רגע לפני ראש השנה והימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, עלינו להבין שלהיות לבד זה לא תמיד רע, במיוחד כאשר דמי הכניסה למועדון החברים גבוהים מדי. זהו למעשה המצב כיום ביחסיה של ישראל עם העולם המערבי. לא נעים אולי לעמוד מחוץ לשער, אבל זה עדיף על האלטרנטיבה.



בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך של רדיקליזציה הולכת וגוברת בקרב המדינות השכנות לנו: סונים נלחמים בשיעים ובסונים אחרים; בני מיעוטים נטבחים, משועבדים ומדוכאים; משטרים מתפרקים, נבנים ומתפרקים שוב. אין שום חברה בעולם הערבי שאיננה בסכנת התפרקות או בשלבים מתקדמים של התמוטטות. ובכל החברות הללו, הברבריות לא מפרידה ומבדילה בין הצדדים הנצים.
 
מאש"ף ועד דאע"ש דרך חמאס, האחים המוסלמים, משטרו של בשאר אסד, המשטר האיראני, חיזבאללה, המשטר של רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה וגם הסעודים - כולם משתמשים בעינויים ובדיכוי תוך ציטוט הקוראן. יש אומנם רמות שונות של ברבריות, אבל כולם משתמשים בברבריזם כדי לחזק או להרחיב את אחיזתם בכוח.
 

כישראלים אנו מסתכלים על האזור ומגיבים באופן הגיוני. מצד אחד, אנחנו מנסים לעזור בכל מקום שאפשר לעזור. למשל, אנחנו מסייעים לשלטון המצרי להילחם נגד כוחות דאע"ש בסיני ומחזקים את המשטר בירדן. אנחנו מעניקים סיוע רפואי לקורבנות מלחמת הכל בכל בסוריה, ושומרים על הגבול.
 
וזה לא הכל: אחרי שהשלמנו את הגדר לאורך הגבול עם מצרים, בנינו גדר לאורך הגבול עם סוריה, ועכשיו אנחנו בונים גדר לאורך הגבול עם ירדן. הגדרות שאנו בונים הן סימן ועדות לכך שאנחנו רואים את מה שקורה סביבנו ומגיבים על האירועים בהיגיון ובפיכחון.
 
לא כך המצב באירופה ובחלקים נרחבים בחברה האמריקאית. אנשי המערב אינם מסוגלים להגיב בהיגיון על ההתפרקות של העולם הערבי למרכיביו הרצחניים, משום שהם אינם מסוגלים לראות את הדברים כפי שהם. כיום החברה הישראלית היא היחידה מבין מדינות העולם החופשי שמסוגלת להביט ביושר על המתרחש סביבה, משום שהחברה הישראלית היא היחידה שלא נכנעה לתורת הזהויות, אשר השתלטה או משתלטת על העולם המערבי.
 
לפני שנבהיר את המונח "תורת הזהויות", כדאי שנעיף מבט על גלי הפליטים מסוריה ששוטפים את חופי אירופה במאות אלפים. מה שמעניין בדרמה שמתפתחת כיום סביבם הוא שנראה כי רק עכשיו האירופים שמים לב שיש בעיית פליטים בסוריה.
 
מלחמת הכל בכל בסוריה פרצה לפני קרוב לחמש שנים. מאות אלפים כבר נהרגו. כמחצית מהאוכלוסייה של סוריה - למעלה מעשרה מיליון איש ואישה - נאלצו בשנים הללו לעזוב את בתיהם. כבר ארבע שנים שמיליוני סורים חיים במחנות פליטים במדינות השכנות. בראש ובראשונה בטורקיה, בלבנון ובירדן.
רוב הפליטים שמגיעים כיום לאירופה אינם מגיעים מסוריה. הם נודדים אליה לאחר שהייה ממושכת במחנות פליטים במדינות השכנות. לאורך כל תקופת השהייה שלהם שם, האירופים והאמריקאים התעלמו מהם וממצוקתם. איש לא עזר להם לשוב הביתה, לסוריה, או להתאזרח במדינות השכנות.
 
לא הגרמנים ולא האנגלים, לא הצרפתים או הנורווגים, איש לא הגיע לסייע לפליטים. ממשלות אירופה, כמו גם ממשל אובמה, לא שיגרו כוחות לסוריה כדי להפיל את משטר אסד הרצחני ולטפל באותה הזדמנות בבני בריתו ובבעלי הבית שלו, חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים, או במכונת המוות המפלצתית הנקראת דאע"ש או בחבריהם מאל־קאעידה. והסיבה לכך היא אחת: תורת הזהויות.
 
