אלפים נהרו ביום חמישי, 5.11.2015, בשעת ערב מוקדמת, ממש עם רדת החשיכה, לכיוון אתר הקבר של הקדוש ד׳׳ר ברוך גולדשטיין. בשטח הוצבו לפידים בוערים. אנשים דיברו בלחש, סדרנים חמושים לבושים גלימות כחולות בחנו כל גבר וכל אישה שהגיעו למקום ומדי פעם ביקשו מאנשים שלא נראו להם להוציא תעודה מזהה שנבדקה בקפידה. כמה מהאורחים התבקשו להתלוות לסדרן ונלקחו למאהל שבו נבדקו על גופם ונחקרו מי הם ומה בדיוק מטרת בואם.
חלק מהקרואים הגיעו בחולצות שעליהן הופיעה הכתובת ״כהנא חי״ לצד תמונת הרב וציור אגרוף קמוץ.
בדיוק בשעה 20:00 הושלך הס ואל במה קטנה, שמאחוריה הוצב מסך ענק עם תמונת הרב, עלה הרב מנחם פיירשטיין המכונה ״הלהביור״. פיירשטיין הושיט ידו קדימה, עם אגרוף קמוץ, וצעק בקולו המרעים ״כהנא חי״. הקהל השיב שלוש פעמים ״כהנא חי, כהנא חי, כהנא חי״.
קולו הרועם של הלהביור הדהד מהרמקולים בכל רחבי חברון:
״היום, 5.11.2015, יום השנה ה-25 למותו של המנהיג, הנביא, הלוחם האמיץ, היהודי הגאה - הרב מאיר כהנא. התכנסנו כאן באתר ההנצחה הקדוש לד״ר ברוך גולדשטיין הי״ד, שחיסל בתוך שניות 29 עמלקים עובדי עבודה זרה, שהתנחלו באדמת אבותינו והיו כקוץ בתחת בקרבנו.
״ביום החשוב הזה החליטו היהודים האמיתיים, חברי ארגוני הישע, להעניק את ׳תג מאיר' לאחינו הגיבורים, הנלחמים יומם ולילה לגירוש הזדים מארצנו ולביעור הבהמות המסתובבות בינינו, המדיחות והמסיתות את ילדינו הטהורים לסטות מדרך הישר. כפי שעיניכם רואות, התקבצו ובאו לאתר הקדוש אנשי ארגון ׳הפרה האדומה', ארגון ׳בוני המקדש', ׳רבני פולסא דה נורא', ׳נערי הגבעות', ׳נערות פיתחת רחב', ׳מחסלי הבהמות', ׳שוחטי המזבח', ׳כורתי העצים', ׳שורפי המסגדים', ׳מציתי הכנסיות' ועוד חברים פעילים בודדים ונציגים של חבורות סודיות הפועלות בתוך ארגוני האויבים של בני עמנו, העוטים מסיכות מחשש שיזוהו על ידי שטינקרים של השב״כ שהושתלו בכוחותינו, אך אנו יודעים מי הם ונחשוף אותם בזמן ובמקום שנחליט עליו.
״זהו יום גדול ליהודים האמיתיים, שומרי קודשי ישראל, המוכנים להקריב עצמם למען טוהר הגזע, שאינם יראים להכריז בקול רם וצלול שאנחנו העם הנבחר, עם סגולה, עם שנועד לעבוד את אלוקיו ולהשמיד את כל מי שיעמוד בדרכו״.
הרב מאיר כהנא. צילום: ראובן קסטרו
הבוגדים מול הגיבורים
מאות הנוכחים מחאו כף. חלקם רעולי פנים, חלקם עוטי גלימות בצבעי תכלת-לבן עם חורי הצצה לעיניים, מיעוטם גלויי פנים עם אור מנצנץ בעיניהם הבוערות מהתרגשות מהמעמד הקדוש.
הזמר האהוב אריאל זילבר שר את שירו האלמותי ״כהנא צדק״, הציבור הקדוש השתתף בשירה בהתלהבות. אות נסתר כאילו ניתן, והנוכחים החלו לרקוד באקסטזה תוך שהם משמיעים קריאות קצובות ״מוות לערבים! מוות להומואים! מוות לשמאלנים! מוות למתייוונים!״.
