צבע אדום: לפעמים עדיף לא לסכן את הכסף בבורסה

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג סבלה משבוע עמוס במיוחד. אתמול טסה לעיירת הנופש ג'קסון הול שבמדינת וויומינג בארה"ב, אך היא אינה מתכוונת לנצל את הביקור לסקי בהרים שסביב. פלוג תשתתף בכנס התקופתי של הבנק המרכזי האמריקאי, שהוא מעין "כנס הרצליה" לעשירים. הכותרות האמיתיות יוצאות משם ולא מהקונגרס האמריקאי.  
 

כמו נגידים אחרים מרחבי העולם, עולה פלוג לרגל כדי לשמוע את האורקל מהפדרל ריזרב - הלא הוא מיודענו סטנלי פישר. הנגיד לשעבר ידבר על כלכלת ארה"ב ועל התוכניות לעתיד. כל אחד מהמשתתפים ירצה לדוג מבין מילותיו את שאלת מיליארד הדולר: מתי תעלה הריבית. המידע ישמש את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בישיבתה הבאה בנוגע להחלטת הריבית. פלוג תיהנה מהפריווילגיה להיפגש אישית עם פישר, שכזכור המליץ למנותה כנגידה. היא תשמע ממנו בארבע עיניים את מה שאינו אומר פומבית. 
 

הנגידה אינה מדברת בשלב זה על העלאת הריבית. להפך. בהודעת הריבית השבוע הובעה דאגה מההתפתחויות בשוקי העולם. ייתכן שלאחר הפגישה עם פישר תשנה את דעתה. הודעת הריבית הייתה סתומה כרגיל, ונמסר בה שהבנק "ישקול לבחון את הצורך לשימוש בכלים שונים". כחלק ממתקפת ראיונות בתקשורת האלקטרונית, הייתה הנגידה ממוקדת יותר ואמרה לקרן מרציאנו מערוץ 2 שאינה פוסלת בצטרפות למגמה הקיימת בעולם - הפחתה נוספת בריבית ומעבר לריבית שלילית.
 

כל ההקדמה הזאת נועדה להראות שהמדיניות המוניטרית מושפעת בחודשים האחרונים בעיקר משוקי חו"ל, או ליתר דיוק מארה"ב. כדי לדעת מה תהיה מגמת המסחר בבורסה ביום מסוים לא צריך להמר. די להביט במסכים ולראות מה קרה בבורסות המזרח, כמה שעות מאוחר יותר באירופה, ועל מה מצביעים החוזים העתידיים בנאסד"ק.
 

בזמן שהנגידה התרוצצה בין אולפני הטלוויזיה, שר האוצר, שהיה מוטרד ממצב הבורסה, ערך סבב התייעצויות. בתחילת השבוע כינס לישיבה מיוחד את הנהלת האוצר. מאוחר יותר שוחח עם הנגידה, עם יו"ר רשות ניירות ערך ועם מנהל רשות המסים. אלא שבניגוד לתקציב המדינה, שם בהחלט יש לו מה לתרום. בשוק ההון כחלון חסר אונים והוא אינו מסוגל להפוך את צבע המסכים מאדום לירוק. אני לא בטוח שהוא בכלל מעוניין בכך. הוצאה מסוימת של אוויר מהבלון הבורסאי עשויה להקטין את תחושת העושר ואולי לרוקן מעט מהאוויר את בועת הנדל"ן.
 

אחת השאלות המרכזיות שצצו השבוע הייתה אם לצאת מהבורסה, או שאולי הנפילות יצרו הזדמנות קנייה. מבחינת הברוקרים התשובה מובנת מאליה: כמובן לקנות. ככה זה היה וככה זה יהיה תמיד.
 

גם אם חלילה ישראל תתקוף את איראן, מבחינת שחקני הבורסה תיווצר הזדמנות קנייה מצוינת. אם אני לא טועה, גם השבוע שמעתי את הפרסומת המפתה "אל תיתן לכסף שלך לנוח בפק"מ". בפועל מתברר שברמות הסיכון הגבוהות גם ההחלטה לתת לכסף לנוח היא החלטת השקעה מצוינת.
 

