אמריקה בסכנה: התנגדות לעסקה עם איראן היא אינטרס של ארה"ב

בנאומו באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון ביום רביעי הכפיש אובמה את המחוקקים הרפובליקנים, באומרו כי “הקיצונים (האיראנים) שקוראים ‘מוות לאמריקה' והתנגדו באופן הכי נחרץ לעסקה הם משתפי פעולה עם הסיעה הרפובליקנית".
 

ואז הוא הפנה את מבטו לעבר ישראל. אובמה הסביר לאמריקאים שרק אנשים שנאמנים יותר לראש הממשלה בנימין נתניהו מאשר אליו יכולים להאמין שהוא, הנשיא, “ידיד איתן לישראל לאורך כל הקריירה שלי", יעשה דבר שיסכן את ישראל.
 

התקלה הכי גדולה בדיון בנושא הגרעין האיראני באמריקה היא שישראל תפסה את מרבית האוויר בחדר. כבר שנים שרוב תשומת הלב הופנתה לאיום שאיראן מהווה עבור ישראל ולא עבור אמריקה.
 

בעוד חודש יצביעו המחוקקים האמריקאים בעד או נגד הסכם שמשנה את המציאות האסטרטגית במזרח התיכון. הגיע הזמן שיבחנו איך הוא משפיע עליהם - ולא עלינו.
 

כדי לקבל החלטה, הם יצטרכו להבין את טיב ואת היקף האיום שאיראן כבר מהווה עבור ארה"ב. לבחון איך ההסכם משפיע על האיומים הקיימים, ואז להוסיף לכך את העובדה שבעוד 15 שנה מקסימום, איראן תהיה מדינת סף גרעינית.

 הכפיש את המחוקקים הרפוליקנים, ברק אובמה. צילום: רויטרס

האיום הגרפי ביותר הוא ארבעת בני הערובה האמריקאים המוחזקים בידי איראן. הסכם הגרעין הרע באופן חד־משמעי את הסיכויים שלהם להשתחרר.

ברגע שאובמה חתם על הסכם הגרעין, מנוף הלחץ החזק ביותר שארה"ב החזיקה נגד איראן, נעלם. כמו כן, כיום, לאחר שאמריקה הסכימה להסכם שלא כלל את שחרור בני הערובה שלה, יש לאיראן את כל התמריצים שבעולם לתפוס עוד ועוד אמריקאים.
 

ואז יש את הטרור האיראני. בשנת 2011 סיכלה הבולשות הפדרלית תוכנית איראנית לרצוח את השגריר הסעודי בוושינגטון ולהפציץ את השגרירויות של ערב הסעודית ושל ישראל. אחד המחבלים שהיה אמור להשתתף במזימה חדר לארה"ב דרך גבולה הדרומי הפרוץ עם מקסיקו.

איום הטרור הנשקף לאמריקה מהתשתית הרחבה שבנו איראן וחיזבאללה ב־25 השנים האחרונות בדרום אמריקה ובמרכזה יגבר באופן ניכר כתוצאה מהסכם הגרעין. כפי שדווח בעיתון “וול סטריט ג'ורנל" בחודש שעבר, ביטול הסנקציות מעניק לאיראן יכולת להרחיב את הפעילות, המסיבית כבר עכשיו, בחצר האחורית של הדוד סם. 
 

במהלך שני העשורים האחרונים הקימו איראן וחיזבאללה תשתיות בקובה, בוונצואלה, בניקרגואה, באקוודור ובבוליביה. תשתית זו אינה רק בבחינת איום טרור. היא מהווה גם איום אסטרטגי. כיום יש לאיראן את היכולת הטכנית לבצע מה שמכונה מתקפת “פעימה אלקטרומגנטית" נגד ארה"ב מבסיסי הפעולה שלה בדרום אמריקה.
 

מתקפה זו מתבצעת כשמתקן גרעיני משוגר על ראש טיל ומתפוצץ בגובה מאות ק"מ מעל שטח מדינת היעד. כשהמתקן הגרעיני מתפוצץ, הוא יוצר אפקט רגעי אדיר, כמו זה שהיה יכול להיווצר על ידי אלקטרומגנט ענק. אפקט זה משתק מערכות תקשורת וציוד אלקטרוני מכל הסוגים בשטחים עצומים. האיראנים יכולים לשגר את הטיל מלוויין, מאוניית משא או דרך שיגור קרקעי.
 

