הגמרא במסכת תענית מביאה את דברי רבי שמעון בן פזי, שאומר "אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר 'רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר'" (בבלי תענית ז, ב). 



כלומר, למרות היותה של עבירת לשון הרע עבירה אישית גרידא, העונש של עצירת הגשמים הוא קיבוצי. מדוע? לטעמי זה משום שהחברה הסכימה לצרוך, לספוג, להכיל ולשתוק על ההשמצה ועל השחרת שמו של מי מחבריה, גם אם העובדות שהוטחו בו היו נכונות. לכן אני חושבת שבאיזשהו מקום כולנו אשמים במופע האימים של ד"ר יוסי ביילין במהדורת "מבט" השבוע.
למי שהחמיץ את ה"הספד", להלן התקציר: כשביילין עלה לשידור חי, המגיש יעקב איילון פנה אליו בשאלה הקבועה שלנו, העיתונאים, "מה היה פואד בשבילך?". ברור שכשהמת מוטל לפנינו, נוהגים לומר כמה מילים חמות על אישיותו של הנפטר, ובדרך כלל מי שמטריח את עצמו לאולפן ביום כזה, הוא מהמקורבים שמרגישים חובה לספר סיפור לעילוי נשמת הנפטר. אולם מרגע שקיבל את רשות הדיבור, לא היסס ביילין - מאדריכלי הסכם אוסלו ואיש שחרט את המתינות על דגלו הפוליטי - להשתלח במנוח, כשהוא מכנה אותו "פוליטיקאי כוחני, דורסני, מהסוג שבגללו אנשים מתרחקים מפוליטיקה", ופנינים נוספות מסוג זה. 

 

גם אם פואד לא היה טלית שכולה תכלת, האבל עליו בקרב קרובים וחברים עדיין טרי. האובדן המוחלט של דרך ארץ הוא לא בעיה אישית של ביילין; אובדן דרך הארץ של היחיד הוא, כפי שאמר התלמוד, בעיה של הארץ. זו בצורת של חסד, של כבוד הדדי, של נימוס אלמנטרי. לשון הרע הפכה לנורמה, וכשהיא מגיעה בעטיפה יונית, "נאורה" וביילינית, היא לא מפחידה פחות. אפשר ממש להרגיש בכפות הרגליים את הסדקים באדמה. הארץ צמאה לדרך ארץ.

תורה, אומנות ושחייה


לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, שני נתונים מעניינים: אנחנו במקום השני באירופה בעישון סיגריות בקרב ילדים בני 11, ובני הנוער הישראלים בגילי 13 הם במקום החמישי באירופה בצריכת אלכוהול. מאחר והנטייה הישראלית היא לחפש את האשמים, אז הורים יקרים, צאו לפארק הקרוב למקום מגוריכם, אולי התשובה נמצאת שם.
השבוע, בזמן ריצה בפארק הירקון, שמתי לב למשלח יד שצמח במקומותינו או לפחות במה שמכונה "מדינת תל אביב": מדריך אופניים לילדים. זהו זה, נגמרה החוויה החד־פעמית של ריצה אחרי הילד הרכוב על אופניים, כשמקל של מטאטא מחובר לסבל שלהם. כבר לא צריך לצעוק "'סתכל קדימה" ו"זהו, את/ה לבד!" ולהעניק לילדים ולהורים זיכרון משותף בלתי נשכח של התפתחות והצלחה. 
יש מי שמעדיפים לשלם לבחורצ'יק עם רולרבליידס כמה שקלים, בזמן שילדיהם פורשים כנפיים בעזרתו של זר מוחלט. מה הקשר לנתונים שציינתי? פשוט מאוד, בנתונים האלה רק אנחנו, ההורים, אשמים. 
על פי היהדות יש להורים שלוש חובות חינוכיות כלפי ילדיהם: ללמדם תורה, ללמדם אומנות, ויש אומרים גם להשיטם במים. את שלושת הדברים הללו רובנו כבר הפרטנו, ואנחנו סומכים על ה"מערכת" שתעשה זאת עבורנו. המורים ייתנו להם השכלה, מקצוע ואפילו שחייה הם ילמדו בבית הספר. אבל עם פתיחת שנת הלימודים, כדאי להזכיר לעצמנו שרק אנחנו אחראים לחינוך שלהם. כן, אנחנו עסוקים אבל בסוף אנחנו צריכים להיות שם בשבילם. 
כשמפקידים את הילדים אחר הצהריים אצל מדריך האופניים ובערב מושיבים אותם מול המסך, כדי לבהות במסך משלנו באותו הזמן, יופיע על המסך הזה (במקרה הטוב) יוסי ביילין, ואנחנו לא נטרח להגיד לילדים שככה לא עושים.