עם כל הכבוד לריבית האפסית, השאלה היא אם הבורסה תחזור לעלות. קשה כמובן לדעת, אבל זה לא יהיה הימור פרוע אם נעריך שהשוק פוסע לתקופה ארוכה של טלטלות ואי ודאות. למי שמעוניין לישון טוב בלילה זה הזמן ל"השקעות סולידיות" - עד כמה שניתן לכנות כ"סולידית" השקעה באיגרת חוב ממשלתית. המשבר בסין לא ייפתר אפילו אם הממשלה הסינית תפרסם צו המאלץ את האזרחים לתת הוראת קבע להשקעה במניות.
 

השאלה המסקרנת היא מה חושבים האמריקאים, וליתר דיוק יו"ר הפד ג'נט ילן. האם למרות המצב בסין ומלחמת הריביות שם, הכלכלה האמריקאית מספיק חזקה כדי לגמול את המשקיעים מהריבית האפסית ולהתחיל להעלות את הריבית, או שזה מוקדם מדי?
 

ריבית גבוהה יותר אינה טובה לבורסה. על פי כל ההערכות הריבית תעלה עוד ב־2015: אם לא בספטמבר, באוקטובר. כל כלכלות העולם יתאימו את עצמן בהמשך לאימפריה האמריקאית.    
 

שר האוצר סבל משבוע קשה במיוחד. אלא שבניגוד לנגידה הוא יוצא לסוף שבוע אמיתי עם שאר סיעת כולנו, שהצפינה אתמול לנסיעת גיבוש במלון גלי כנרת. חלק מחברי הכנסת נהנו משיט קייקים. אחרים הסתפקו בנופש של בטן־גב. שלושה חודשים בפוליטיקה ללא חופשה אמיתית זה יותר מדי.
 

כחלון היה זקוק למנוחה בתום שבוע של קרבות מגננה. אחרי שהעביר בממשלה את תקציב 2015־2016, כולל חוק ההסדרים המוגדל, החלה המריטה הגדולה. מתקציב שהיה גם כך דל קלוריות וללא מנועי צמיחה נשרו הרפורמות החשובות בזו אחר זו.
 

המכה הגדולה נוגעת למלחמה בהון השחור: היוזמה לדיווחים מהבנקים על נישומים, תוך ביטול הסודיות הבנקאית, נעלמה. היוזמה לקיצור לוחות הזמנים למיסוי מס שבח למוכרי דירות (במטרה להגדיל את היצע הנדל"ן) הלכה לעולמה. עבירות מס חמורות לא ייחשבו לעבירות לפי איסור הלבנת הון המחמיר. לפתע פוף: הכל נעלם. הלב הפיסקלי של התקציב נשלף ממנו דווקא בתקופת ההאטה, כשההכנסות ממסים הפכו לגורם הקריטי ביותר. 
 

מה שכן נשאר היו השינויים בתחום יוקר המחיה, החשובים באמת לשר האוצר. בחוק ההסדרים הנוכחי יהיו לנו רפורמת הקורנפלקס והעוף, והמיני־רפורמות בבנקאות ובפנסיה. 
 

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יצא וידו על העליונה. כחלון נאלץ לוותר בגלל נימוקים משפטיים בחסות היועץ המשפטי של הכנסת. מנהל רשות המסים משה אשר החוויר כששמע על המריטה הגדולה במהלך ישיבת בכירי האוצר והכנסת. באמצע השבוע זומן ללשכת כחלון לפגישה בארבע עיניים ושמע במישרין את האילוצים שגרמו לביטול הרפורמות. אשר גם התבקש לחוות את דעתו על מצב גביית המסים לנוכח הירידה בצמיחה. הוא הסביר שהזעזועים בשוק ההון עלולים לגרור לירידה בהכנסות.
 

בשלושת חודשי כהונתו הראשונים באוצר החמיץ כחלון את הזדמנות הפז החמיץ כחלון את הזדמנות הפז לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב ולעריכת רפורמות אמיתיות. גם אם היה מעוניין, האילוצים הפוליטיים בקואליציית 61 מנעו זאת ממנו.
 

בפגישה ביום ראשון עם ראשי התעשיינים הסביר כחלון שבתקציב הנוכחי הוא כבר לא יספיק לשנות את סדרי העדיפויות. אבל בתמורה הבטיח שתוקם עוד ועדה משותפת. ספק אם לכחלון תהיה הזדמנות שנייה לתיקון הרושם. הרי בממשלה שכל תכליתה הישרדות, סביר להניח שלא תינתן הזדמנות כזאת.

