מי שחשוף למדיה הישראלית יכול לחשוב שמעולם לא היה מצבנו רע יותר. רוח נכאים מרירה מוקרנת אלינו מכל דיווח עיתונאי. כאילו אנחנו ערב חורבן בית שלישי. אז נכון ששוב נחת טיל מעזה באשדוד, שאבו מאזן וחמאס משלהבים טרור, שהאיראנים צוחקים על המערב, שהאירופים אנטישמים וממשל אובאמה נוטר טינה. אבל מכאן ואילך הכל הפוך.



בחינת המצב האסטרטגי של ישראל מלמדת שכנראה מעולם לא היה מצבנו טוב יותר. ולא צריך לחזור למצוקת תש"ח או ערב ששת הימים, כאשר דיברו על האחרון שיעזוב ויכבה את האור. רק לפני חמש שנים, ערב "האביב הערבי", היינו מוקפים בשורה של צבאות ערביים מסודרים, שכלי הנשק שלהם כוונו בעיקר נגדנו. שלא לדבר על אוטוסטרדות מנהרות הנשק שפעלו בגבול עזה. וכעת, הצבא הסורי, כמו גם המדינה שניצבה מאחוריו, אינם קיימים עוד.

הצבא המצרי בבעיות, עסוק מעל הראש במלחמה נגד האויבים המשותפים שלנו. הצבא הירדני מוטה מזרחה, ואמות הספים של הממלכה ההאשמית רועדות מפחד דאע"ש. 
 
חשוב מכך, האוריינטציה של משטרים ערביים רבים השתנתה ב־180 מעלות לטובתנו, בלי שוויתרנו על סנטימטר קרקע, וכנראה משום שלא ויתרנו. זה לא המזרח התיכון החדש הכוזב של שמעון פרס שבמסגרתו המתינו מסביב לאכול את בשרנו, אחרי שהתנדבנו לעלות על הגריל. זה שיתוף פעולה אמיתי, גם אם רובו חשאי, הנובע מזהות אינטרסים. לירדנים נתנו מסוקי קרב, למצרים אנחנו מסייעים מודיעינית, לסעודים אנחנו מעמידים כתף תומכת נגד האויבים המשותפים. החבר'ה שמסביב למדו שיש על מי לסמוך, דווקא בעת הצרה הנראית בפתח. וזו לא ארצות הברית ואפילו לא משטרים ערביים אחרים שיכולים להוות משענת, זה דווקא השטן הציוני. 
 

נכון שהפלסטינים יכולים להעביר באו"ם כל החלטה שהם רוצים – אפילו לקבוע שבנימין נתניהו הוא הבן הנסתר של היטלר. אבל לאו"ם אין יותר משמעות. גם ההחלטות הדקלרטיביות העוינות של גופים אירופיים חסרות שיניים. חרם שמרם, הסינים וההודים התנחלו אצלנו וגם האירופים עולים לציון לרגל כדי לקנות טכנולוגיות ומוצרים צבאיים.   
 
ועוד לא הזכרנו את הניצחון של נתניהו על אובמה. ההסכם עם איראן אומנם נחתם, אבל הפוליטיקה והציבור האמריקאיים יודעים שנתניהו צדק, והם מגיבים בהתאם. זה לא רק שהמפלגה הרפובליקנית מעריצה את ראש ממשלת ישראל, גם מרבית הדמוקרטים אפולוגטיים כלפינו. וושינגטון רודפת אחרי ירושלים בבקשה לספק סיוע צבאי, והממשל הנוכחי לא יעז להתעמת איתנו בכל עניין משמעותי. ודאי שלא בנושא הפלסטיני. זו אגב הסיבה שבגללה אבו מאזן וחמאס עושים כל מאמץ להבעיר את ירושלים ואת יהודה ושומרון. רק הם יודעים עד כמה הם נקלעו לסמטה ללא מוצא בגלל מצבנו הגיאופוליטי המשופר. 
 
ונזכיר את הכוח הכלכלי־טכנולוגי שצמח למדינת הננס שלנו ואת המצב הכללי שניתן להבין אותו באמת כשמבקרים בארצות הברית ובאירופה. אז קולטים עד כמה שפר עלינו מזלנו, אפילו לעומת מרבית המדינות המכונות מתוקנות. 
 
את כל התמונה הזו ניתן לייחס רק לכישרון ולחריצות שלנו, כמו גם לעובדה שהפסקנו למסור לאויב פיסות מולדת ולגזוז את מחלפות ראשנו.