בשבוע שעבר עשה דרכו העבריין הישראלי שמעון יעקב המכונה "עקא" מברזיל לארגנטינה, שם נעצר בשדה התעופה של בואנוס איירס ביום ראשון. המעצר התאפשר בזכות מידע מודיעיני מדויק, כמיטב המסורת, שנמסר למשטרת ארגנטינה כחלק מצו מעצר בינלאומי שהוציא האינטרפול לפי בקשה של משטרת ישראל.



עקא, שמבוקש על עבירות רצח עקב עדויות עד המדינה בפרשה 1131 העוסקת בסדרת החיסולים בראשון לציון, הותיר מאחור לפחות שותף אחד המבוקש אף הוא באותה פרשה, ועוד כמה עבריינים מארגון אברג'ל לדורותיו שנפוצו בשנים האחרונות לרחבי העולם. לחברי הארגון יש במדינות מרכז אמריקה - פנמה, קוסטה ריקה ומקסיקו - בסיס לוגיסטי המסייע למשלוחי קוקאין טהור המיוצר בג'ונגלים של קולומביה, בוליביה ופרו, בדיוק כפי שהפליאו להציג המפיקים והבמאים של "נרקוס", סדרת הפשע על גדול סוחרי הסמים, פבלו אסקובר, שמכה גלים בשנה האחרונה.



ביאחב"ל, כמו גם במחלקה הבינלאומית הכפופה לאגף החקירות והמודיעין, עוקבים על בסיס קבוע אחרי פעילות אנשי הארגון, שמייצרים להם כאבי ראש בצורה של אין ספור משלוחי קוקאין, גם אם בשוק פעילים עוד מספר שחקנים ישראלים, לרבות הבוסים הגדולים במעמקי היבשת הלטינית (פירוט בהמשך). לשם המחשה, אין כמעט שבוע שבו לא נתפסים בנמל התעופה בן-גוריון בלדרים דרום אמריקאים אלמונים עם כמה קילוגרמים של החומר הכי מבוקש בעולם הפשע והמועדונים בישראל, שבה מחיר הקוקאין הוא מהגבוהים בעולם - כ-200 דולר לגרם.



"עקא" יעקב. "טיול תמים". צילום: באדיבות פוסטה



העובדה שיצחק אברג'ל שוהה בכלא כבר שמונה וחצי שנים, ונראה כי צפויה לו עוד תקופה בסדר הגודל הזה לפחות עקב האישומים בפרשה 512, אינה מאיינת את הצורך של אנשיו להתפרנס בדרכים הידועות להם. עוד יותר מכך מדרבנת אותם תפיסת הכספים והנכסים שלהם, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, במסגרת פרשת הקבלן יאיר ביטון. המצוד אחרי אנשי הארגון בישראל אומנם הניב עשרות מעצרים של הבכירים ביותר, אבל אילץ עשרות אחרים לעזוב, בשל היותם מבוקשים לחקירה או בשל הלחץ של המשטרה, וזו אינה מרפה מהם גם מעבר לים.



בימי הזוהר של יצחק אברג'ל בתחילת העשור שעבר התמקמו חברי הארגון במלגה בספרד, שממנה יצאו משלוחי ענק של אקסטזי "ישראלי" לרחבי העולם, ודרכה עברו לאירופה כמויות גדולות של קוקאין מדרום אמריקה וחשיש ממרוקו. הרשת קרסה ב-2004 לערך ואלה מאנשיה ששרדו את גל המעצרים באירופה הצטרפו ליצחק אברג'ל בישראל עד למעצרו והסגרתו לארה"ב. חלק מהם, כמו מוטי חסין ושמעון כהן (המכונה "בומבי") התמקמו במקסיקו, האח אייבי אברג'ל אף הקים משפחה בקוסטה ריקה עם אישה מקומית. הצעירים שבחבורה חזרו לראשון לציון ולבת ים, שם לקחו חלק במלחמת החיסולים הידועה לשמצה נגד ארגון מוסלי, ובינם לבין עצמם, עד שבאו לעולם הפרשות הגדולות שבהן הצליחה המשטרה לזרוע אי־אמון בין חברי הארגון בזכות מצעד עדי המדינה מליבת הפעילות אשר סיפקו למשטרה מידע אותנטי ועדויות שמוטטו את הארגון.



