1  בנימין נתניהו הוא אשף ניצול ההזדמנויות והמצבים. עכשיו, ערב הבחירות לתפקיד יו"ר הליכוד, הוא שולף את כוונתו להקדים את הפריימריז לראשות התנועה ולקיים אותם בעוד חודשיים(!!). למה? כי זה מתאים לו. אין כרגע מתחרים רציניים, גדעון סער בחוץ, כץ וארדן מסוכסכים, יעלון טרוד בענייניו. כנראה שהזרז האולטימטיבי להכרזת הפריימריז הבהולה של ראש הממשלה נתניהו הוא ראש העיר ירושלים. ניר ברקת, על פי מקורות בקיאים, אמור להודיע בקורב מאוד על הצטרפות לליכוד. הוא פוקד כבר זמן רב, הוא עשיר, הוא מנוסה ואין לו שלדים בארון, ככל הידוע. כרגע, יחד עם סער, ברקת הוא האיום הממשי היחיד ופריימריז מהירים יכולים להפוך את ברקת להיסטוריה, או לעתיד רחוק.


המתמודדים על תפקיד יו"ר המרכז יצטרכו להגיב מחר על הרעיון תחת לחץ, כי הם עדיין לא יודעים מה ייטיב את סיכוייהם. מבין שני המתמודדים המובילים, צחי הנגבי וחיים כץ, מסקרנת במיוחד תגובתו של כץ, שנתפס כמועמד לעומתי יותר לנתניהו מאשר הנגבי.

בשביל מה צריך הליכוד פריימריז חצי שנה אחרי הקמת ממשלה? לשם מה הבהילות והמהירות והחיפזון, לערוך אותם תוך חודשיים? התשובה נכתבה בתחילת הטור הזה: זה מתאים לראש הממשלה, וזה מה שקובע. עוד אין מועמד משמעותי מולו בציבור, גנץ הוא תעלומה, אשכנזי ממתין לסגירת התיק, הרצוג ולפיד לא מתרוממים. נתניהו אוחז ברקורד ארוך ומפואר של הקדמת פריימריז לצורך ניטרול מועמדים, כך עשה גם בעבר ואין סיבה שלא יעשה את זה בעתיד. 


ההערכה היא כי הוא תכנן את המהלך מהרגע שניצח בבחירות, אבל אז פרצה אינתיפאדת הסכינים ולא היה ראוי להתעסק בפוליטיקה קטנה. בינתיים התרגלנו לסכינים ונתניהו זיהה הזדמנות. מעניין איך יגיב מרכז הליכוד ואיך יגיבו חברי הכנסת והשרים. בסך הכל, הקדמת הפריימריז מנוגדת לאינטרסים של הגורמים המשפיעים במפלגת השלטון: ראשי הערים, חברי הכנסת והשרים. ברגע שנתניהו מנצח בפריימריז בתחילת הקדנציה, הוא יכול לצפצף על כל אלה לכל אורכה. הוא, כבר נבחר. ועדיין, בליכוד התרגלו לקיים את כל גחמותיו של נתניהו בשנים האחרונות כשהוא, מצידו, מספק את הסחורה היחידה שמעניינת באמת: שלטון.

ההודעה על כוונת נתניהו להקדים את הפריימריז פורסמה אתמול (אצל עמית סגל) זמן קצר לאחר שגדעון סער, אזרח מודאג, צייץ את הציוץ הזה בחשבון הטוויטר שלו: "גם הפיגוע ברעננה בוצע על ידי שב"ח. אחרי שלושה חודשי אינתיפאדה, מתי תתחיל ממשלת הכל דיבורים לטפל ברצינות בשב"חים ולסגור באופן אפקטיבי את שטחי הרשות?"


הכריז מלחמה, גדעון סער. צילום: פלאש 90

כשסער מכנה את ממשלת נתניהו והליכוד "ממשלת הכל דיבורים", נתניהו מתחיל להרגיש "מה בוער". אז כל עוד סער מסתפק בציוצים, נתניהו יילך לבוחר, יקבע עובדות מוקדמות בשטח וינטרל את כל האחרים. שיצייצו, בעוד הוא שולט.

