איני איש מחנה ברק ולא מחנה אשכנזי וגם לא מחנה גלנט. אני איש המחנה הגדול של המחליפים ערוץ בטלוויזיה ותחנה ברדיו כשמתחילים לדבר בהם שוב על "פרשת הרפז", שנהפכה לפרשת אשכנזי, על גלגוליה האינסופיים. די, נמאס, מישהו חייב לעשות לזה סוף סופי בהחלט. די לנו בחום יולי־אוגוסט המטורף.
אבל אפילו אני ושכמותי איננו יכולים להישאר אדישים מול המתקפה הברוטלית של השר והאלוף במיל' יואב גלנט, באולפן שישי בערוץ 2, על הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, בעקבות הידיעה שהיועץ המשפטי עומד לסגור את תיק החקירה נגדו בפרשה. הנה ציטוט: "מי שבגד בחיילים ומרד בממשלת ישראל צריך לעמוד למשפט ולשבת בכלא ולא להיות נישא על כפיים... מעשיו בפרשת הרפז הם מהחמורים ביותר בתולדות המדינה, יותר מעסק הביש ומקו 300... עשה מעשים עברייניים".
גלנט מציג את אשכנזי כרב־פושע שמקומו בכלא, וזה כבר צריך לעניין כל אזרח. לא בגלל פרשיות העבר - מסמך הרפז, ביטול מינוי גלנט לרמטכ"ל ומלחמת הגנרלים, כולל שר הביטחון ברק, בתקופת רמטכ"לותו של אשכנזי - אלא בגלל העתיד: אשכנזי מתכוון, או מכוונים אותו, לרוץ לראשות הממשלה או לפחות לתפקיד בכיר בה.

אי אפשר לרוץ לשם עם התיק הכבד שגלנט הטיל על כתפיו של אשכנזי. מותר להניח שהאלוף־השר "פתח באש" נגד הרמטכ"ל לשעבר בעיקר כדי לסכל את הריצה הזאת. גם אם היועץ וינשטיין אכן יסגור סופית את תיק אשכנזי, נדמה שהפרשה לא תסתיים. המלצת המשטרה לפני כשנה להעמיד אותו לדין היא בסעיפי אישום מינוריים, רחוקים מהפשעים שמייחס לו גלנט, שגם מבטיח: "איני מתכוון להשלים עם המצב הזה. אלחם בו". אף שגלנט עצמו מוכתם בפרשת הקרקעות שלו, הרי אם יקיים את הבטחתו ולא ירפה, דרך חתחתים צפויה לאשכנזי במרוצו לצמרת.
עדיין לא ברור באיזו מסגרת יבחר אשכנזי לרוץ - העבודה? יש עתיד? גוף אחר? – אבל אני מבקש לומר כמה מילים בקשר לעצם המרוץ הזה. יש הרואים באשכנזי מועמד מושלם, מפני שהוא היחיד שיכול, לדעתם, להביס את נתניהו, וזה הדבר החשוב עתה (אורי משגב, "הארץ"). ואני שואל, וזה החשוב באמת, האם הוא גם מועמד מתאים לראשות הממשלה? ואשאל עוד יותר: מדוע כל רמטכ"ל בדימוס נעשה אוטומטית מועמד ראוי ומתאים לתפקיד הקשה והמורכב הזה, בלי קשר לדעותיו, לתכונותיו ולפועלו?
מתוך 20 רמטכ"לים שהיו לנו, מיעקב דורי ועד בני גנץ, עשרה נכנסו "עמוק" לפוליטיקה ועוד שניים התקרבו ומיד נסוגו (צבי צור ודן שומרון). קשה לומר שחוללו שם נפלאות, גם אלה שנחשבו רמטכ"לים טובים. רק שניים, רבין וברק, הגיעו לראשות הממשלה, ורק את רבין בקדנציה השנייה שלו אפשר להגדיר כראש ממשלה מוצלח (ברק נפל אחרי פחות משנתיים).
 
ניסיון צבאי ופיקודי, מתברר, אינו מבטיח הצלחה בפוליטיקה. זו זירה שכללי משחק אחרים שולטים בה. היא אינה בנויה על היררכיה פיקודית מחייבת, והיא דורשת תכונות, ניסיון ודרכי פעולה שונות. יש גנרלים שמסתגלים לכך עם הזמן, רובם לא כל כך. אשכנזי, שאיננו יודעים אפילו מה דעותיו, הוא נעלם מבחינה זו.