עקא היה אחד מעשרות העצורים בפרשה 512 אבל נמלט בעור שיניו מכתב אישום, שוחרר למעצר בית ונאסר עליו לצאת מהארץ. כעבור מספר חודשים הופשרו התנאים, הוחזר לו הדרכון והוא עזב את ישראל באישור לטובת מה שהוא מכנה טיולים ברחבי העולם - אירופה, אסיה ודרום אמריקה. באביב האחרון נסע שוב. הפעם שהה ארוכות בתאים של הארגון בסין, בפיליפינים ובקוסטה ריקה ולא חזר יותר לישראל, שכן בחודש יולי נודע כי עד המדינה בפרשה 1131 טען כי בתיק האחרון שבו הוא הורשע יחד עם עקא בנשיאת נשק, הם היו בדרך לחסל את ראש הזרוע המבצעית של ארגון מוסלי, אביאל וואהל.



עוד מסר עד המדינה, המכונה שוורצמן, כי בזמן מאסרם המשותף התוודה עקא בפניו על כך שהוא זה שירה פיזית באבי דוד, לבקשת מוטי חסין שעשה את תרגיל כיפה אדומה במסעדה בבת ים - תיק שממנו חסין זוכה וערעור המדינה בעניינו עדיין מתנהל בבית המשפט העליון. כך שלהסגרה של עקא עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת מבחינת העדות החדשה של שוורצמן נגד חסין.



לעורכי הדין של עקא בארץ, שחר חצרוני ותמיר סננס, יש הרבה שאלות לגבי המעצר בארגנטינה. בין היתר הם תוהים מדוע המשטרה והפרקליטות, שאישרו לו לצאת מהארץ, הוציאו נגדו צו מעצר בהיעדרו רק בחודש אוקטובר, שלושה חודשים אחרי שכבר נודע כי השותף שלו הוא עד מדינה. עו"ד חצרוני טוען כי מרשו יצא לטיול תמים ולא היה אמור להיעצר במפתיע במדינה זרה. בינתיים, פרקליטיו מחכים לניסוח סעיפי האשמה בבקשת ההסגרה על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ושכרו עבורו עורכת דין בארגנטינה.



האופרטה של אסקובר


מטבע הדברים, סדר הגודל של הפשע הישראלי אינו מתקרב לזה של ארגוני הפשע האימתניים בדרום אמריקה, עם כל הכבוד לגלוריפיקציה במשטרה ובתקשורת הישראלית. יחד עם זאת, העבריינים הישראלים, בדגש על אנשי אברג'ל והבוס "האציל" שבכלא, מזכירים בנוכחות המנטלית שלהם את ארגון הפשע של הגנגסטר המפורסם פבלו אסקובר, שנחשב גם הוא לאציל מקומי.



השורשים בחיי הרחוב בשכונות העוני, הסמים, הזנות, הדקירות, הפיצוצים והחיסולים, החיילים בשני הארגונים שהפעילו רשתות הפצה בינלאומיות פרימיטיביות ששגשגו עקב ליקוי מאורות בגופי האכיפה. גם לשני המנהיגים יש מן המשותף: מצד אחד העממיות, רוחב הלב והשאיפה האוטופית לצדק חברתי, ומצד שני האכזריות כלפי אויביהם והתשוקה לכסף הגדול של הקוקאין, או האקסטזי במקרה של אברג'ל.



כאשר אסקובר נהנה מהפריבילגיות המופלגות בכלא הפרטי שלו, אפשר להיזכר בתקופה שבה השב"ס עבד אצל אברג'ל, ומפקד כלא באר שבע לשעבר, שלמה טוויזר, דאג ללימודי הפילוסופיה שלו ואף גונן עליו ב"מעגל" של דן שילון. כאשר אסקובר מחסל בהתקף טירוף במו ידיו את שני הזכיינים של הקרטל שבאו לבקר אותו בכלא והסתבכו בדיווחים על תזרים המזומנים, אפשר להיזכר גם באגדה המספרת על כך שאנשי אברג'ל השליכו לחוות תנינים במקסיקו את חלקי גופתו של עבריין תל אביבי שסייע לרוזנשטיין בעבר.



ועדיין, יש משהו בג'נטלמניות של יצחק אברג'ל שנוגע רגשית בכל מכריו, גם באנשי המשטרה הקשוחים ביותר ובעיתונאים בכירים שבאו איתו במגע, מה שלא חסך ממנו כמובן כתבי אישום חמורים וכותרות ענק על מעשי פשע חמורים המיוחסים לו. האגדות על אסקובר, שבשנות ה-80 הובאו לידיעת קוראי העיתונים המודפסים בידיעות קצרצרות שרק עוררו סקרנות עצומה, מקבלות לראשונה ביטוי מוחשי בסדרה "נרקוס", המספרת על הבוסים הקולומביאנים הקשוחים שמאחורי מפיצי הקוקאין המופרעים במיאמי של "פני צלקת", תארו לעצמכם.