נשיא תורת הזהויות  
 
תורת הזהויות היא למעשה תפיסת עולם הקובעת כי יש קבוצות לאומיות, דתיות ואתניות מיוחסות שאותן אסור לשפוט. אלו הן קבוצות המוגדרות "מדוכאות היסטורית". יש גם קבוצה אחרת, המורכבת מעמים ומקבוצות דת אתניות ואידיאולוגיות, שמוגדרות כ"מדכאים" או כ"אימפריאליסטים". לבני הקבוצה השנייה אסור לשים לב לשום דבר רע שבני הקבוצה הראשונה עושים. אסור לבני קבוצת ה"מדכאים" לשפוט את ה"מדוכאים", וכמובן, אסור לאימפריאליסטים להרים אצבע כדי להילחם נגד קורבנות האימפריאליזם.
 
כל העולם המוסלמי הרדיקלי כלול בתוך קבוצת המדוכאים. כל העולם המערבי כלול בתוך קבוצת המדכאים. קבוצות המיעוט בעולם המוסלמי - כמו הכורדים, הנוצרים, והיזידים - שקבוצות הרוב מדכאות, אינן זכאיות לסיוע מהעולם המערבי משום שהן מדוכאות על ידי המדוכאים, ואסור להרים יד נגד המדוכאים אפילו כשהם מדכאים.
 
יש קבוצה אחת בעולם המוסלמי שמותר למערב להתנגד לה בכוח. עם קבוצה זאת נמנים המשטרים שמבקשים לשתף פעולה עם המערב בלחימה נגד האסלאם הרדיקלי. נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי, למשל, נמנה עם קבוצה זו.
 
שנתיים חלפו מאז שהפיל את משטר האחים המוסלמים - שנתמך בידי ממשל אובמה - וא־סיסי עדיין סובל מבידוד, מחרם נשק חלקי ומחוסר שיתוף פעולה מצד האמריקאים בזמן שהוא מנהל מלחמה עיקשת וקשה נגד כוחות ג'יהאד.
 
בין 2004 ועד שהוצא להורג ב־2011 גם מנהיג לוב לשעבר, מועמר קדאפי, נמנה עם קבוצה זו. חברות נאט"ו הפילו את משטרו של קדאפי כדי "למנוע רצח עם". חברות נאט"ו הפילו את קדאפי ובכך סללו את הדרך לתוהו ובוהו השורר בלוב כבר ארבע שנים ומאפשר לאל־קאעידה ולדאע"ש להשתלט על חלקים רחבים של המדינה.
 
בעטיה של תורת הזהויות אסור למדינות אירופה "האימפריאליסטיות" אפילו לשים לב למה שאנשי הג'יהאד עושים. כל ניסיון להצביע על פשעיהם, שלא לדבר על ניסיון לעצור אותם, נבלם מיד בחומה בצורה של גינויים והשמצות מצד ה"הנאורים", שתמיד יעמדו לצד ה"מדוכאים" ויצדיקו כל פשע שהם מבצעים כתגובה מובנת של מדוכאים לדיכוי שסבלו בעבר מידי המערב.
 
העיוורון שלוקים בו מאמיני תורת הזהויות לא עוצר במתרחש במזרח התיכון. זוהי למעשה תפיסת עולם טוטליטרית שנוגעת לכל תחום בחיים. אלו שחיים לפי התפיסה הזאת בבריטניה, למשל, סבורים שעל מדינתם להתפרק מנשק גרעיני משום שהיא לא ראויה להחזיק בו, לנוכח עברה האימפריאליסטי. 

עדות לכוח תורת הזהויות בבריטניה היא עלייתו של חבר הפרלמנט ג'רמי קורבין, שעל פי הסקרים ייבחר ביום שבת למנהיג מפלגת הלייבור הבריטי. קורבין הוא נציג מזוקק של תורת הזהויות. הוא מאמין שבריטניה אשמה בכל רעות העולם השלישי. הוא מתנגד לצבא ולכלכלת שוק, הוא תומך בחמאס ובחיזבאללה ומשתתף באופן קבוע בהפגנות ובכנסים אנטי־ישראליים ואנטישמיים שמארגנים ארגונים מוסלמיים. קורבין אף תרם בעבר לקרן שתומכת במכחיש שואה והשתתף בכינוסים שלו. וכמובן, הוא מתנגד לישראל וליהודים התומכים בישראל. וזה העניין.
 