הצבא האמריקאי כבר מוציא מאות מיליוני דולרים כדי להתגונן מפני האיום הזה, אבל אובמה עצמו ממשיך להתעלם ממנו, אף שוועדת חקירה של הקונגרס, שחקרה את איום ה־EMP על אמריקה, פרסמה המלצות לטיפול הממשל כבר לפני ארבע שנים.
 

החורבן הכלכלי והאנושי שתמיט מתקפת EMP על רשתות החשמל והתקשורת הוא כמעט בלתי נתפס. עם המזומנים שעתידה איראן לקבל עכשיו בזכות הסכם הגרעין של אובמה, היא תהיה חופשייה לשכלל ולהרחיב את היכולות שלה בתחום.

 רשת הטררו הנרחבת של איראן, הגנראל קסאם סולימאני ממשמרות המהפכה. צילום: רויטרס

בתוך גבולותיה, איראן מאיימת על ארה"ב באמצעות התוקפנות שלה לאוניות העוברות דרך מצרי הורמוז. בתחילת מאי, במהלך המו"מ לקראת הסכם הגרעין, השתלטו ספינות של משמרות המהפכה, באקט של פיראטיות ימית, על אוניית משא של איי מרשל, מירסק טיגריס, והחזיקו את אנשי הצוות כבני ערובה במשך שבועות. המתקפה האיראנית על הטיגריס הגיעה כמה ימים לאחר שספינות של משמרות המהפכה הקיפו אוניית משא אמריקאית, המירסק קנזינגטון, והטרידו את צוותה עד שיצאה מהמצרים.
 

האיראנים יכלו להסיק מכך שמשתלם להם לפגוע בספינות משא. הרי התוקפנות הימית הזאת לא גררה תגובה אמריקאית כוחנית במפרץ הפרסי, אלא גרמה להתמוטטות אסטרטגית בווינה.
 

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף כאשר לוקחים בחשבון את התגובה האמריקאית הרופסת לתוכנית של איראן למנף את השתלטות בני חסותה החות'ים על תימן, ולהשתלט על באב אל מנדב. עם באב אל מנדב תשתלט איראן על כל התנועה הימית במפרץ הפרסי ובים סוף. ובמקום להוריד סכנה ברורה זו מהפרק, ארה"ב נטשה את כל הקווים האדומים הגרעיניים שלה בווינה.
 

אם לא די בכך, מתברר שאיראן היא שותפה של אל־קאעידה. ועדת החקירה שהוקמה לאחר המתקפות ב־11 בספטמבר מצאה כי ארבעה מבין 19 חוטפי המטוסים עצרו באיראן לתקופות שונות לפני שהגיעו לארה"ב. כפי שאמר בראיון לערוץ פוקס ניוז בחודש מרץ מייק פלין, שסיים השנה את כהונתו כראש סוכנות המודיעין ההגנתי של משרד ההגנה, שיתוף הפעולה בין איראן לאל־קאעידה היה ונשאר עמוק ואסטרטגי.
 

בשנת 2011, כשחיסלו אנשי הקומנדו האמריקאי את אוסמה בן לאדן, הם תפסו מחשבים ודיסקים קשיחים שהכילו כמיליון מסמכים וחצי. 

בארבע השנים מאז, הממשל פרסם רק כמה עשרות. בראיונות שהעניקו פלין ואנשי מודיעין אחרים לשבועון “ויקלי סטנדרד", הם גילו שמסמכים אלה חושפים את שיתוף הפעולה הרחב המתקיים בין איראן לארגון הטרור.
 

הרוח הגבית שהסכם הגרעין נותן לאיראן גם במישורים הכלכליים הצבאיים, הפוליטיים והגרעיניים תאפשר לה להרחיב את השימוש שהיא עושה באל־קאעידה, כמו גם בארגוני טרור אחרים.
 

ואז יש את הטילים הבליסטיים של איראן. החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מלפני שלושה שבועות, שמעגנת את הסכם הגרעין בחוק הבינלאומי, ביטלה את חרם הנשק והטילים שהוטל על המדינה באמצעות החלטות קודמות של המועצה. ההסכם יקנה לאיראן את היכולת הטכנית לייצר נשק גרעיני בתום תקופת ההסכם. עצם העובדה כי טהרן יכולה כעת לפתח טילים בליסטיים בין־יבשתיים, משמעותה שבתום ההסכם היא תוכל להפציץ את אמריקה בנשק גרעיני - באישור אמריקאי.

