מצערת העובדה שדווקא הבכירים שבינינו אינם מוכנים להודות בהונאה המצרית שקדמה למלחמת יום הכיפורים ("אין עוד מלבדי", עמוס גלבוע, 19 באוקטובר 2017, "מעריב המגזין"). מחבר המאמר חושש לעתיד המודיעין, שמא התפיסה הדוגלת בקיום ההונאה המצרית תמצא לה אחיזה במציאות. הדעת נותנת שחשיפת ליקויים דווקא נועדה לתקן את המעוות. מספרים שבמאה ה־16, רב־חובל טורקי הוביל כוח צבאי לכיבוש מלטה. הוא טעה בניווט ולא מצא את האי.


חזר לקושטא (איסטנבול דהיום) ודיווח לסולטן: "מלטה יוֹק!" דהיינו אין מלטה. מאז, בכל לשונות אירופה צמד המילים "מלטה יוק" התקבע כמטבע לשון המעיד על הכחשת המציאות. וכך עושה גם מיודענו. הוא טוען בנחרצות כי לפני מלחמת יום הכיפורים "הונאה מצרית יוק". אנחנו הונינו את עצמנו. אינני יודע אם בעל המאמר הקדיש מחשבה לשאלה מה חמור יותר: למעוד לפתחה של הונאת אויב או שאדם משקר לעצמו. יתר על כן, תא”ל גלבוע משליך את האשמה של הכישלון המודיעיני על יחידת איסוף (8200). זאת בעוד שתורת המודיעין אומרת כי האיסוף אחראי על אספקת המידע, והמחקר אחראי על הפרשנות וההערכה.



פרופ' ברטון וויילי הגדיר את ההונאה כאמנות. ההונאה עושה שימוש בתחבולות להשגת הפתעה על ידי העברת מסרים באמצעים שונים. פרופ' וֵויילִי, מומחה לענייני מודיעין והונאה, כופר בתזה של הונאה עצמית, מכיוון שהיא פסיבית. לדעתו, הונאה היא פעולה יזומה, ולכן לא ייתכן כי אדם ייזום הונאה נגד עצמו. לפי תא"ל גלבוע, "כעשרה ימים לפני המלחמה הפיצו המצרים שב־1 באוקטובר יתחיל תרגיל מפקדות גדול, מהתרגילים שהיו מוכרים לצה"ל. האיסוף קלט את החומר והעבירו למחקר. או אז התקבעה אצלנו (האיסוף או המחקר? – ש"מ) הנוסחה שבמצרים יש תרגיל, ובסוריה חוששים מאיתנו". תא"ל גלבוע שכח או לא ידע לציין כי במקביל סאדאת שלח לראש אמ"ן שלנו מסר מרגיע שלא תהיה מלחמה. האלוף אלי זעירא טען לא מכבר כי כשבועיים לפני המלחמה הגיע אליו גדול המזרחנים של המאה ה־20, פרופ' ברנרד לואיס, יהודי אנגלי, חם ואוהב ישראל. בפגישה עם זעירא, פרופ' לואיס אמר לו כך: שהוא בא אליו מקהיר.

היו לו שיחות פרטיות עם קולגות מצרים, והם סיפרו לו כי המצב במצרים הוא כה קטסטרופלי, שמצרים אינה מסוגלת לעשות דבר, לא עכשיו ולא בעוד חמש שנים. זו הייתה השיטה של סאדאת: הוא השתמש באנשים שאהדו את ישראל כדי להעביר "סודות" ממצרים. האם אפשר לטעון שאין כאן הונאה מצרית? בנוסף, צמרת המודיעין, המוסד ואמ"ן התעלמה מהדוקטרינה הצבאית הסובייטית. פעמיים ניצלה ברית המועצות את נושא התמרון הצבאי הגדול כדי לצאת למתקפה. בפעם הראשונה, באוקטובר 1956, הצבא הסובייטי פלש להונגריה עקב המרד ההונגרי. בפעם השנייה, באוגוסט 1968, ברית המועצות יזמה את פלישת צבאות "ברית ורשה" לצ'כוסלובקיה עקב יוזמת "האביב של פראג" .

מחלקת המחקר של אמ"ן התעלמה כליל משתי ההתפתחויות הצבאיות הללו. שהרי הצבא המצרי פעל בימים ההם לפי הדוקטרינה הצבאית הסובייטית. בשלושת המקרים הללו, הונגריה, צ'כוסלובקיה ומצרים, התמרונים הגדולים נערכו בקרבת גבול המדינה המותקפת. המשכיל בעת ההיא יידום - ולא יכחיש. אילו השכילו ראשי המודיעין שלנו להפיק את הלקחים המתאימים, לא הייתי מצלצל בפעמונים.