מועדון העיוורים 
 
גם ישראל וגם יהודים בתפוצות מוגדרים כ"מדכאים" על פי תורת הזהויות. ישראלים רבים, וכן ארגונים יהודיים בתפוצות, מנסים כבר שנים להוכיח כי בעצם מדובר בטעות. ישראל היא הרי קורבן של דיכוי, גם של האימפריאליזם האירופי וגם של זה המוסלמי, והציונות היא למעשה תנועה לשחרור לאומי.
 
אבל ללא הועיל. ההפצרות לא עושות שום רושם - ולא בכדי. אי אפשר להתווכח עם הדוגלים בתורת הזהויות, כי אין שום היגיון שעומד מאחורי הסיווגים השונים. אדרבה, הניסיון להתווכח רק מחריף את העוינות, משום שעצם הניסיון להטיל ספק באותם סיווגים הוא מעשה תוקפנות מדכא נגד המדוכאים. תורת הזהויות היא עולם מושגים סגור, אטום אידיאולוגית לספקות, לפקפוקים ולהיגיון.
 
על פי המדווח, הקהילה היהודית בבריטניה נמצאת בלחץ חסר תקדים לנוכח מה שנראה כמו ניצחון מובטח לקורבין בבחירות להנהגת מפלגת הלייבור. הם מבינים כי ברגע שהוא ישתלט על המפלגה לא תהיה ליהודי בריטניה שום נקודת אחיזה במפלגה השנייה בפרלמנט. וההשלכות של מצב זה לא יאחרו להכות בקהילה. רק בשנה האחרונה חלה עליה של 93% במתקפות אנטישמיות נגד יהודי בריטניה. המתקפה הברוטלית השבוע של חבורה מוסלמית על תלמידי ישיבה במנצ'סטר, שהביאה לשבר בגולגולתו של צעיר יהודי, היא רק דוגמה חריפה של מתקפות יומיומיות נגד יהודי בריטניה.
 
ההפגנה האלימה נגד רה"מ בנימין נתניהו, שנערכה ביום רביעי מחוץ לביתו הלונדוני של רה"מ דיוויד קמרון, הייתה צפויה. רפיסות המשטרה לנוכח התוקפנות והאלימות של המוסלמים ושל אנשי השמאל - שערכו את ההפגנה שבה דרכו על הדגל, קראו להשמדת ישראל ולתליית נתניהו בכיכר העיר - גם כן הייתה צפויה.
 
אשר לארה"ב: יש לתורת הזהויות הטוטליטרית אחיזה איתנה באקדמיה האמריקאית, והאנטישמיות היוקדת בקמפוסים היא סימן לכך. לתורה זו יש גם השפעה בלתי מבוטלת בקרב אנשי שמאל אידיאולוגים, והעדות לכך היא המדיניות הרדיקלית של ממשל אובמה במזרח התיכון.
 
את הסימנים לכך שאובמה אימץ באופן חלקי את תורת הזהויות אפשר לראות בפעולות הרבות שנקט לאחרונה. למשל, השתתפות הממשל בהפלת משטרו של קדאפי בלוב, תמיכתו בעליית האחים המוסלמים במצרים, סירובו של הממשל להפיל את אסד ולפעול נמרצות נגד דאע"ש בסוריה ובעיראק, והתעקשות הממשל לאפשר למשטר האיראני לפתח יכולות גרעיניות.
 
עם זאת, העובדה ששני שלישים מהאמריקאים מתנגדים להסכם הגרעין עם איראן ותומכים בישראל, מראה כי להבדיל מהמצב באירופה, התורה הזאת טרם השתלטה על האמריקאים.
 
כאשר ישראל מגבשת דרכים לשמור על האינטרסים שלה בעולם המערבי הלום תורת הזהויות, אנחנו צריכים להבין כי ברגע שחברה מאמצת את התורה הזאת היא למעשה אבודה. בכל הקשור ליחסינו עם האמריקאים, אנחנו צריכים לסייע, היכן שאפשר, בחיזוק אלה הנלחמים למען ההיגיון ושפיות המבט על המציאות ולקוות שהם יצליחו.
 
במקביל, כפי שאנו בונים גדרות על גבולותינו, עלינו לפתח את היכולות שלנו לשרוד ולהתקיים גם במצב שבו העולם המערבי מאבד את עצמו לדעת ולהבטיח כי לא נלך בעקבותיו. הנכס האסטרטגי החזק ביותר של ישראל בימים אלו אינו אלא העיניים הרואות שלנו. מי ייתן שבשנה הבאה ראייתנו תתחדד ודרך עינינו נעמוד בפני הפיתוי להצטרף למועדון העיוורים.