ביום רביעי אמר אובמה כי אם הקונגרס יפסול את הסכם הגרעין, “אנחנו נאבד את האמינות של אמריקה כמנהיגה של הדיפלומטיה. האמינות האמריקאית היא העוגן של המערכת הבינלאומית".

למרבה הצער, ההפך הוא הנכון. ההסכם עצמו הורס את האמינות המדינית האמריקאית, ובכך את המערכת הבינלאומית שנשענה על אמינות זו ב־70 השנים האחרונות.
 

חוסר הרצון של הממשל להתמודד עם כל האיומים הללו, וכן הוויתור על כל הקווים האדומים שלו, הם סימנים ברורים לנזק האדיר שהסכם הגרעין גרם כבר לאמינות האמריקאית ולביטחון הלאומי של ארה"ב.
 

כדי להצדיק את מדיניות הממשל, המחזקת את איראן כלכלית, צבאית, פוליטית וגרעינית, לאותו ממשל אין ברירה אלא לשמש כסוכן של איראן. ולסוכנים איראנים, מן הסתם, אין אמינות בכל הקשור ללחימה בטרור. על ידי הענקת לגיטימציה ומאות מיליארדי דולרים לתומכת הטרור המובילה בעולם, הממשל שם ללעג את מחויבותה של ארה"ב להילחם בטרור.
 

לסוכנים איראנים אין אמינות כבני־ברית. ברגע שהפך הממשל לסנגור של האויב המר ביותר, הוא העביר מסר לבנות־הברית שלו שלערבויות ביטחוניות אין ערך. הרי איך ישראל או ערב הסעודית יכולות לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן, אם היא מסכנת את עצמה? 
 

ההסכם מבטל 70 שנה של פעילות אמריקאית נגד הפצת נשק גרעיני. מוכנות הממשל לאפשר לאיראן להפוך למעצמה גרעינית הופכת את המושג “אי הפצה" לבדיחה. מוכנות אמריקאית זאת גם תביא לפתיחת מרוץ גרעיני במזרח התיכון.
 

נזקי ההסכם כבר מורגשים. האירופאים, הסינים והרוסים דוהרים לאיראן בתקווה לסגור עסקאות נפט ונשק עם משמרות המהפכה. לקונגרס נותרה יכולת לצמצם את הנזק, אם לא יאשר את העסקה. פסילת ההסכם על ידי הקונגרס תעביר את המסר כי האמריקאים לא מוכנים להיות מובסים, שהם עדיין מחויבים לשמור על ביטחון ארה"ב ולשקם את האמינות האסטרטגית שלה בעולם.
 

בפגישה ביום שלישי עם מנהיגים יהודים אמריקאים, אובמה הודה כי הטענה שלו, שלפיה האלטרנטיבה היחידה להסכם היא מלחמה - שקר היא.

בדיווח רשמי שמסר לכתבים לאחר הפגישה גרג רוזנבאום, יו"ר ארגון הדמוקרטים היהודים, הוא ציטט את הנשיא פוסל את האפשרות שתפרוץ מלחמה אם ההסכם ייפסל בקונגרס. אובמה הסביר כי ללא הסכם, במוקדם או במאוחר תיאלץ ארה"ב להפציץ את מתקני הגרעין של איראן, כדי למנוע ממנה להעשיר אורניום לרמה צבאית.
 

“התוצאה של מתקפה כזו לא תהיה מלחמה עם איראן", אמר אובמה למנהיגים היהודים, “אבל ישראל תחטוף את מרבית התגובות הא־סימטריות של טהרן למתקפה צבאית על מתקני הגרעין שלה".
 

אולי הדבר המעניין ביותר בדברים הללו הוא שאף שאנחנו נספוג את המכה הכי קשה, אזרחי ישראל מאוחדים כמעט בהתנגדות להסכם.
 

ולא בכדי. החברה הישראלית מבינה את האיום הנובע מההסכם עם איראן. הגיע הזמן שגם האמריקאים יבינו אותו - לא עבורנו אלא עבורם.
 

אובמה מבקש לשכנע את הציבור האמריקאי כי מתנגדי ההסכם הם או פוליטיקאים מכוערים או בוגדים. אבל מן הסתם, כמו איומי המלחמה שלו, גם זה שקר. הסיבה העיקרית שעל אמריקאים להתנגד להסכם היא משום שהוא מסכן את אמריקה. אמריקאים שמתנגדים לו אינם אינם בוגדים. הם פטריוטים.