מתברר שהרשויות בגדה ובעזה עוצרות עיתונאים ואקטיביסטים שמביעים ביקורת לגביהן ומתעללות בהם. אז מה חדש? החדש הוא שהמשפט הזה לא נאמר מפי איזה דמגוג ימני עלוב, אלא פורסם שלשום בדוח של Human Rights Watch - ארגון שבדרך כלל שש לבקר רק את הפרת זכויות האדם של הפלסטינים על ידי צה"ל, בהתאם לטרנד, ואילו הפעם התמקד רק בהפרת זכויות אדם פנים-פלסטיניות, שאין להן כל קשר לישראל. למה דווקא עכשיו? כי מדובר בהפרה בוטה של מחויבויות שקיבלה על עצמה הרשות הפלסטינית לאחרונה, כשאשררה אמנות בינלאומיות שמגנות, בין השאר, על חופש הביטוי. אז בכל זאת יש פה חידוש מסוים.


החידוש הוא שארגון זכויות האדם הזה מצפה מההנהגה הפלסטינית למעט אחריות ועקביות. אתם כל הזמן מצהירים שאתם רוצים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית הנאורה? נחמד מאוד, אבל בצד הזכות הזאת יש גם כמה חובות. לכאורה, שינוי הגישה הוא חדשות רעות לשמאל וחדשות טובות לימין, אבל כשחושבים על המשך הדרך, לא בטוח שזה באמת כך. הימין מן הסתם מחייך בסיפוק כי זה בדיוק מה שהוא אמר כל הזמן נוכח מטר הטענות: מה אתם רוצים מאיתנו, תראו את הפלסטינים עצמם. אבל אליה וקוץ בה - הרי ברגע שיהיה לחץ בינלאומי על שני הצדדים להגיע להסדר, ישראל תתקשה להמשיך להתחמק. אומנם עוד חזון למועד, אבל אם יהיו די דרישות מהצד השני, מתישהו גם ישראל תיאלץ לעשות פשרות ולוותר.
 
ומה לגבי השמאל? לכאורה הדוח נוגד את האג'נדה שאימצו שופרות השמאל בשנים האחרונות. אבל בפועל, אף שהאג׳נדה "תפסה", היא לא הביאה תוצאות. ככל שהלחץ על ישראל החריף, כך הלך ואבד הקשר של האג'נדה הנוקשה עם המציאות. דאגת השמאל לזכויות אדם של הפלסטינים ושאיפתם לסיים את הכיבוש מטרות טובות הן.

אבל למען הפעלת לחץ רב על ישראל כדי שתפעל להסדר, מתוך הנחה שהיא האחראית היחידה, הפקיר השמאל עם הזמן את האמת. והאמת היא שההנהגה הפלסטינית, גם אש"ף ה"מתון", היא אכזרית. ההתעלמות מריקבונה לא היטיבה עם ההתקדמות להסדר כלשהו וגם לא עם מצבם של הפלסטינים. היא היטיבה רק עם המניפולציה המושחתת - היא אפשרה להנהגה הפלסטינית להתחמק שוב ושוב מהסדר עם ישראל ולהשתיק את העוולות היומיומיות שהיא עצמה גורמת לציבור הפלסטיני.
 

האם מדובר בתחילתה של מגמה שתשים קץ לצביעות הקיצונית של ההנהגה הפלסטינית? כולנו צריכים לקוות שכן, גם ימנים וגם שמאלנים: כל עוד קיימת התעלמות מהצביעות הזו, אנחנו רק משמרים את הסכסוך, ואף צד לא באמת משיג את מטרתו. לפי הדוח, שתי הממשלות הפלסטיניות פועלות בנפרד, אבל אימצו שיטות דומות של רדיפה, הפחדה והתעללות פיזית אם מישהו מעז לבקר אותן.

בעזה עצרו עיתונאי שפרסם תמונה של אישה מחפשת מזון בפח זבל, וכולנו יודעים שזה אפילו לא קצה הקרחון. אבל לפתע התעוררה דרישה הגיונית מאוד: הפלסטינים נלחמו כדי לקבל הגנות שניתנות לחברים בקהילה הבינלאומית, וההנהגה שלהם צריכה לקחת את המחויבויות האלו ברצינות. אשרי המאמין.