ה נתונים היבשים מתפרסמים, והתמונות ממלאות את האקרנים. אנחנו מדווחים על ממדי התופעה והטרגדיה, רואים את הפליטים שנדחסים לקליפות רעועות ויוצאים לים, צובאים על מרכזי יישובים באירופה. ובד בבד צופים במבוכה של הפוליטיקאים האירופים, שלא באמת יודעים איך להתמודד עם הסופה.



שום דבר בתמונת המציאות שגיבש לעצמו העולם המערבי מאז תום מלחמת העולם השנייה לא הכין אותם להתמודדות הזו. אבל עליהם לעבור עוד כמה שלבי התפכחות עד שיאמצו צעדים שונים לחלוטין. כי המציאות השלווה, השבעה והמנותקת של אירופה המערבית לא תחזור עוד. 



בספרו של אלדוס האקסלי "עולם חדש מופלא" מתוארת מציאות תפלצתית ומהונדסת, שבה שולטת ססמת המפתח: "יציבות". הרגש וההשכלה נשללו מהאזרחים, והיומיום הפך למסע סימום מתמשך מתוך מטרה אחת – למנוע כל זעזוע. ההסבר לכך פשוט: הטרור והמלחמות עמדו להחריב את כדור הארץ, עד שלא הייתה למבוגרים האחראים ברירה אלא להתערב ולבנות עולם כוזב, שלכל הפחות יעקור את יצר ההשמדה העצמית של המין האנושי.
 

משהו בנסיבות שנושאות את המיליונים להידפק על דלת העולם השפוי מזכיר את סכנת אחרית הימים של אלדוס האקסלי. קול של טירוף וברבריות אסלאמית השתלט מחדש, והוא מאיים למשוך את כולנו למצולות. בד בבד, עולם ההשכלה והתבונה, זה שנבנה במשך מאות שנים וגובש לחברה הדמוקרטית, הביס את עצמו. הוא נכשל בהתמודדות עם הפראים המסרבים להתחבר לכללי המשחק.
 
כך ניצבת אירופה מול כ־750,000 פליטים שצפויים להיכנס בשעריה רק בשנת 2015. אלפים בכל יום, 107,500 איש רק ביולי האחרון. ארבעה מיליון פליטים סורים נמצאים בטורקיה וירדן, והם זזים מערבה. ומיליונים נוספים בורחים מלוב, מעיראק, מאריתריאה ומאפגניסטן, שלא לדבר על מחפשי עבודה מכל רחבי אפריקה. כולם מנסים נואשות להימלט מהרוע שחזר לעולם, ומהעוני ומהדלות שמעולם לא עזבו אותו.
 
הטרגדיות מצמיתות לב, אבל העולם המערבי לא באמת יודע איך להתמודד עם כל זה. הונגריה מקימה מחדש גדר תיל. יוון זועקת לעזרה, והבוסית של אירופה – אנגלה מרקל – מזהירה שאם לא תונהג מדיניות אחידה, ייהרסו הסכמות היסוד של אירופה, ובראשן אמנת שנגן מ־1985, שעיגנה את הגבולות הפתוחים בין מדינות אירופה. אירופה אכן נמצאת על ספה של צעידה אחורה בזמן, לפחות לסגירת הגבולות הפנימיים, כי אם לא תעשה כך – היא תיהרס מבפנים. שום מדינה לא תשרוד כלכלית מול המיליונים הרבים שבדרך. שום מרקם חברתי לא יישאר על כנו. שלא לדבר על המשמעות של חיזוק הקוטב המוסלמי של אירופה.
 
הסתלקותה של ארצות הברית מהנהגת העולם עודדה מאוד את ההתפרקות של המזרח התיכון, והיא מסבירה חלק מהתופעה. אבל זה לא ההסבר כולו. משום מקום נולדה מחדש תפלצת קדומים אסלאמית, שלא יהיה מנוס מהתייצבות נגדה, בכל כוחו של העולם החופשי. לצורך כך חייבים לזנוח את הכלים המחשבתיים והמוסריים הישנים. בין היתר, לפרק את הארגון המגוחך והאפל ששמו האומות המאוחדות.
 
אם לא נרצה להגיע לדיקטטורה המהונדסת של אלדוס האקסלי, צריך יהיה לרסק את כוחות השחור, להשאיר את הפליטים על אדמתם ושם להגן עליהם, עוד קודם שיהפכו לעקורים ומחפשי עבודה. אבל לזה אירופה עדיין רחוקה מלהיות מוכנה.