אברג'ל. "האציל". צילום: פלאש 90



אבל אסקובר, ברון הסמים הבינלאומי הראשון ורוצח נחוש של אויבים ושותפים בוגדנים, מוצג גם כנדבן חברתי שמשקיע בקבוצות כדורגל ומתקני ציבור בשכונות ילדותו העשוקה, ואף פועל לבחירה שלו לפרלמנט כדי לקדם את שכונות העוני ואת קרטל הסמים שלו, "מדיין", מה שמסבך אותו עם ממשלת קולומביה הנרפית ושריפים אמריקאים הנחושים לחסל אותו (מזכיר לנו מישהו?).



פבלו שר בקולי קולות אופרטות רומנטיות במקלחת, מעשן נונסטופ ג'וינטים דקיקים של קנביס, הוא מאהב לטיני שרמנטי שאינו מהסס לירות בראש של זונה בוגדנית, אבל הוא גם ילד של אמא שמאוהב עד אין קץ באישה החושנית שלו, האמא של שני ילדיו האהובים שהוא משקיע בהם זמן איכות עם חיות מחמד וקריאת שירה תחת הארטילריה של המשטרה הקולומביאנית, ה-DEA האמריקאי וארגוני הפשע המתחרים. קודם כל הילדים.



יוצרי הסדרה, הבמאי ג'וזה פדיליה וחברת נטפליקס, שפרצה לתודעה בזכות הפקת סדרות מופת באינטרנט ("שובר שורות", "בית הקלפים"), מרשים לעצמם להאניש גם סוחרי סמים כמו אסקובר, ואולי הם בכלל מחויבים לכך מסיבות פרוזאיות, כדי לעודד את הזדהות הצופים עם גיבור הסדרה. כך או כך, אסקובר מוצג בדוקו-דרמה על חייו כפי שהיה באמת, חרף המציאות האכזרית שאליה גרר את מולדתו קולומביה.



בעולמות התוכן שלנו כאן, שנשלטים על ידי התאגידים למיניהם, מהאליטות של הכסף והפוליטיקה השמרנית עבור בשמאל הפטרנליסטי, הפושע הישראלי האותנטי, האכזרי והאנושי לעולם לא עובר את מחסום הבוז המנטלי של הסלקטורים המתנשאים בקרנות ובערוצים, שלא לדבר על מוסדות הביקורת שקטלו יצירת מופת אותנטית כמו "זינזאנה". לכל היותר תוכלו לצרוך כאן פשע בסדרות תוכן שיווקי שנתיות של משטרת ישראל נוסח "כחולים", בליווי מנה דביקה של יחסי ציבור במוספי התרבות.



האחים אליהו


כעיתונאי פלילי היה לי קשה לחזור לשגרה השבוע אחרי חמישה לילות רצופים של צפייה מרתונית בשתי עונות של הסדרה המטלטלת. המעצר של עקא חידד כמה תובנות, אבל עם כל הכבוד למי שמוגדר במשטרה כמחסל מקצועי בשירות ארגון אברג'ל, בדרום אמריקה פועלים שנים ארוכות כמה ישראלים שהם הרבה יותר כבדים ומשמעותיים. ביטוי לאחד מהם ניתן למצוא באישום השני בתיק 512, שהתביעה מכנה אותו "העסקה הגדולה".



זהו סיפור משנת 1998 על עבריין ישראלי מפתח תקווה בשם מנשה אליהו, שהתכוון להוציא מפרו משלוח של 800 קילוגרם קוקאין שהוטמנו כבר בתוך מכונת קפה גדולה. בכתב האישום שבו מייחסים לאבי רוחן, מאיר אברג'ל ואחרים את הייצוא של המכונה עם הכמות העצומה מפרו לקנדה, יש לאקונה בכל הקשור למקור הסם, ועוד יותר מכך לנסיבות מותו של אליהו, אשר רק בעקבות מותו גויס לכאורה ארגון אברג'ל להמשיך את המשימה.



