1. יותר מששומר בנימין נתניהו על השבת, חשקה נפשו שדווקא תשמור השבת עליו. נתניהו משקיע שעות ארוכות מאוד כבר זמן רב בסיכול יריבים פוטנציאליים, בשימור הקואליציה הנוכחית והעתידית ובהישרדות אישית. במקביל, הוא מנסה לחזק אחיזתו בתקשורת ובקרב גורמי אכיפת החוק. 
"פרשת הרכבת" בשבוע החולף הייתה הזויה. כבר שנים ארוכות, במסגרת אותו סטטוס קוו מוכר וידוע, פועלים גופים רבים בישראל גם במהלך השבת. לא רק נמלים, שדות תעופה, רכבת, צבא, משטרה, רשות השידור, גל"צ ורבים נוספים, אלא הרבה יותר ממה שנראה.
כל מי שביקר בקיץ האחרון בבתי מלון בישראל (ולא רק שם), פגש גם לא מעט דתיים וחרדים. אף אחד מהם לא שאל איך בדיוק יש שלוש ארוחות ביום? איך פועלות מעליות רגילות לצד מעליות השבת? מדוע מנקים ומסדרים את החדרים גם בשבתות במלונות שמחזיקים תעודת כשרות? יש דברים שכבר שנים "לא מדברים עליהם" והם אלא שמאפשרים חיים משותפים של דתיים וחילוניים בפיסת הארץ הקטנה והיקרה שלנו. 

כך למשל, החילוני המובהק לעולם לא יוכל להסכים לכך שאין תחבורה ציבורית בשבת, אך הוא למד לחיות עם זה בשלום ולוותר למען ההסכמה הרחבה. מנגד, החרדי לעולם לא יכול לקבל שרשות השידור הלאומית, גלי צה"ל, או שדה התעופה יופעלו בשבתות - אך למד לחיות עם זה. הכל עובד, עד שבאים הפוליטיקאים ובראשם נתניהו. 
נדמה לי שראש הממשלה הבין הפעם ששגה שגיאה חמורה, שמחיר גבוה בצדה. עוד אני סבור כי מעולם לא העריך נתניהו את בג"ץ כמו שהעריך אותו השבוע, כשהוציא עבורו את הערמונים מן האש. 

ישראל כץ. גם נתניהו הבין את גודל השגיאה. צילום: אלוני מור
מאז ומתמיד ניתנו אישורי העבודה בשבת על ידי דרגי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים. גם נתניהו כשר האוצר וכשר הכלכלה אישר, והעסק פעל ברמת הכלכלה והבטיחות. אלה היו פעולות שהציבור בכללו יכול היה לעמוד בהן, אלא שנתניהו, שנקעה נפשו מההצלחות שקוצר שר התחבורה ישראל כץ, גם בתחום התשתיות הלאומיות וגם במוסדות הליכוד, ביקש לקצץ את כנפיו, לפגוע בו ולהפוך לגיבור גם בליכוד וגם בקרב החרדים. הוא שגה פעם נוספת. 
נתניהו מיהר להבין שהוא פגע בציפור נפשו של הציבור - חיילי צה"ל, שנאלצו לוותר על שירותי הרכבת לטובת האוטובוסים של "ביבי טורס", מערך היסעים שהפעיל נתניהו דרך משרד הביטחון. גם בציבור שלו וגם בציבור הכללי, גברה תחושת הקבס והמיאוס מהתנהלות ראש הממשלה. הראשונים לזהות את פוטנציאל המשבר היו ראשי הסיעות החרדיות, שלא יכלו להיות פחות חרדים לשבת מנתניהו, וגרמו לו להעמיק את המשבר ואפילו לנסות להרחיב את המאבק לחיי השבת בתל אביב, בירת החילוניות. גם לחרדים יש ציבור וכלי תקשורת. 
כץ מצדו הבין שככל שיינזף יותר וככל ש"יוכה" יותר על ידי נתניהו ואנשי לשכתו - כך ילך מצבו וייטב גם בליכוד וגם בתקשורת ובציבור הכללי, שכן דפוס ההתנהגות של נתניהו כבר מוכר (איציק מרדכי, דוד לוי, אריק שרון, גדעון סער, סילבן שלום, דן מרידור, אביגדור ליברמן, משה בוגי יעלון ונוספים).
וכאן בדיוק באה הישועה מבג"ץ. לא אחת מקבלים הפוליטיקאים סיוע מקל מבג"ץ, לא רק בענייני עבודה בשבת, אלא גם בפינוי מאחזים ועוד, כאומרים "אנחנו רצינו והשתדלנו - בג"ץ סיכל". וכך באה המדינה לבג"ץ עם עמדה הפוכה לזו של העומד בראשה והמנווט את מהלכיה. וכך כולם בעצם מרוויחים, בג"ץ שומר על הדמוקרטיה ועל הסטטוס קוו, כץ על תפקידו, תדמיתו וממלכתיותו - וברור ששיתוף הפעולה בין ישראל כץ לחיים כץ במרכז הליכוד יעבוד גם במאבק על השבת; החרדים על קהלם, וראש הממשלה על הקואליציה. רק לנו, הציבור הכללי, זה עולה בעוד התקף אחד גדול של בחילה. 
2. בעוד הדי הפיצוץ מכן השיגור של הלוויין "עמוס" עדיין מהדהדים, משייט לו בבטחה ובנוחות הלוויין הצבאי "אופק" בחלל ומספק לישראל תמונת מודיעין איכותית שלא תסולא בפז. ישראל, למרות התקלה האחרונה, היא מעצמת חלל ולוויינים, והיא חברה במועדון מצומצם ואיכותי של מדינות בעלות נוכחות בחלל ויכולות נדירות גם בתחום זה, כמו בתחומי ההגנה האקטיבית מפני טילים, הכלים הלא מאוישים בשדה הקרב והסייבר. 
תוכנית החלל של ישראל, התעשיות הביטחוניות וכלל התעשייה לא יכולים להיתפס כאן כ"קבלני הצלחות" בלבד. הציבור והתקשורת מכתיבים באירועים כאלה התנהלות של "סקנדל או פסטיבל". או הצלחה מסחררת שהופכת ליום חג לאומי, או ההפך המוחלט במקרה של כישלון או תקלה. גם האמריקאים איבדו את מעבורת החלל "קולומביה". כל מי שמנסה לפרוץ תקרת זכוכית טכנולוגית ולבחון את קצה גבול היכולת - מעז ומסתכן. 