עם סגירת הטור צייץ סער פעם נוספת: "מתקשה להאמין שבאמצע גל הטרור וביום בו הוא מכה ברעננה, ראש הממשלה עוסק בפוליטיקה קטנה". טוב, זה כבר לא ציוץ. זו מלחמה. 
2    נכון לרגע זה, מינוי היועץ המשפטי לממשלה תקוע. או, כפי שניסח את זה גורם בכיר מאוד במערכת המשפט: "פשוט, זה לא יהיה". מי שחשב שוועדת האיתור תהיה חותמת הגומי שציפו ממנה להיות, מתבדה. בישיבה שקיימה הוועדה ביום רביעי האחרון התברר כי היו"ר, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, לא מתפעל מהפייבוריט של נתניהו, מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. לא פרשת הרפז מטרידה את גרוניס (בצדק), אלא עניין הצינון. מנדלבליט הוא מינוי אישי של נתניהו, שגדל ומלבלב בחצרו האחורית של ראש הממשלה, על כל המשתמע מזה. נתניהו בונה על זה שכשיגיע לכורסת היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט לא ישכח מי שלח אותו לשם. הבעיה היא, שגרוניס לא לגמרי מתלהב ממנדלבליט, ולפרקליט הצבאי הראשי לשעבר אין, כרגע, ארבעה תומכים מתוך חמישת חברי הוועדה, תנאי הסף הנדרש כדי להכניס אותו לשלישיה הסופית, ממנה יוולד יועץ משפטי לממשלה.
 
לא מזמן זימנה ועדת גרוניס את מנדלבליט לראיון "השלמה", אחרי סבב הראיונות שהתקיים עם כל המועמדים. בראיון הזה הוא נשאל סדרה של שאלות קשות. מנדלבליט נתן שם הופעה מרשימה. בין היתר, נשאל איך יתפקד אם יתברר שיש ראיות נגד ראש הממשלה על ביצוע לכאורה של עבירה. האם יפתח בחקירה? מנדלבליט השיב שיפתח. אנשים שנחשפו לעדותו זו בפני הוועדה אמרו כי מנדלבליט נתן את "שואו חייו". כעת מתברר שזה כנראה לא הספיק.
חוץ ממנדלבליט, רק למנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, ד"ר גיא רוטקופף, יש סיכוי לעבור "חלק" בממשלה.

רוטקופף נתפס אצל נתניהו כפוטנציאל לא רע, כנראה. הבעיה היא, שגם לו אין כרגע ארבעה תומכים בוועדה. גם כאן, מתברר שגרוניס לא יוצא מגדרו מהתלהבות. לנתניהו יש שני קולות בוועדה - של ח"כ ענת ברקו ושל נציג הממשלה, השר לשעבר משה ניסים. שתי הידיים הללו יורידו כל מועמד שאינו רצוי לנתניהו. הבעיה היא, ששני המועמדים הרצויים לא מצליחים כרגע לצלוח את המשוכה. בסיטואציה הזו, הכל אפשרי. זה בדיוק מה שקרה בפעם הקודמת. הוועדה לא הצליחה להגיע לעמק השווה, השר יעקב נאמן העלה מועמד קש מטעמו, השר אהוד ברק הציע הצעת פשרה, מישהו שלף את יהודה וינשטיין, וכל השאר היסטוריה. גם הפעם, את הכסף יספרו המועמדים רק במדרגות, הכל אפשרי, כולל בקשה מיוחדת מוינשטיין להאריך את כהונתו (היועץ נשבע שלא יישאר רגע אחד נוסף).
 
3    טוב יעשה סילבן שלום אם יגיש הבוקר את התפטרותו מהממשלה והכנסת. יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי. מספר ועוצמת העדויות שזרמו בימים האחרונים למערכות השונות נגדו, מייצר מסה קריטית בעייתית מאוד. הבעיה של שלום היא, שחוץ מג'ודי (וציוציה המאיימים לכאורה) אין לו גייסות.

