יהדות ארה"ב ניצבת כיום מול מבחן שטרם ידעה כמותו. אם תצליח לנהל מסע התנגדות עוצמתי, מתמשך ומוצלח להסכם הגרעין של הנשיא ברק אובמה עם איראן - היא תצליח לשרוד פוליטית. אם מנהיגי הקהילה וחבריה יסתפקו במס שפתיים, ימצאו עצמם יהודי אמריקה מנושלים וחסרי ישע.

היה אפשר להניח כי המאבק הזה יהיה כושל, אבל גם לא ממש משמעותי. כל מה שאובמה זקוק לו ליישם את ההסכם זה מיעוט של שליש מהחברים של אחד משני בתי הקונגרס. זה לא אמור להיות קשה. משום כך היה אפשר להניח שיתייחס למתנגדי ההסכם בעדינות. הרי אין להם ממש סיכוי להביס אותו. אבל במקום להניח להם החליט הנשיא להשמיד אותם פוליטית. 
 
קחו למשל את הילרי קלינטון. ביום שלישי היא הגבירה את התמיכה שלה בהסכם הגרעין. בנאום בפני תומכים במדינת ניו המפשייר אמרה המתמודדת הדמוקרטית לנשיאות כי "אני מקווה שההסכם יאושר סוף־סוף. אני אומרת לכם, אם הוא לא יאושר יהיה גרוע".


עד יום שלישי היו האמירות של קלינטון בנושא הסכם הגרעין ברורות פחות. על פניה, החלטתה לצאת בעדו בפומבי אינה הגיונית. הרי ההסכם אינו זוכה לפופולריות בציבור. על פי סקר שנערך בתחילת השבוע, רק 27% מהציבור הכללי, ורק 43% מהדמוקרטים, רוצים שהקונגרס יאשר אותו.

ואז יש גם בעיית התורמים. קלינטון מתכוונת לגייס 2.5 מיליארד דולר לקמפיין הבחירות שלה. היכולת שלה להשיג את המטרה תיפגע - במיוחד בקרב תורמים יהודים דמוקרטים - כתוצאה מתמיכתה בהסכם.
 
אז למה היא מדברת בעדו? באותו יום שהגבירה קלינטון את תמיכתה בהסכם תפסה הבולשת הפדרלית את שרת האינטרנט הפרטי שלה ודיסק קשיח חיצוני. זאת לאחר שנחשף כי מבקר מערכת המודיעין האמריקאית מצא בשרת מיילים בסיווג "סודי ביותר". הוא דגם 40 הודעות דואר אלקטרוני בלבד, אך איתר ארבע הודעות מסווגות ושתי הודעות סודיות ביותר. על פי הדין הפלילי האמריקאי, החזקת חומר "סודי ביותר" ללא רשות מהווה פשע חמור. 

קלינטון. הנשיא שולט בגורלה. צילום: רויטרס

מן הסתם, ההסתבכות הזאת של קלינטון יכולה להפוך ממקור למבוכה לחקירה פלילית, שלא רק תטרפד את מסע הבחירות שלה אלא עלולה לשלוח אותה למאסר. אולם יש אדם אחד שמסוגל לשמור עליה: אם אובמה ירצה הוא יכול לסגור את התיק נגדה, או להרחיב ולהאיץ את החקירה. כפי שכתב רוג'ר סיימון באתר החדשות "pjmedia.com", "הילרי בצרה גדולה כל כך בגלל הדואר האלקטרוני שלה, ולכן היא זקוקה לאובמה בשביל לשרוד. הוא שולט במשרד התובע הכללי ועל כן הוא שולט בהילרי (ובחירות שלה), כל עוד הוא הנשיא".

