אביגדור ליברמן הוא שר הביטחון. כן, אביגדור ליברמן הוא שר הביטחון. העין אולי יכולה להתרגל, אך הדעת לא סובלת זאת. מתנחל, גזען, שדוגל בטרנספר של ערבים, שאיים להפציץ את סכר אסואן ולהרוג את הניה, אחראי מיניסטריאלית על הצבא החזק במזרח התיכון ועל קשרי הביטחון עם האזור וארצות הברית. שילוב של רספוטין ופוטין. אולי רוני דניאל צודק באשר לעתיד ילדיו.
ההודעה המוזרה של נתניהו ושר הביטחון החדש על היוזמה המדינית האזורית, התמיכה בשתי מדינות לשני עמים והרצון לניהול מו"מ על שינוי היוזמה הערבית הייתה תיאטרון אבסורד, הצגה ושמה ישראבלוף.
ההודעה נמסרה כדי למנוע מדינה פלסטינית ואת מימוש היוזמה הערבית. היא תולדה של לחץ אמריקאי בעקבות היוזמה הצרפתית ומינוי ליברמן. אין מו"מ לפתרון שתי מדינות ללא הקפאת הרחבת ההתנחלויות. וזו בינתיים ממשיכה במלוא התנופה. נתניהו מאמין שניתן לרמות כל אחד וכל הזמן. היוזמה הערבית מ־2002 היא אכן הזדמנות חיובית. היא מאפשרת נורמליזציה עם כל מדינות ערב ומתנה את פתרון סוגיית הפליטים בהסכמת ישראל. אלה הדברים החיוביים שנתניהו וליברמן מתכוונים אליהם. אך אלה מותנים בנסיגה ישראלית לקווי 67 עם תיקוני גבול מוסכמים וירושלים המזרחית כבירת פלסטין. יש כאן הצעה של תן וקח אסטרטגי אזורי שיכול לשפר דרמטית את מעמדנו באזור ובעולם ולחזק את ביטחון ישראל. אך הצמד הימני קיצוני הישראלי מעוניין בעסקת קח וקח, גם כיבוש והתנחלויות וגם שיתוף פעולה אזורי.
לאמיתו של דבר, עם צירוף ליברמן, זו כבר לא רק ממשלת כיבוש, אלא ממשלת סיפוח. מעשית, טרויקת הימין הקיצוני - נתניהו, ליברמן ובנט - תרחיב את ההתנחלויות לנקודה של אל חזור. חצי מיליון ישראלים מעבר לקו הירוק, מירושלים עד ביקעת הירדן, לא יאפשרו מדינה פלסטינית. במקביל, שר הביטחון החדש יהיה אחראי על הפיכת מאחזים בלתי חוקיים לישובים ישראליים מוכרים, להפקיע קרקעות פלסטיניות, ולאפשר פעילות כלכלית ישראלית באזור C. מדינה אחת לעם אחד, ואפרטהייד.
אף אחד בעולם לא יקנה את הישראבלוף של צמד הנצים הקיצונים. ישראל אכן מאבדת הזדמנות היסטורית להתניע מהלך אזורי למען הביטחון, על בסיס היוזמה הערבית מ־2002.
ישראל מאבדת גם סיכוי ממשי לשפר באופן משמעותי את היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית. את חבילת הסיוע הביטחוני ישראל תקבל מהממשל הנוכחי. אך תהליך לייצוב האזור ופתרון לסוגיה הפלסטינית היו מביאים עמם את הידוק התיאום האסטרטגי באזור עם הממשל הנוכחי והממשל הבא. מדינות ערב רואות בקרבה האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית את מקור הכוח הישראלי. ועל כן המדיניות הנוכחית פוגעת בכושר ההתרעה ישראל.
החזון של נתניהו וליברמן מתממש בעצם ימים אלה - מדינת אפרטהייד דו־לאומית עם דמוקרטיה בסכנה, והעיקר הישיבה עכשיו, ואולי העתידית, ברחוב בלפור.