר האוצר ויו"ר ההסתדרות פתרו את הבעיה באחריות ובבגרות וללא שביתה. נכון שגם בתעשייה יש עובדי קבלן, אבל בדרך כלל זה לא במקצועות הליבה. לפעמים מגייסים אותם בתקופות של לחץ. התעשייה מעדיפה תמיד לקלוט עובדים מן המניין כדי שיצברו ידע".

לאורך שנים אתם מתלוננים על בעיית השקל החזק. אז אולי הגיע הזמן שהיצואנים יעשו בעצמם את הצעדים הדרושים כדי להגן על מטבע הייצוא.

"עובדה היא שהחל משנת 2008 שערי המטבע מאוד נמוכים. בישראל אתה צריך להחליף את המטבע לשקלים בעוד שבחו"ל זה אותו המטבע. אם לא יסייעו לתעשייה, בסופו של דבר זה יעלה באובדן עשרות אלפי מקומות עבודה. בכל העולם מחבקים את התעשיינים. מגיעים לישראל מושלים של כל המדינות בארה"ב וראשי ממשל באירופה. רק אצלנו לוקחים את התעשיינים כדבר מובן מאליו.

"בעניין שער החליפין יש לי חדשות בשבילך: אנחנו דווקא מרוצים מטיפול בנק ישראל בנושא. התחיל בכך הנגיד לשעבר סטנלי פישר, שללא ספק הציל את הייצוא מהמשבר של אותן שנים, וממשיכה בכך גם הנגידה הנוכחית. אני רוצה לתת קרדיט גם לחשבת הכללית באוצר, שעושה עסקות גידור שמסייעות למטבע. זה אומנם לא פותר את הבעיה, אבל מפחיד לחשוב מה היה קורה ללא ההתערבות".

"מוקדם לשפוט, אבל לצערי הרב עדיין אף אחד לא עושה כלום. הגיע הזמן, ערב הכנת התקציב, להתעסק גם בתעשייה ולהתאים את התקציב לצורכי צמיחה וליצירת מקומות עבודה.

"בעניין השם של המשרד, אני מאלה שחושבים ש'משרד הכלכלה' אינו רק נזק קוסמטי אלא גם נזק אמיתי. שם המשרד הקודם, 'התעשייה והתעסוקה', הוא לא רק סמנטיקה אלא גם דרך חיים. כשמישהו מוותר על השם, הוא מוותר על הדרך. ביקשתי מהשר דרעי להחזיר בהזדמנות הראשונה את השם הקודם, ולשמחתי לא נעניתי בשלילה. השר הבין את העניין ויפעל. הוא גם אמר לי שהוא עצמו לא היה משנה את השם ושהוא מחפש פתרון".