לא מרחם
בחודש אפריל האחרון הגיש התובע הכללי כתב אישום נגד הסנאטור הדמוקרטי רוברט מננדז בגין חשדות (מפוקפקים ולא מבוססים) לשחיתות. מננדז הוא המבקר החריף ביותר של הסכם הגרעין במפלגה הדמוקרטית. עצם ההחלטה שימשה הוכחה כי אובמה לא מהסס להשתמש במשרד המשפטים כדי לרמוס את מתנגדיו.
 
כמו כן - הסנאטור היהודי צ'ארלס שומר ממדינת ניו יורק. ביום חמישי שעבר הוא הודיע לאובמה על כוונתו להתנגד להסכם הגרעין. כסנאטור בכיר ונאמן, שומר אמור להחליף את מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, עם פרישתו של האחרון מהפוליטיקה בשנה הבאה. עוד בשנה הבאה: שומר צריך לעמוד שוב לבחירה.

ברם, עם סיום השיחה עם אובמה שוחררו כלבי התקיפה של הנשיא בבית הלבן, ברשתות החברתיות וב"ניו יורק טיימס" נגד שומר; עד שהספיק להודיע רשמית על כוונתו להתנגד להסכם ביום שישי בבוקר כבר פתחו דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט ויועצים בכירים של אובמה לשעבר באיומים גלויים נגד כוונתו להחליף את ריד. אתרי האינטרנט של השמאל כינו אותו "בוגד", "מחרחר מלחמה" ו"סוכן של ישראל"; פעילים דמוקרטים נשבעו לא לתרום כסף לקמפיין שלו להיבחר שוב לסנאט; אתר האינטרנט השמאלני "moveon.org", עם תשעה מיליון הגולשים שלו, השווה את שומר לסנאטור לשעבר ג'וזף ליברמן מקונטיקט. בבחירות בשנת 2006 נאלץ ליברמן במפתיע להתמודד בבחירות מקדימות של המפלגה הדמוקרטית על מושב בסנאט. המתחרה שלו, נד למונט, קיבל מימון נדיב מפעילי moveon.org, לרבות תורם העל של השמאל הרדיקלי ג'ורג' סורוס.
 
הקמפיין של למונט היה רווי אנטישמיות כלפי ליברמן, שהפסיד. לפיכך הוא נאלץ לרוץ כמועמד עצמאי וניצח רק בעזרת קולותיהם של רפובליקנים ובעזרת מימון של תורמים רפובליקנים.


שומר. "סוכן של ישראל". צילום: רויטרס
 
בתגובה למתקפות נגדו התקשר שומר לכל הסנאטורים הדמוקרטים והסביר להם, אחד־אחד, כי אומנם הוא מתנגד להסכם, אולם הוא לא יפעיל עליהם לחץ להצטרף אליו. 
 
חשוב להבין את המתקפה נגד שומר בהובלת הבית הלבן. היא מגלה לנו פרטים על הדרך שבה אובמה פועל. סביר מאוד להניח כי שומר היה נמנע מלשדל את עמיתיו בסנאט להצטרף אליו למאבק בסכם הגרעין גם אלמלא יזם נגדו אובמה מסע הכפשה, שנועד לגרום לדה-לגיטימציה על רקע יהדותו. האיום ליטול ממנו את משאת נפשו להיות המנהיג הדמוקרטי בסנאט, שלא לדבר על האפשרות של הרצת מועמד דמוקרטי נגדו בבחירות מקדימות בניו יורק, הספיקו כנראה להביא לשיתוקו בכל הקשור לארגון מתנגדים דמוקרטים להסכם.
 
הכל הצגה

אובמה יודע להסתיר את כוונותיו. השבוע למדנו מדיווחים בתקשורת האיראנית, שתרגם מכון ממרי, כי כבר לפני ארבע שנים נתן אובמה לטהרן להבין שמבחינתו אין בעיה שיהיה לה נשק גרעיני.
 
