בדור שבו המציאו את האש, אנשים כבר לא קפאו מקור. בדור שבו המציאו את האש, אנשים למדו לבשל אוכל. מנגד, בדור שבו המציאו את האש הסתובבו בוודאי המון אנשים עם כוויות על הידיים. בדור שבו המציאו את הרשתות החברתיות, את פייסבוק וטוויטר, וואטסאפ, טינדר ואינסטגרם, היה נדמה שמתחוללת מהפכה בסדר גודל היסטורי. התחושה הייתה שמעתה ואילך כל מידע יוכל להגיע אלינו בקלות, ללא צנזורה וללא תיווך. חשבנו שאלה לבטח יובילו לשיח ציבורי מסוג חדש ולהתארגנויות חברתיות לצורך מימוש מטרות נפלאות. מהאביב הערבי ועד מחאת הקוטג’. 



ואז התבררו שלושה דברים. ראשית, שפייסבוק הפך למקום שבו אנחנו נחשפים לדעות שדומות לאלה שלנו, לחברים מסוימים יותר מלחברים אחרים. התברר שנוצרות “מערות הדהוד”, מקומות שבהם אנחנו שומעים שוב ושוב את אותן דעות. 
 
הדבר השני שהתברר הוא שאת כללי המשחק לא המדינה קובעת, אלא חברה מסחרית. בפייסבוק, למשל, מדובר במונח המכובס “כללי הקהילה”. החברה המסחרית יושבת בארצות הברית או בהודו, אבל בוודאי לא בישראל. כאשר מתפרסם מידע פוגע, לא תמיד פשוט לפנות ולבקש הסרה. הדבר השלישי שהתברר הוא שיצר לב האדם רע מנעוריו, אבל עוד יותר כאשר הוא פועל מול “מכונה”: מול מכשיר סלולרי או מחשב אישי או טאבלט. כשאין מדובר בשיחה פנים אל פנים, הרבה יותר קל להביע דעות פוגעניות וגזעניות, בדיוק כמו שיותר קל למסור מידע פרטי שלא הייתי מעלה בדעתי לחלוק עם זרים, ונעים גם לצפות בסרטונים שבהם רואים מקרוב דקירות ופצועים ומתים. 
 

כך, לנגד עינינו הופכות הרשתות החברתיות מאמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות לתשתית טרור עבור המון מוסת, לכלי להסלמת שנאה ורוע במקום לכלי להחלפת דעות, לכלי למיצוי רווחים של חברות מסחריות במקום לנכס חברתי. יש כאן אינתיפאדה באינסטגרם או "אינסטיפאדה".
 
בעולם הסייבר יש מושג שנקרא “הנדסה חברתית”, וכוונתו למצב שבו האקרים גורמים לאנשים - באמצעות מניפולציה פסיכולוגית - למסור מידע או לעשות פעולות אחרות שפוגעות באבטחת המידע שלהם. השיח האלים ברשתות החברתיות, בין אם הוא גורם לאנשים לצאת לרצוח או לפגוע בצורות אחרות בחפים מפשע, הוא “הנדסה חברתית” רעה מאוד.

מה צריך לעשות? יש להפנים שהעובדה שהיכולת להתבטא או לשתף במידע היא זמינה - לא מחייבת לעשות בה שימוש. בדיוק כפי שאין צורך להוריד כל אפליקציה שפוגעת בפרטיות, בדיוק כפי שאין צורך לצרוך פורנוגרפיה רק משום שהיא נמצאת ברשת. חשוב גם להבין שהרשת זוכרת כל התבטאות מרושעת ושיתוף גזעני.

הרשת זוכרת, הן במובן יכולתן של רשויות אכיפת החוק להיפרע ממי שפרץ גבולות סבירים, והן במובן היכולת של אחרים להזכיר לנו התבטאויות לא ראויות. חלק מהפתרון הוא בידינו. מנסים לעשות לנו “הנדסה חברתית” שמניעה לאלימות? בואו נעשה “הנדסה חברתית הפוכה”. חשוב להתבטא ולהעלות פוסטים שזוכרים שמחר, אחרי הכל, נצטרך כולנו לשוב ולחיות כאן ביחד. ששנאה לא תביא אותנו לשום מקום, לא בעולם האמיתי ולא ברשתות. 

הכותבת היא ראשת התוכנית לרפורמות במדיה  במכון הישראלי לדמוקרטיה