שני בכירים מאוד מנובל אנרג'י, שהגיעו במיוחד מטקסס, פגשו שלשום בלילה את ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי גורמים המקורבים למפגש הזה, בכירי נובל הבהירו לנתניהו שאם בזמן הקרוב לא יהיה מתווה גז, נובל תלך לבוררות בינלאומית נגד ישראל.



משמעות המהלך קשה: האמריקאים ידרשו, בעצם, את המגיע להם מהחוזים הקיימים בינם לבין ישראל, כשבינתיים מאגר "לווייתן" תקוע ובסופו של דבר טובים סיכוייהם לקבל את הכסף (כ־15 מיליארד דולר), בעוד ישראל לא תקבל את הגז, שיישאר במעמקי האדמה. נדמה לי שנכון להיום, אחרי שהכישלון של נתניהו בנושא הגרעין האיראני הפך לעובדה מוגמרת, לא נמצא סיוט גדול יותר מבחינתו של ראש הממשלה מסיוט הגז הנעלם.



מתווה הגז תקוע יותר מאי פעם. התסבוכת נראית בלתי ניתנת לפתירה. ביום שני התקיימה ישיבה של ראשי הסיעות בקואליציה, עם ראש הממשלה. נמדדו שם כמה צירי מתח: בין משה כחלון לאריה דרעי, בין בנימין נתניהו למשה כחלון ובין כולם לכולם. דרעי דורש להביא את מתווה הגז להצבעה בכנסת, אבל כחלון לא מוכן לגייס את "כולנו" להצביע בעד המתווה.

הוא נותן חופש הצבעה ומזהיר את נתניהו: סיפור הגז עלול לפרק לו את הסיעה ובעצם לפרק את הקואליציה. דרעי זועם, גם נתניהו זועם, העניין הוא שנתניהו פוחד מכחלון פחד גדול (בעיקר אחרי הפרסום ב"מעריב־השבוע" על ציר המפגשים החשאי שלו עם יאיר לפיד), אז הוא נכנע לו.
 

כשכחלון אמר לדרעי שההצבעה בכנסת לא חשובה, הרי הוא (דרעי) לא מתכוון לחתום על סעיף 52 בשום מקרה, דרעי ענה ואמר ש"אולי יחתום על הסעיף הזה שר כלכלה אחר". האמירה הזו הדהדה ברחבי החדר. דרעי נשבע אחר־כך שלא התכוון לשום דבר, אבל זה היה מאוחר מדי.

האם נתניהו מתכנן חילופי תפקידים בממשלה כדי לשחרר את מתווה הגז התקוע? אגב, הייתה עוד הצעה: יש עכשיו חוק נורבגי. זה מאפשר לכחלון להתפטר מהכנסת ולהישאר רק שר אוצר. במקומו, ייכנס חבר כנסת אחר, שיצביע בעד מתווה הגז, ובא לציון גואל. אז זהו, שכחלון לא מעוניין להתפטר מהכנסת.

בקיצור, הכול תקוע. בלי כל הידיים של "כולנו" בכלל לא ברור שמתווה הגז עובר בכנסת. לסמוך על אביגדור ליברמן אי אפשר, כי הוא יעשה הכול כדי לתקוע את נתניהו. אז הגז תקוע, ההסכם עם איראן יעבור בקונגרס, ונובל אנרג'י מאיימת בבוררות בינלאומית. נו טוב, לפחות ביבי מצליח להשאיר בידיו את רשות השידור.