חבורת נערים צעירים אוחזת לפידים בוערים הגיחה מאחת מפינות הרחבה. הנערים, לבושים בגד שחור שעליו ציור המנורה בצבע זהב, התפרסו מתחת ל-12 עמודים שלראשם מחוברת דמות עשויה קרטון של ראשי המדינה. מפינה אחרת נשמעו תרועת חצוצרה וקול תופים. על פני הנוכחים ניכר מתח רב כשהרעים קולו של הלהביור: ״יוצתו הבוגדים!״. אחד אחרי השני הציתו הנערים את הפתיל שהשתלשל מדמויות הקרטון. ״הנשיא ריבלין״, הכריז הלהביור. הלפיד הצית את הפתיל, האש עלתה במהירות כלפי מעלה והקרטון בדמות הנשיא עלתה באש לקול קריאות היסטריות של הקהל ״מוות לבוגדים!!!״.
אחרי ריבלין הוצתה הבובה של ראש הממשלה נתניהו, אחריה בובת ראש השב״כ כהן, בובת שר הביטחון יעלון, הרמטכ״ל איזנקוט, השר יאיר לפיד וחברת הכנסת זהבה גלאון. הקהל היה באקסטזה כשהוצתה הבובה האחרונה, בובתו של אבישי ״שמפניה״ רביב.
פרוז׳קטורים האירו את הצד השני של הרחבה, שם ניצבו תריסר עמודים נוספים ועליהם דמויות קרטון. הלהביור הרעים בקולו שוב: ״נעשה כבוד לאחינו גיבורי התהילה שהיו מוכנים להקריב נפשם וגופם למען המטרה הנעלה והקדושה של טיהור הארץ מחלאות, שרצים, עמלקים ונבלות יהודים שמכרו נשמתם לשטן״. הקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות כשהדליקו תריסר הנערים את דמויות הקרטון והסירו את הבדים שכיסו את דמויות מקבלי הצל״ש.
״הרב מאיר כהנאאאאאאאאאאאאאאאאאאא״, זעק הלהביור והקהל מחא כפים וצעק בקולות היסטריים ״כהנא חי! כהנא חי!״. ״הדוקטור הקדוש, דוקטור ברוך גולדשטיייייייייייןןןןןןןןןןןןן״, המשיך הלהביור, וקריאות ״הגבר! הגבר!״ הדהדו ברחבי חברון. ״אחינו יגאל עמי-רררררררררררררררר״. הקהל כבר היה באקסטזה: ״יגאל הגואל! יגאל הגואלללללללללללל״, צווח ההמון.
הרב להביור המשיך: ״אחינו האמיץ יעקב ג׳ייק טייטל! יקירנו, השם ייקום דמו, נתן עדן זאדה! חברי המחתרת היהודית! חברי ארגון ט.נ.ט! הצדיק עמי פופר! מחתרת בת עין! השורף יוסף בן חיים!״.
הלהביור המשיך ומנה את הגיבורים, ולסיום בירך שני חברים טריים, האחד ״מחסל ההומואים והלסביות ישי שליסל״, ו״האיש שאומר את אשר על לבו ללא מורא, גלעד קליינר, שעוד נשמע עליו רבות״, אמר הלהביור וחייך חיוך גדול.
יעקב טייטל. צילום: ראובן קסטרו
יהודים נגד יהודים
לפתע נשמעו קריאות ״בוגד! שטינקר! שב״כניק!״. בחור צעיר, שכמה מהסדרנים קרעו את המסיכה שכיסתה את פניו, הוכה נמרצות על ידי הסדרנים ועל ידי אחרים שהצטרפו אליהם. מפה לאוזן עברה השמועה שנתפס שתול שהתחזה לאחד מאנשי הלהביור, כשמכשיר הקשר הזעיר שהחביא עליו בטעות נשאר פתוח והחל לפלוט קריאות והנחיות לזה שנשא אותו. הצעיר המוכה ניסה להימלט אך נתפס ועבר מסע השפלה, יריקות ובעיטות, עד שאיבד את הכרתו.