פיצוץ הלווין "עמוס". צילום מסך: יוטיוב
לא דומה תקלה בשיגור לוויין לקריסת גשר או חניון כמו שאירע השבוע. יש להבחין בין רשלנות, "סמוך", חיסכון בכסף ובהוצאות, היעדר פיקוח מספיק, מחסור באכיפה ובענישה, לבין תקלה אפשרית בהפעלת מערכת טכנולוגית מורכבת שגם ממנה יש לא מעט לקחים שצריך להפיק (חוץ מפוליסת ביטוח).
למרות התקלה הכואבת וחרף ההשלכות הכלכליות והאחרות, אזרחי ישראל יכולים להיות גאים מאוד בהישגים וביכולות הטכנולוגיות שלנו ומעצם נוכחותנו בחלל. 
ברמת המדינה יידרש לקח גם בתחום הגיבוי, בתוכנית עצמה ובחפיפה בין אורך החיים של לוויינים, או בשת"פ עם מדינה ידידותית בעלת נוכחות בחלל. אני בטוח כי השר אופיר אקוניס, הממונה על תוכנית החלל, כבר עמל בעניין זה עם גורמי המקצוע. 
3. מסורת זו מסורת, וזו בעדה הבדואית והדרוזית מחייבת בנקמת דם במקרה של רצח בעדה. השבוע זה קרה בכפר הדרוזי הרגוע והשלו ג'וליס שבגליל המערבי. ראש המועצה ירה בחברו לשעבר, קבלן הגינון, הרג אותו והסגיר עצמו למשטרה. 
וכאן בדיוק באה הדילמה הקשורה במסורת מצד אחד ובשכל הישר מצד שני. נתכנסו ראשי העדה ונכבדיה בראשות השייח' מוואפק טריף לנהל את המשבר ולהתגבר על מימוש המסורת, והחליטו ביחד עם שתי המשפחות על חודש אחד של הודנה, שבסופו תתבצע סולחה כללית. ובינתיים, בחודש הזה - כל משפחתו של ראש העיר תעזוב את הכפר. תוך כדי כך הדגישו את האמון הגבוה במשטרה ובחקירה. וכך, באחריות ובשכל ישר, נטרלו אולי את הרצח הבא. יש מה ללמוד מהם. 
4. השבוע בלילה אחד נדדה שנתי, ומעשה שהיה כך היה: נזכרתי, באישון לילה, לשמע רעש של מטוס, בנוהל החירום ההוא, שבו בתוך דקה אחת מעלה מפקד חיל האוויר על הקו את הרמטכ"ל, את שר הביטחון ואת ראש הממשלה, מדווח להם על מטוס נוסעים לא מזוהה שנמצא 200 מייל ממערב לחוף תל אביב, אינו עונה לקריאות בקשר ולא לזוג מטוסי הקרב שהוזעקו לעברו, ומבקש אישור ליירוט. זהו רגע ארוך של סיוט ובפעמיים שהייתי עד לו, זה נגמר בטוב. 
 
התעוררתי לפתע שטוף זיעה, היות שנזכרתי שראש הממשלה באותו לילה הוא הצעיר בשרי הממשלה, שר התיירות יריב לוין. הפעם זה עבר בשלום. נתניהו מינה אותו, הוא סומך עליו ודילג על שרים אחרים ותיקים עם ניסיון בקבינט ובכלל אך מסורים פחות. ובעוד זמן מה, כשייערכו בחירות יבוא נתניהו וישאל אותנו: "מי תרצו שירים את הטלפון האדום בשלוש לפנות בוקר?". 
שבת שלום.