במהלך השבועות האחרונים התבשרנו על הצעת החוק של ח״כ תמר זנדברג (מרצ), בשיתוף עמותת ידיד, האוסרת אפליית אדם בגין עודף משקל. אפליה על רקע מראה היא אחת מהבעיות הקשות במדינות מתפתחות רבות בעשורים האחרונים והיא תופסת תאוצה, בעיקר על רקע הפיכתה של השמנת היתר למגפה עולמית. ישראל, בדומה למדינות אחרות, מגלה אפס סובלנות כלפי הלוקים בהשמנת יתר וכלפי האחר באופן כללי. הצעת החוק מבורכת, שכן חוק כזה יקשה על המפלים אנשים הסובלים מהשמנת יתר ויהפוך את חייהם של הסובלים מהשמנה לנסבלים יותר, שכן תהיה להם כתובת חוקית במקרה של אפליה.
 
ארצות הברית הכריזה בשנה שעברה על השמנת היתר הקיצונית כמגפה. ״המדינה השמנה״ בעולם הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולהבין כי השמנת היתר הקיצונית אינה בעיה אישית, אלא בעיה בסדר גודל של מגפה; קרי, מחלה אשר לאדם הבודד אין יכולת, אמצעים או אפשרות להתמודד עמה בכוחות עצמו.
 
ההכרזה האמריקאית על הפיכתה של השמנת היתר הקיצונית למגפה היא המפתח החשוב למיגורה. כשהמדינה מכירה בכך שהיא ניצבת מול בעיה בריאותית אשר השלכותיה חורגות אל כל תחומי החיים ומשליכות על הוצאות כבדות של מערכת הבריאות כתוצאה ממחלות רבות הנלוות להשמנת יתר קיצונית - יש לכך חשיבות אדירה בתפיסת הבעיה ובהזרמת משאבים לפתרונה.
 
חשוב להבין כי הלוקה בהשמנת יתר קיצונית אינו אשם. פתרון הבעיה מונח לרגליהן של המערכות הממשיכות להזין את הבעיה, יצרני מזון חסרי אחריות או פיקוח, תפוצה חסרת אחריות של מזון מעובד, וקבלת המזון הזה על ידי מערכות הממשל כתקין או כאופציה מועדפת להזנת אזרחים, ומחסור בהקצאת משאבים לטיפול בלוקים בהשמנת יתר קיצונית; כל אלו הם חלק מרכזי במגפת השמנת היתר העולמית.
 
את התפיסה הציבורית הגורסת כי השמנת יתר קיצונית היא מחלה צריך לאמץ גם ברמת מערכות הבריאות והממשל בישראל, מה שיכול להוביל להזרמת תקציבים גדולים למלחמה בהשמנת היתר ולשינוי מערכתי של התנהגות הממשל. אלו רק חלק מהדברים שממשל יכול לעשות: פיקוח מחמיר על מערכות הזנה המוניות - אוכל המוגש בבתי חולים, בצהרונים, מזנונים בבתי ספר או במוסדות סיעוד ממשלתיים; הטמעת חינוך חובה לתזונה בבתי הספר; איסור על שימושים בתוספי מזון מסוכנים, צמצום השימוש בפרוקטוז או לחלופין שומן הטרנס שנאסר כעת לחלוטין לשימוש בארצות הברית, ואכיפת האיסור באופן גורף על ידי מערכות הממשל; מימון תוכניות ספורט בבתי ספר ובגיל הרך; הפניית כספים ממשלתיים לעידוד ייצור מזון בריא באמצעות מענקים לחקלאים וסבסוד מוצרים הנחשבים לבריאים; הטלת מגבלות מכירה, קנסות או מסים על אוכל מזיק ולא בריא בדומה למגבלות ולמיסוי הגבוה המוטלים על סיגריות בעולם; הכנסת ניתוחים בריאטריים לסל הבריאות באופן גורף והשתתפות מסיבית של המדינה במימונם למועמדים מתאימים.
 
הדרך לפתרון היא דווקא ההכרה שיכולה להניע תהליכים ממשלתיים. כאשר ההכרה נוגעת לתחום אפליית אנשים בעלי משקל עודף, ההכרה בהשמנת יתר קיצונית כמגפה על ידי מערכות הבריאות והממשל בארץ היא תחילתו של תהליך חיובי אשר יכול להוביל לשינוי תפיסתי, וזה אולי החשוב מכל: לשנות את איכות החיים של כולנו ובעיקר של הלוקים בסיבוכים של מחלות הקשורות בהשמנת יתר קיצונית שאליה נקלעו לא בגלל אופיים, אלא בגלל כשלים מערכתיים ובגלל ההתעלמות ארוכת השנים של מערכות הבריאות בארץ - לא רק מסכנות השמנת היתר, אלא בעיקר מאחריות המדינה להגן על אזרחיה מפני כל מגפה והשלכותיה.
 
הכותבת היא רופאה כירורגית מומחית בניתוחי הרזיה, קבוצת אסיא מדיקל, אסותא תל אביב