מי קובע את העובדות? 


בשבוע שעבר פרסמתי כאן טור שעסק בחוק חדש שהתקבל בממשלת פולין ומחכה לאישור בפרלמנט. על פי החוק, מי שיתבטא בפומבי "בניגוד לעובדות" בעניין השתתפות האומה הפולנית בפשעי הנאצים, יישא באחריות פלילית ויהיה צפוי לקנס או למאסר של עד שלוש שנים. 
בתגובה לדברים שלי כתב שגריר פולין בישראל, מר יאצק חודורוביץ תגובה כועסת ופגועה, שבה כתב בין היתר: "הסעיף קובע כי צעדים משפטיים יינקטו רק נגד מי שינסה לעוות עובדות היסטוריות על ידי הטלת אשמה על מעשיהם של גרמניה נאצית על פולין או אזרחי פולין באמצעות האשמות שקריות... אי אפשר לטעון באופן כללי כי הפולנים כעם, שתפו פעולה עם הגרמנים ברדיפה ובהשמדת היהודים. הממשלה הגולה הפולנית דגלה במתן סיוע פעיל ליהודים נרדפים. בעת ובעונה אחת, הודיעה לממשלות המערב על האיום הגובר על המשך קיומו של היהודים בשטח הכבוש... ליותר מ־6,620 פולנים הוענק תואר "חסידי אומות עולם". (התגובה במלואה מובאת למטה). 

מחנה ההשמדה אושוויץ בפולין. יש לקוות שהחוק ייעצר. צילום: גטי
לא אתייחס כאן לכל דברי כבוד השגריר, אלא רק לשלוש נקודות:
# על פי החוק החדש, מי שיקבע מהן העובדות יהיה המכון לזיכרון לאומי בפולין. המכון כבר פרסם בעבר מחקרים מוטים, המדגישים את פעילותם של חסידי אומות העולם ודוחקים לשוליים את המעורבות הפולנית ברציחתם של חלק מהיהודים. אם אני מבקשת להתווכח עם הנתונים שלהם, וכעיתונאית להציג נתונים אחרים, ממשלת פולין מבקשת להשתיק אותי באיומי מאסר.
# ברור שהממשלה הפולנית לא שיתפה פעולה עם הנאצים, אלא שימשה כדברי השגריר מדינה במחתרת. אבל על השגריר היה גם לציין מן היושר כי לאזרחיה היהודים של פולין, כמדינה במחתרת, לא היה מקום. כך למשל המחתרת הפולנית, שעשתה פעולות נגד גרמניה הנאצית כנקם על יחסה לאוכלוסייה המקומית, מעולם לא הגיבה באופן דומה לטובת אזרחיה הפולנים היהודים.
# אני מודעת לעובדה שהעם הפולני אינו מקשה אחת, וציינתי זאת בשבוע שעבר. היו המון חסידי אומות עולם בקרב הפולנים, יותר מבכל אומה אחרת והממשלה הימנית הנוכחית היא לא חזות אזרחי פולין כולם, ויש פעולות רבות של הנצחה ושיתופי פעולה וחינוך ללקיחת אחריות על ההיסטוריה. אי לכך אני מקווה שהחוק שעבר בממשלה ייעצר בפרלמנט. 

האם זו התנהגות של מדינה השואפת להכחשת השואה? תגובת יאצק חודורוביץ, שגריר פולין בישראל


בצער רב עלי להודות שחלק גדול מההצהרות במאמר שפרסמתם אינו מקובל עלינו ומהווה ניסיון פוגעני להאשים את הממשל הפולני בעיוות האמת על הסבל שחוו היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.

יש להצטער על כך שהנספח לחוק הזיכרון הלאומי - נספח מורכב שאושר על ידי הקונסול הפולני בחודש אוגוסט ולא מתייחס רק לנושא השואה - נותח על ידכם באופן פשטני ושטחי.

להפתעתי, לא נעשה ניסיון קל שבקלים להבין את כוונותיהם של יוזמי הפרויקט, כוונות אשר לחלוטין עולות בקנה אחד עם מאמצי הדיפלומטיה הפולנית למגר מונחים מטעים לחלוטין מנקודת מבט היסטורית, כגון "מחנה מוות פולני", "מחנה השמדה בפולין" או "מחנה ריכוז פולני". ראוי להזכיר כי מאמצים אלה נתמכו על ידי ארגונים יהודיים חשובים: הוועד היהודי האמריקאי והליגה נגד השמצה, ויש לראות בהם דרך של מאבק בינלאומי נגד היסטוריה רוויזיוניסטית. מאמצים אלו אומצו על ידי 31 המדינות החברות בברית הזיכרון הבינלאומי לשואה (IHRA) ב־10 באוקטובר 2013.