אגב, גם נושאים אחרים שמופיעים עדיין פורמלית בחוק ההסדרים יעברו "תספורת". כך יהיה עם חוק נתוני אשראי, המלצות ששינסקי 2 למיסוי משאבי טבע ויוזמת דרעי להנהגת מע"מ אפס על פירות וירקות. אפילו פלוג לא היססה השבוע לבקר את כחלון על התקציב והשינויים בבנקאות (הגיוסים החוץ־בנקאיים) שעלולים לסכן את החוסכים. 
 

אחרי הגיבוש בכנרת יחזור כחלון לשבוע שבמרכזו הבאת התקציב לקריאה ראשונה בכנסת ב־2 בספטמבר. לאחר שכל הגורמים הפוליטיים, חוץ משר הביטחון, קיבלו את ליטרת הבשר (אל דאגה, גם יעלון יקבל) - האם יש ספק שהתקציב יאושר בשבוע הבא בקריאה ראשונה?
 

אירוע שעבר בשקט יחסית מתחת לרדאר הציבורי היה הודעת רשות ניירות ערך על הקמת גוף פיקוח על רואי החשבון בחברות בורסאיות (כולל בנקים וחברות ביטוח). שמואל האוזר, יו"ר הרשות, הסביר שהגוף ישפר את איכות הדיווח ויגביר את האמון בעבודת הביקורת. "היו לא מעט כשלים חמורים בעבודת רואי החשבון, והקמת הגוף החדש היא חיונית", הוסבר.
 

גם בארה"ב הוחמרה הביקורת, והפיקוח שם עבר מהמוסד "סקירת עמיתים" לגוף ביקורת עצמאי ובלתי תלוי. עד כאן עמדת רשות ניירת ערך. אלא שמשום מה נשכחה העובדה שבמודל האמריקאי אין מועצת רואי חשבון. ברשות גם יודעים היטב שרואי החשבון בארה"ב אכן כשלו והיו בין הגורמים למשבר הסאב פריים. רואי החשבון בישראל עושים את עבודתם נאמנה, ולמעט מקרים ספורים לא היו מגה פשלות.
 

גוף הפיקוח החדש יהיה בשליטת הרשות ויעניק לה סמכויות מרחיקות לכת בתחום השפיטה, הענישה, תקינה חשבונאית ומתן היתר למשרדי רואי חשבון. מועצת רואי החשבון, המפקחת ומבקרת את פעילות רואי החשבון, כפופה למשרד המשפטים. לא ברור כיצד השרה איילת שקד והמנכ"לית שלה, אמי פלמור, לא התמרדו לנוכח פלישת הרשות לתחומי אחריותם.
 

פלמור, המשמשת כיו"ר המועצה, ידעה על תוכניות הרשות. באפריל 2015 החליטה המועצה להגביל את הרשות ושיגרה מכתב עם בקשת תשובה על 20 שאלות. פרופ' האוזר צפצף ובחר להתעלם מההחלטה. הוא יודע למה. את פלישת הרשות למשרד המשפטים הכשיר לא אחר מאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (מיודענו ממתווה הגז).
 

האוזר גם לא ספר את לשכת רואי החשבון. ייתכן שהוא בונה על כך שדודי גולדברג, נשיא הלשכה הנוכחי, יסיים את תפקידו בשבוע הבא, כך שזו התקופה הראויה למחטף. אם אכן יוקם הגוף, תרכז רשות ניירות ערך סמכויות חסרות תקדים שאינן קיימות בשום מוסד פיקוח בעולם. 
 

תפקידה של הרשות לפי חוק ניירות ערך הוא הגנה על ציבור המשקיעים. עם השנים מתחה הרשות עד בלי סוף את המושג "הגנה" והפכה את עצמה לאימפריית רגולציה. נפרט מעט: היא חוקרת חשודים בעבירות ניירות ערך, ממליצה להעמידם לדין ובאותה הזדמנות גם מממנת את הפרקליטים שאמורים לקדם את תיקי החקירה.

כשהרשות ממליצה להעמיד לדין, הסיכוי שהמלצתה לא תתקבל הוא אפסי. מה זה אם לא ניגוד עניינים? הרשות גם אחראית לפיקוח על המוצרים הפיננסיים ואוי לבנק או לבית ההשקעות שלא ירקדו בדיוק לפי החליל שלה. גורם כזה עלול לחטוף ממנה קנס מינהלי שאותו היא מוסמכת לתת בחוק.
 