תוך דקות הגיעו לאזור האירוע כעשרה כלי רכב של לוחמי הימ״מ ושל אנשי השב״כ, שזינקו עם כלים שלופים והקימו חומה חיה סביב הפצוע, שנלקח על ידי חובשי מגן דוד, שהגיעו עם אמבולנס וניסו לפנותו בין הקהל ששרק שריקות בוז וזעק בקולות היסטריים ״בוגד! בוגד! בוגד!״.
שני אנשי משטרה גלויי פנים ניגשו אל הלהביור וביקשו ממנו לפזר מיד את ההתקהלות הבלתי־חוקית ולהתלוות אליהם לחקירה. עורך הדין גביר בן תמר נעמד חוצץ בין השוטרים לבין הרב וטען בלהט שזוהי התכנסות חוקית ואין כל עילה לבקש מהרב להביור להתלוות לחקירה. הרוחות התלהטו. הקהל החל לזעוק בקצב ״נאצים! נאצים! נאצים!״ לעבר השוטרים הימ״מניקים והשב״כניקים.
החלו להיזרק אבנים, בקבוקים ומכל הבא ליד. אנשי החוק החלו לאבד עשתונות, החזירו מכות לתוקפיהם ואף ניסו לבצע מעצרים. מאי שם הגיחו שני מסוקים בשמיים והאירו את השטח. כוחות תגבור של צבא ומשטרה החלו לזרום לאזור, שהפך לזירת קרבות עקובה מדם.
קצין בדרגת אלוף־משנה פנה לקהל באמצעות רמקול שהיה על הבמה הקטנה, שממנה נאם הלהביור, ונתן למתקהלים שלוש דקות לפנות את המקום, אחרת ייעצרו. הקהל השיב בבוז ובמטח חפצים. בשטח החלו אנשי מד״א לטפל בנפגעים. לפתע נשמעו כמה יריות ובעקבותיהן צווחות היסטריות: ״רוצחים! רוצחים! רוצחים!״.
הרב להביור לקח את המיקרופון מידיו של אלוף-המשנה, שראשו זב דם מפגיעת אבן. ״ יהודים!״, זעק הלהביור, ״אל תרימו יד על יהודים״. הלהביור קיבל כמענה קריאות בוז. הקהל המשיך להתעמת עם אנשי הביטחון. שוב נשמעו קולות ירי ואחריהם קריאות ״חובש! יש כאן פצוע ירי! חובש, מישהו איבד את ההכרה״.
בעזרת תגבורת של מאות אנשי ביטחון החלו הכוחות להיפרד ועל הקרקע נשארו שרועים עשרות פצועים. עשרות אנשים אזוקים רוכזו באחת מפינות הרחבה וזינזנות הגיעו לכיוונם. הם הועלו עליהן תחת מחאה קולנית וניסיונות התנגדות שדוכאו באלימות מצד אנשי הביטחון. בחצות התפנתה הרחבה.
האירוע החגיגי לזכרו של הרב מאיר כהנא הסתיים עם שלושה פצועים במצב אנוש, עם 18 פצועים קשה ועם 90 פצועים קל עד בינוני. דובר צה״ל דיווח לכתבים הצבאיים ש-190 איש ואישה נעצרו לחקירה. למחרת דיווחו כותרות העיתונים על ״יום חמישי השחור״.
הטלוויזיה, שלא הורשתה להיכנס לתחומי האירוע בתחילתו, השיגה צילומים ממשתתפי האירוע, ואלה שודרו 24 שעות ברציפות, לצד הדיווחים על מצב הפצועים. התקשורת העולמית חגגה. הממשלה כונסה לישיבת חירום שבה הוחלט באופן סופי על נוהל מעצר מינהלי גם ליהודים, וגם על הענקת יחס של פצצה מתקתקת למנהיגי האירוע ולכל מי שיעז למרוד במוסדות השלטון ובחוקי המדינה. נכדו של הרב מאיר כהנא, ששוחרר ממעצר מינהלי יומיים לפני האירוע, העביר הודעה לעיתונות כי החל המרד וכי ימיו של השלטון ספורים. גלעד קליינר הפיץ ברשת הודעה שבה הוא לועג למאות משתתפי העצרת שלא הצליחו להרוג אפילו חולירע אחד מבין נציגי השלטון הנאצו-יהודי.