בליכוד כמעט כולם שותקים, ראש הממשלה לא יכול להתערב, היועץ המשפטי לממשלה לא יזיל דמעה על לכתו (שלום תקף את וינשטיין בצעקות רמות ובחריפות רבה באחת מישיבות הקבינט האחרונות), ותקדים ינון מגל לא מבשר טובות מבחינתו. הוא החמיץ הזדמנות פז לפרוש אחרי ההתמודדות לנשיאות, ואף אחד לא באמת יודע מדוע החליט להיצמד לכיסא הפוליטי, כשכבר ברור שראש ממשלה, וגם נשיא, לא יוכל להיות. 
 

חסר בעלי ברית טבעיים, סילבן שלום. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
שלום עבר סוף שבוע גיהינומי. הוא בעל משפחה, אב לילדים, ואין לקנא בו. מי שמכיר אותו יודע שהוא לא ניחן בתעצומות הנפש של אריאל שרון, אהוד אולמרט ואפילו שמעון פרס, שידעו לפרוח במצבי לחץ וגידלו עצבי פלדה. שלום הוא אדם פריך ופגיע יותר. אין לי ספק שהכחשותיו אותנטיות, אבל זה לא רלוונטי. יש מצב שהוא חי בהכחשה, שהוא בכלל לא היה מודע לכך שלאורך השנים התנהגותו היתה בעייתית, וזה במקרה הטוב, ואולי אפילו פלילית, במקרה הפחות טוב. או שירפה מקרנות המזבח, או שעוד ימצא את עצמו עליו.
 
  תיק ניצב רוני ריטמן לקראת סגירה. זה לא אומר שראש יחידה להב 433 אכן יחזור לתפקידו המקורי, הרגיש והחשוב ביותר במערך החקירות של משטרת ישראל. עכשיו ממתינים לדרך ואופן סגירת התיק. האם היועץ המשפטי לממשלה יפרסם גם סוג של הודעה או דוח ציבורי שיכתים את ריטמן? במצב כזה, אי אפשר יהיה להחזיר אותו לתפקידו הקודם. או שרב-ניצב רוני אלשיך יראה לו, בעדינות, את דרכו החוצה, או שיימצא לו תפקיד רוחב נטול שיניים. 
 
בסביבתו של ריטמן חוששים שהיועץ, במאמץ להציל את יוקרתה של מח"ש, יפרסם דוח שיקשה על ריטמן לחזור. האמת היא, שההתנהלות של מח"ש ומשרד המשפטים בפרשה הזו הרבה יותר מתמוהה. כולל ההכרזה ההיא של אורי כרמל, ראש מח"ש, שכשהיחידה שלו פותחת בחקירה נגד קצין משטרה, ברור שהקצין לא יחזור לתפקידו. הצהרה כזו אמורה היתה לסיים את תפקידו של המצהיר. 
 

ניצב רוני ריטמן. צילום: ברקאי וולפסון
אבל יש עוד משהו: ריטמן, אומרים האומרים, מוביל בשנה האחרונה סדרה ארוכה של חקירות נגד אישי ציבור. להב 433 חשפה שיניים וציפורניים וזה התחיל, כנראה, להדאיג את השוכנים בצמרת. מעצרו, ערב בר-המצווה של בנו, בוצע ימים ספורים לפני ישיבה שהיתה אמורה להתקיים אצל היועץ המשפטי לממשלה סביב סוגיית חקירתה באזהרה של הגברת שרה נתניהו בפרשת מעונות ראש הממשלה. המשטרה מבקשת לחקור את הגברת נתניהו באזהרה כבר זמן רב, אבל החקירה מתמהמהת. האם מישהו רצה להרחיק את ריטמן מהעניין הנפיץ הזה? לסוגיה הזו, ועוד רבות ונפיצות ממנה, אנחנו אמורים לקבל תשובה בשבועות הקרובים.