במערכת הביטחון מנתחים את גל הטרור הנוכחי ובוחנים את השוני באופי האירועים.

כשבוחנים את האירועים שהתרחשו בשבועיים האחרונים, מבינים שלרוב מדובר בפיגועים של חולייה מקומית שצלחו מבחינתם. אמנם היו בהם הרוגים, אבל חודש לפני כן התרחש פיגוע דומה של אותה חוליה שלא זכה לכותרות כי לא הצליחה לפגוע באף אחד.
  

אין ספק כי ההבדל בין המציאות היום למציאות לפני שבועיים הוא ההצלחה בביצוע הפיגוע. עכשיו תתארו שהמחבלים שרצחו את בני הזוג הנקין ז"ל היו מחסלים את כל המשפחה.

החוליה היא חוליה שמתארים אותה כחוליה מקומית, שאין מאחוריה ארגון סדור, מימון, אימון או הכוונה מבחוץ, אלא קבוצה של פעילי טרור, שאחד מהם לפחות הוא פעיל חמאס. 
צריך לומר שכאשר ההתארגנות קטנה, יותר קשה לפענח אותה מודיעינית ולעלות עליה, אבל מקצועית ההבנה של האירוע היא לא שהתעוררה חוליה רדומה של חמאס, אלה שיש פה חוליה מקומית שעשתה את זה בהצלחה, שמרה על פרופיל תקשורתי נמוך וביצעה שלושה פיגועים שאחד מהם אף צלח.

חוליה מהסוג הזה קשה מאוד להקים, בטח בכיסוי המבצעי-מודיעיני באיו"ש, כי הדבר מחייב התקשרות של יותר מאדם אחד. אירוע של פתיחת ציר עם רכבים מייצר חתימה אותה קשה להסתיר. פעם בכמה שבועות חוליה כזאת מצליחה להתרומם וברוב המקרים זה נגמר בלי נפגעים. 

 
הפלסטינים במרכז

לכך מצטרפת סוגיית ירושלים או הר הבית. לאף אחד באיו"ש לא אכפת אם מישהו נפצע בשועפט, זה מעניין אותם כשנכנסים להר הבית. אזור הר הבית תפס, אי אפשר להתחמק מזה. תעשייה מוצלחת של יחסי ציבור ברחוב הפלסטיני, שמועות ופעולות בשטח הביאו לזה שבתודעה התקבע שישראל מנסה לשנות סטטוס קוו בהר הבית ולא משנה אם הדבר נכון או לא. 

זה לא מקרי. יש פה מערכת שלמה שמתחזקת את זה גם ברחבי בעולם. בפעם הראשונה מזה שנים העולם הערבי מביט אל הפלסטינים, לאחר שקיבלו כותרות ראשיות ברשתות ערביות בגלל הר הבית שמדבר להרבה אנשים.

האירועים מקרינים בעיקר לגזרות הסמוכות: בנימין, יהודה ועציון. ברשתות החברתיות יש אמירות מאד קשות סביב הר הבית וההצתה בדומא ויש הרבה זעם ברשתות החברתיות. אם היינו מסתמכים על מה שמתרחש ברשתות החברתיות אז היינו מצפים לפיגוע. מי שלא זועם לא כותב. אלו אנשים שנמאס להם מהמצב ומירושלים ומהיהודים.

לצד זה, במערכת הביטחון מתקשים להרכיב פרופיל ברור למפגע. הבעיה עם פוסטים בפייסבוק היא שכשאתה מפרש טקסט בדיעבד זה מתחבר נהדר ומסתדר בצורה הגיונית. אבל אין דבר כזה פרופיל קבוע. בחדרי החקירות של השב"כ ניתן לראות מפגעים בני 18 ולפעמים בני 50, גברים ונשים ונערים. לפעמים אלו מקרים אישיים של "ירו בחבר שלי בהפגנה" או אנשים עם פוסט טראומה מצוק איתן, וחלקם זה אירועים של פלסטינים שרבו עם אבא שלהם ומתסכול יצאו לפגע.

מוציאים מחבלים מהמיטות 

אחוזי הסיכול של החוליות מאד גבוהים ובכל לילה ישנם מעצרים. לרוב, המעצרים הם התחלות של פיגועים, כאלו שכוללים מישהו שניסה לגייס מפגע או נשק. היופי של השליטה המבצעית באיו"ש זה שהיום לא מחכים שתתגבש החוליה ואז יוצאים למרדפי מבוקשים אלא עוצרים אותם יום אחרי שחשבו על לעשות פיגוע, ורוב הפעמים זה מצליח. המעצרים האלה מתבצעים לילה לילה. אירועים מדהימים שלא תמיד מתפרסמים.

אבו מאזן כחלק מהמשוואה

ברחוב הפלסטיני אבו מאזן חלש פוליטית. הוא מתמודד עם גל התקפות עליו גם מהזירה הפלסטינית. בצד המעשי הוא לא רוצה הגיע לאינתיפאדה והוא זוכר מה קרה לו בזמנו באינתיפאדה השנייה. ההוראה שלו לכוחות הביטחון זה להרגיע את המצב. אין הכוונה שהוא מורה להם לא לעשות פעולות כמו הפגנות במרכזי ערים, אבל בהחלט לא לתת לחמאס להרים את הראש ולעשות פיגועים.

ועדיין ההוראה שיורדת לשטח לא כוללת סיכול עד כדי חציצה בין הפלסטינים לבין צה"ל, אלא לבלום אותם במרכז. במערכת הביטחון עוסקים רבות ביום שאחרי אבו מאזן. בישראל עסקו בזה רבות בדרגים הכי בכירים כולל משחקי מלחמה שמדמים את התרחיש. 

הוא בן 81, עם אירועי לב וסרטן וגם מעשן כבד. זה גם עניין אישי וגם עניין מערכתי. השאלה היא איך ילך ומתי והאם יתלכדו סביב גורם אחר או לא. פורמלית, על פי החוקה מחליפו הוא יו״ר המועצה המחוקקת, עזיז דואק, אבל ברור לכולם שהוא לא יהיה האיש שינהיג את הפלסטינים. אבו מאזן כבר רשם בחוקה הפלסטינית סעיף שמאפשר לו לשנות את זה, למנות סגנים ולמנות מישהו ליו"ר הוועד הפועל שיחליף אותו בסופו של יום. 

החשש הגדול מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני

באיו"ש יש הרבה מאוד נשק, והרוב נמצא בידי התנזים. בעוד שחמאס עושה שמיניות באוויר כדי להשיג נשק בשביל חוליה מקומית, במחנה הפליטים בלטה לכל אחד יש נשק, בשנתיים שלוש האחרונות הנשק מופנה לכיוון הרשות ולא על צה"ל, שאף מעז להיכנס למחנות הפליטים.

במערכת הביטחון צריכים להיות מוטרדים רבות מהג'יהאד האסאלמי הפלסטיני. מדובר בגורם שהרבה פחות מרוסן מחמאס בעזה ועם יכולות גבוהות.
 מה שיגרום לו להיכנס לקלחת זה אירוע שקשור בו, או אירוע שקשור להר הבית. ראינו בעבר את הארגון מוכן ללכת רחוק לעימות במידה והאסיר המנהלי מוחמד עלאן היה מת. הרחוב הפלסטיני מביט סביב ורוצה לרשום לעצמו הישגים, בעיקר כאלו שיזכו אותו בתשומת לב מהעולם הערבי.