הרשות התאהבה בעוצמתה עד שאפילו המליצה להפעיל מוצרים פיננסיים חדשים הידידותיים לטעמה לציבור. ועדיין לא דיברנו על ההשתלטות העוינת על הבורסה לניירות ערך תוך עריפת ראשי הצמרת הקודמת, הרצון להפריט את הבורסה, ועוד ועוד ועוד.
 

על רקע זה אין להתפלא שמערכת היחסים של האוזר עם דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, עכורים. יו"ר הרשות פולש לענייני האוצר בלי למצמץ. למה? כי הוא יכול. הוא עושה את זה גם עם המפקח על הבנקים. האוזר יצר ריכוז סמכויות המזכיר את קוריאה הצפונית. נכון שכל זה נעשה בשם "הגנת ציבור המשקיעים", והאוזר מאמין שזה תפקידו. אבל מה יקרה אם בעוד שנה, כשהאוזר ילך הביתה, יגיע יו"ר רשות חדש שינצל לרעה את כוחו? מי יעצור אותו אז?
 

את דוד פתאל, הבעלים של רשת המלונות הקרויה על שמו, אין צורך להציג. משנה לשנה הוא מרחיב את פעילותו בתחום המלונאות בארץ ובאירופה (בעיקר בגרמניה), אבל כניסתו לענף שירותי התעופה היא דבר חדש: בשבוע שעבר זכה במכרז לשיפוץ בניין טרקלין הנוסעים בטרמינל 1 בנתב"ג. ההשקעה נאמדת ב־15 מיליון שקל, תמורת זיכיון הפעלה של שבע שנים ותשלום אחוזים מהמחזור.
 

"נבנה אולם יוקרתי מאוד המייצג את המדינה, כדי שכל האורחים הרשמיים המגיעים אלינו במטוסים פרטיים או בדרך רגילה יעברו שם. הדבר חוסך זמן ותורים. השירות גם כולל הסעה במונית והגעה לטרקלין שיהיו בו חדרי ישיבות עם אוכל מצוין. תיעשה ביקורת דרכונים ומשם למטוס. בנוסף יהיה דיוטי פרי קטן", מספר פתאל.
 

"בקבוצה שלי יש חברה שעוסקת בציוד רפואי. על העסק התמודדו כמה גופים עסקיים כמו דן, שכבר מפעילה את אחד הטרקלינים. העסק יוקם בתוך שנה וחצי כולל קבלת כל ההיתרים".
 

את פתאל אני תופס לפני שהוא יורד לאילת. הוא עושה זאת בתדירות גבוהה, במיוחד כיוון שחגי ראש השנה הולכים ומתקרבים.
 

"אז זהו, שלא. המצב הרבה יותר גרוע. המצב בתיירות לא טוב. יש ירידה ניכרת בתיירות, ואני מקווה שבעזרת יריב לוין, שר התיירות החדש, ותקציבי שיווק נוכל להתגבר. יש גם ירידה בתיירות הרוסית בכל העולם", אומר פתאל ומוסיף: "המתח הביטחוני שהתחיל בצוק איתן ונמשך בפיגועים בירושלים משפיע לרעה ואני גם מרגיש שגם החרמות משפיעים במידה מסוימת. האווירה האנטי־ישראלית לא עוזרת".
 

"עובדים קשה מאוד מבחינה שיווקית. במשרד התיירות מנסים להביא תיירות חורף לאילת דרך סבסוד הסוכנים ב־60 יורו על כל מושב תפוס של תייר (40 יורו על חשבון המדינה ו־15 יורו של המלונאים). הצלחנו לגייס את חברת התעופה האירית ריינאייר, שתפעיל שלוש טיסות שבועיות לישראל. יש גם טיסות מהולנד ומרוסיה. אני מקווה שהשנה החורף יהיה טוב יותר".
 

"נבנים, אבל בקצב אטי. באילת אנחנו לא יכולים לבנות בגלל הוראת הממונה על ההגבלים. זאת הסיבה לכך שגם לא הגשנו הצעה לתפעול מלון 'הנסיכה'. בתל אביב אנחנו בונים מלונות קטנים. למשל בשדרות רוטשילד בעיר, מלון של 160 חדרים, ומלון נוסף של 190 חדרים בדרך בגין פינת רחוב הרכבת. הם ייבנו בסגנון מלונות בוטיק. אנחנו לא מתמחים במלונות בוטיק קטנים, אבל הם תפסו בתל אביב תאוצה יוצאת מהכלל. מדובר במלונות איכותיים גם ברמה עולמית".