על פי הדיווח של ממרי, בראיונות שסיפקו בשבועות האחרונים נושאים ונותנים איראנים, הם סיפרו כי בשנת 2011, כשמחמוד אחמדינג'אד עוד כיהן כנשיא הרפובליקה האסלאמית, שיגר אובמה לעומאן את יו"ר ועדת החוץ של הסנאט דאז ג'ון קרי כדי לפתוח בשיחות חשאיות בנושא הגרעין. במגעים המוקדמים הללו, כך פורסם, הסכים אובמה כי איראן תחזיק בזכות להעשיר אורניום, תוך הפרת אמנת אי הפצת נשק גרעיני והפרת שורה של החלטות מחייבות של מועצת הביטחון של האו"ם. הוא גם הסכים כי איראן לא תחויב לגלות את כל הממדים הצבאיים האפשריים של פעילות הגרעין שלה בעבר. במילים אחרות: כבר לפני ארבע שנים אמר אובמה לאיראנים כי לא יעמוד בדרכם אל הפצצה.

הנשיא האמריקאי הצליח להסתיר את הוויתורים הללו מהציבור. הוא ביים הצגה של "שיחות רציניות" בין המעצמות לאיראן והעמיד פנים כאילו הוויתורים מלפני ארבע שנים נעשו רק בדקה ה־90 של השיחות בווינה.
 
מאז סוכמה עסקת הגרעין לפני כחודש, אובמה לא מפסיק לבצע דמוניזציה למתנגדיה. בנאומו בשבוע שעבר באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון הכריז הנשיא כי המתנגדים הרפובליקנים הם שווי-ערך לג'יהאדיסטים שקוראים "מוות לאמריקה". הוא הציג את המתנגדים כמחרחרי מלחמה שייאלצו את אמריקה להיכנס לקרבות עקובים מדם אילו לא יישמו את ההסכם שלו. הוא אמר כי בקרב כל עמי העולם רק ישראל מתנגדת להסכם, ובכך הבהיר לכאורה כי היהודים המתנגדים להסכם הם למעשה בוגדים שדואגים יותר לישראל מאשר לאמריקה. ובשבוע האחרון אנשי שלומו אמרו ששומר בוגד ומחרחר מלחמה. ויהודי.
 
בפגישתו עם מנהיגים יהודים ביום שלישי שעבר טען אובמה כי אם הקהילה תמתח עליו ביקורת אישית הרי שהדבר יחליש אותה ואת יחסי ישראל־ארה"ב. ההיגיון ברור. אם יהודים - כמו רפובליקנים - הם מחרחרי מלחמה, אז ברור שהם צריכים לשלם על כך מחיר. ומה המחיר? הוצאת יהודים אמריקאים מהכלל ודמוניזציה למתנגדי ההסכם היהודים.

כך למעשה הציג אובמה לקהילה היהודית בחירה. על פי המדווח הוא אמר לנציגי איפא"ק כי "אם תיסוגו (מהתנגדותכם להסכם), אני אסוג מחלק מהדברים שאני עושה". אבל האמת היא שאובמה לא נתן להם שום אופציה להשתחרר מגזר הדין. 

במקרה הטוב, מתנגדי ההסכם היהודים יכולים לצפות למצוא עצמם מקבלים את היחס שזכו לו מתנגדיו האחרים של אובמה, כמו חברי קבוצות שמרניות שהוטרדו בידי רשות המסים האמריקאית ובידי זרועות ממשלתיות אחרות.
 
יש פרשנים המאפיינים את המאבק על הסכם הגרעין כמאבק על נשמת המפלגה הדמוקרטית. יש בזה משהו. אולם בראש ובראשונה זהו מאבק על גורל יהודי אמריקה - אם אכן יש להם אותן הזכויות שיש לשאר אזרחי ארה"ב.
 
ישראל תיפגע, ללא ספק, אם הקונגרס לא יצליח לבלום את ההסכם. אבל לישראל יש דרכים נוספות לשמור על עצמה. אם ההסכם הזה לא יטורפד, המפסידה הגדולה ביותר תהיה יהדות אמריקה.