מעט פרטים על כך למדתי השבוע בשיחה עם ירקן וסוחר סמים לשעבר שהכיר את האחים מנשה ואבנרי אליהו בשנות ה-80, כאשר עוד היו שני סוחרי ירקות בשוק פתח תקווה, אבל כמוהו גם מכרו חשיש והרואין מכל הבא ליד. מנשה, שהיה גבר מוצק וחזק בעל מראה אינדיאני, השתייך אז לחבורה הדומיננטית בתחום ונשפט בשלב מסוים לשבע וחצי שנות מאסר על סחר בסמים. את מקומו בשוק פתח תקווה תפס אז אחיו הצעיר. "גם אבנרי היה איש גדול אבל חזק ושמן", מספר הירקן.



"באותם ימים הוא היה נוהג להתאגרף בשוק עם ניסים אלפרון, שכדרכו היה אוהב להתגרות בכולם, אבל אפילו ניסים לא היה יכול להזיז את אבנרי. הוא לא היה עבריין במהות, הוא היה סוחר שראה רק כסף, אפילו 'סוחר בדואי' כינו אותו אז, אחד שעשה הסבה מירקות לחשיש וכל סוגי הסמים רק משום שבזה היה הכי הרבה כסף. הוא עצמו לא נגע בכלום כמובן. מנשה היה הבלגניסט והאלים, אבנרי היה שקט אבל חיה רעה, אם היה צריך לפרק עצמות למישהו, חבל לו על הזמן".



"בסוף שנות ה-80 בערך הוא פרץ מחסום של משטרה בפתח תקווה כי הייתה לו ברכב חבילה של הרואין, ובעקבות האירוע הזה ברח מישראל והתמקם באמסטרדם, שם הוא סחר בכמויות גדולות של הרואין תחת השם פיליפ. בסוף שנות ה-80, כאשר הקוקאין נכנס חזק לאירופה, פיליפ נסע בעקבות הסחורה לדרום אמריקה - ונצואלה, פרו, אקוודור - והחל להביא נגלות גדולות לאירופה. כאשר אליהו מנשה השתחרר מהבית סוהר הוא הצטרף לאחיו, ושניהם עבדו על קו אירופה ודרום אמריקה".



הירקן מפתח תקווה שבעצמו עשה הסבה לסחר בסמים מספר כי לאחים אליהו היו באמסטרדם מפיצים שעבדו בכל אירופה, וגם חברים כמוהו שעבדו איתם בכמויות קטנות יותר. "אחד כזה היה דוד מפתח תקווה שהייתה לו שווארמה בליידספלן והיה מוכר קריסטל במכונה של הסיגריות, היית משלם לו והוא היה מפנה אותך לתא מסוים במכונה של החטיפים, עד שיום אחד מצאו את הראש שלו ערוף בפח זבל".



בזמן שמנשה התבסס באמסטרדם כמקור בכיר לסוחרי סמים בינלאומיים, אבנרי התיישב בדרום אמריקה והקים שם משפחה. לפי הדיווחים, מאז הוא התחפר בחשאיות שלו כהרגלו מאז ומעולם, אבל לא הפסיק לשגר לאנשי הקשר שלו כמויות ענק של קוקאין שהכניסו לו סכומי עתק, "כי זו המהות והתכלית של חייו - כסף", מרבה לציין הירקן. לפי כל ההערכות, באמצעות הקשר הזה, רכש אחיו מנשה את 800 הקילוגרמים שהוטמנו במכונת הקפה וחזר לאירופה כדי להסדיר את הבלדרות והשיווק של החומר. אלא שאז, "מנשה נקלע לעימות עם סוחר סמים טורקי שעבד איתו ושניהם שלפו כלים והרגו זה את זה, כמו בסרט 'כלבי אשמורת', זה היה סיפור גדול אז בברנז'ה. בדוק", מספר הירקן לשעבר.



מכאן חוזר הסיפור לפתח תקווה ולתיק 512, שכן לפי כתב האישום השותף של מנשה אליהו למשלוח היה קבלן מפתח תקווה בשם אלי לוי, שביקש מראש ארגון הפשע אבי רוחן לסייע לו לחלץ את המכונה עמוסת הקוקאין בפרו. רוחן גייס את מאיר אברג'ל, הכסף התחיל לזרום, בינתיים אלי לוי חוסל וכל השאר ייחתם בפסק הדין, אם וכאשר הוא יינתן יום אחד.




רשימות נוספות של אמיר זוהר ב-POSTA.CO.IL
[email protected]