יש לציין כי אחת הדרכים שבהן מתבצע עיוות היסטורי של השואה היא ניסיון לטשטש את האחריות להקמת מחנות הריכוז וההשמדה שהופעלו על ידי גרמניה הנאצית, בכך שמטילים את האשמה על עמים אחרים או על קבוצות אתניות שונות.

עד כה הניסיון שחווינו כמדינה אישש את הצורך שלנו להכין וליישם כלים משפטיים יעילים להתמודדות עם זיוף ההיסטוריה הפולנית ולהגן על שמו הטוב של העם הפולני.

זה מדהים שהעיתונאית, שטוענת כי החקיקה החדשה נועדה להשתיק את הדיאלוג על יחסים מורכבים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה, לא הציעה לקוראיה את הטקסט המלא של הצעת החוק שגרמה לחששותיה. הסעיף קובע כי צעדים משפטיים יינקטו רק נגד מי שינסה לעוות עובדות היסטוריות על ידי האשמת פולין או אזרחי פולין במעשיה של גרמניה הנאצית. יתרה מכך, סעיף 3 באותו מסמך מבהיר כי לא יתבצע הליך פלילי נגד אמנים או מדענים המנסים לחקור נושא זה, בלי יוצא מהכלל.

יתרה מכך, אני מתנגד לדברי המחברת כי "העם הפולני שיתף פעולה עם הנאצים". אי אפשר לטעון באופן כללי כי הפולנים כעם שיתפו פעולה עם הגרמנים ברדיפה ובהשמדת היהודים. הממשלה הגולה הפולנית דגלה במתן סיוע פעיל ליהודים נרדפים. בעת ובעונה אחת, באופן שיטתי הודיעה לממשלות המערב על האיום הגובר על המשך קיומם של היהודים בשטח הכבוש... ליותר מ־6,620 פולנים הוענק תואר "חסידי אומות עולם", הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר שזכתה לכבוד מ"יד ושם" עבור סיוע ליהודים. לנוכח כל האמור לעיל, הרי זה מגוחך לטעון כי העם הפולני כולו תמך בכובשים הגרמנים.

אני מכיר בעובדה כי היו מקרים של סחיטה, הסגרת יהודים שהסתתרו או השתתפות של כמה פולנים ברדיפת היהודים במהלך המלחמה ומיד לאחריה. אין אני נרתע מהנושא. הרשו לי לצטט את המסר של ראש ממשלת פולין ביאטה סידלו, שאמר ביולי האחרון, באירוע לציון יום השנה ה־70 של הפוגרום בקיילצה, כי "ישנם פרקים מפוארים רבים בהיסטוריה הפולנית שאותם יש להזכיר בגאווה. עם זאת, צריך גם לזכור את האירועים אשר ראויים לגינוי".

למרות חוסר רצוני לקרוא תיגר על הזכות להביע דעות אישיות, אני לא יכול להסכים עם התמונה המזיקה והלא הוגנת לחלוטין של פולין והעם הפולני במאמר של הגב' ב"ק. דבר המצביע על כך שארצי נמצאת בתהליך של הכחשת השואה, וכי הפולנים שיתפו פעולה עם הנאצים. מה שסותר את היוזמות הרבות שקיימות בפולין כבר שנים: הנצחה של מאות שנות נוכחות יהודית על אדמת פולין ושל התרומה היהודית להעשרת התרבות הפולנית, חילופי נוער פולני־ישראלי ותוכניות חינוך שואה הנתמכות באופן פעיל על ידי משרד החינוך בוורשה.

כשגריר הרפובליקה של פולין למדינת ישראל, אני רוצה להסב את תשומת לבכם לעובדה שקשרי פולין־ישראל ממשיכים להתחזק מדי שנה. אנו משתפים פעולה בארגונים הבינלאומיים וממשיכים לפתח קשר של אנשים מול אנשים.

לשמחתנו, יש יותר ויותר תיירים ישראלים שמבקרים בפולין. האם זו התנהגות של מדינה השואפת להכחשת השואה? מדינה שכבר תומכת בעקביות בזכותה של ישראל להתקיים, בהכרת המאמצים המובילים להקמתה והתפתחותה של ישראל? שמבינה באופן מלא את האתגרים שישראל צריכה להתמודד איתם ומעריכה את התפקיד של הארץ הזאת באזור? אני לא חושב כי שותפות אסטרטגיות כמו ישראל ופולין צריכות להשתמש בדיונים ההדדיים שלהן בטיעונים כל כך לא מועילים.