שתי סוגיות בעלות משמעות לאומית, ביטחונית וחברתית מונחות במרכזה של הבמה הציבורית ונמצאות במחלוקת עמוקה מאוד בין אלה המכנים את עצמם “חברתיים” ובין האחרים: מתווה הגז ודוח לוקר.
שניהם בסופו של דבר דנים בחלוקת משאביה הכלכליים של החברה הישראלית. במתווה הגז, המתח הינו בעיקר בין יזמים בעלי הון לבין צרכיה של החברה הישראלית. בדוח לוקר הויכוח בעיקרו הוא בין צורכי הביטחון ובעיקר איכות משרתי הקבע שלו, לבין צרכים חברתיים חשובים אחרים.
הקצונה הבכירה בצה”ל נהנית לאורך שנים מאוזן קשבת בחברה הישראלית, יתרון שנבנה במשך דורות והתבסס על האמון שיצרו קודמנו במחויבותם האמיתית לביטחונה של מדינת ישראל ובמחויבותנו להקריב את חיינו למענה.
הצטערתי מאוד לשמוע על מכתב האלופים לתמיכה במתווה הגז. השימוש בדרגה צבאית לנושא כלכלי כל כך הנתון במחלוקת עמוקה כל כך, יש בו בעיני משום נשיאת שם הדרגה לשווא. אבל יותר מכך, דווקא בימים אלה, עלול הוא להוות פגיעה בנושאי דרגות הבאים לטעון כנגד הפרקים בדוח לוקר הפוגעים באיכותם של משרתי הקבע.
כל שבאתי לבקש מחבריי - אם החלטתם לנקוט עמדה בנושא כלכלי-חברתי כל כך, זוהי זכותכם. אנחנו אזרחים לכל דבר, חלקנו צבר ניסיון בתחום העסקי ולחלקנו יש אינטרסים במגזרים כלכליים שונים. בשיח הזה, לטובת כולנו בואו נשאיר את הדרגות בצד.