ההודעה החריפה שפרסמו דובריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במוצאי שבת נגד המשטרה והעומד בראשה, המפכ”ל רב־ניצב רוני אלשיך, פספסה את מטרתה ונזקה רב על תועלתה, אלא אם למפרסמים יש כוונה וחוכמה נסתרות שעד כה איש לא השכיל לראות. נדמה שלא אגזים אם אקבע שיותר מכל מפכ”ל אחר, דווקא אלשיך נלחם ללא לאות בהדלפות. ואכן, מאז מונה למפכ”ל קטן עד מאוד זרם ההדלפות מחדרי החקירות.
כך למשל איננו יודעים דבר על עדותו של עד המדינה ארי הרו, על עדותו של ארנון מילצ'ן, על עדותו של לן בלווטניק ואפילו על עדותו של עד המדינה הנוסף, מיקי גנור, איננו יודעים דבר ויש להניח שרבים נוספים נחקרו ואיננו יודעים על קיומם אפילו. תרומתו של אלשיך בנושא זה היא מכרעת. הוא גדל בארגון שבתרבות שלו, בדנ"א שלו, אין הדלפות, והוא עושה מאמץ, לעתים מוגזם, להנחיל את הנורמות האלה למשטרה - ארגון שונה לחלוטין מהתרבות הארגונית שהוא מכיר מהשב”כ.
הדלפות הן דבר פסול שבהחלט יש להילחם בו, משום שהן משבשות הליכי קבלת החלטות בכל ארגון, כולל בממשלה ובקבינט הביטחוני. קצינים וקברניטים אחרים סיפרו, יותר מפעם, שלא תמיד הם גלויים לגמרי כלפי הדרג המדיני או הפקידותי הבכיר מחשש להדלפות משבשות. המלחמה בהדלפות היא מלחמה סיזיפית. אפשר לצמצם אותן, אך לא למנוע אותן לחלוטין. זה מחיר סביר למשטר דמוקרטי. בתהליכי קבלת החלטות ברשויות השונות משתתפים גורמים רבים. זו לא דיקטטורה של החלטת יחיד, ולכן קשה עד בלתי אפשרי לזהות את המדליף ואת מניעיו. לא פעם התקשורת והציבור טועים בזיהוי של המדליף, ולא בכדי החוק והפסיקה שלנו מקדשים במידה רבה את עיקרון הסודיות שבין מקור לעיתונאי.
אין דמוקרטיה ללא הדלפות
בכל מקרה, אין זה נכון ואין זה ראוי שבסביבתו של ראש הממשלה, ואולי גם הוא עצמו, ינסו לשפד את המפכ”ל או רשויות אכיפה אחרות. הניסיון מוכיח שזה לא יצלח - ראו מקרי אולמרט, קצב, הירשזון ואחרים. אין דמוקרטיה ללא הדלפות. כן, גם בארה”ב הן קיימות והדוגמה הבולטת היא הדלפת מסמכי הפנטגון לתקשורת במהלך מלחמת וייטנאם.
נדמה לי שטוב יעשו יועציו של ראש הממשלה אם ייקחו דוגמה מהתנהלותו ללא דופי בעניין זה של השר צחי הנגבי, שגם כשחקרו אותו ואפילו כשהעמידו אותו לדין לא דיבר רעה בגורמי האכיפה, להפך – הוא הרכין ראשו ונתן להם את כל הכבוד הראוי.
ולבסוף, נראה שהצונמי של מקורבי נתניהו על המשטרה והעומד בראשה הוא “פול גז בניוטרל”, משום שהידיעה בערוץ 2 במוצאי שבת כלל לא נחזית כהדלפה אלא כהיקש מתבקש מהחקירות שנעשו לפני החגים ושכבר פורסמו. בהדלפה לכאורה לא היה שום תוכן על מהות החקירות.
שאלה שונה לחלוטין היא שאלת “המלצות המשטרה” - נוהג שהשתרש ללא בסיס חוקי, משום שסמכות המשטרה ותפקידה הוא לחקור ואילו הפרקליטות היא זו שמחליטה על הגשת כתבי אישום. בהחלט יכול להשתמע ש”המלצת משטרה” היא בעצם לחץ פסול על פרקליטות המדינה.