המלחמה בשימוש בסמארטפונים במהלך נהיגה היא מהמוצדקות, זה ברור. רק כדי להיות הוגנת אטען שרוב, ולא כל הנהגים עושים זאת, אבל אין ספק שאי־שימוש בסלולרי בנהיגה הוא החריג. הצדיקים הם אלה שעושים זאת רק ברמזור. ולא, להיות מנותק כך מהמתרחש בכביש מסביב זה לא סביר, גם אם זה לא במהלך נסיעה. שלא לדבר על הדוגמה האישית המזעזעת שהילדים שיושבים אצל חלקנו במושב האחורי - וקולטים מגיל צעיר מאוד כל טעות שההורים עושים - מקבלים.



ולמרות כל זה, הקנס החדש שמבקשים במשטרה להטיל על נהגים "שיסיטו עיניים מהכביש" (500 שקלים ושש נקודות) הוא מגוחך ובלתי מידתי. נכון שהנהג צריך שלא להסיר עיניים מהכביש. אבל כשנהג נכנס לצומת ומסתכל לכל הצדדים ולאחור כדי לוודא שהדרך פנויה, הוא מסיט את עיניו מהכביש, ועל הדרך יכול גם להציץ במפה של ווייז שפתוחה בסמארטפון על הדש־בורד. או אם שמסתכלת לאחור, או מרימה עיניים למראה כדי לבדוק שהילד המשתעל לא נחנק. לכו תתווכחו עם המשטרה שלא הסתכלתם בטלפון. הנהיגה מלאה בהסחות דעת, כולל רדיו, מבט בלוח המחוונים, נטילת בקבוק מים או ממחטה לקינוח האף. האם בזה המשטרה מתכוונת להיאבק עכשיו? האם תיערך חקירה מקומית בשאלה לאן התבונן הנהג ומה אורך הזמן שבו המבט שלו נדד מן ההגה? ומה לגבי משקפי שמש? כיצד תצלח המשטרה את התופעה הרווחת בקרב ישראלים?



בסקר שנערך לפני כמה שנים התברר כי 80% מהנהגים הצעירים נוסעים במהירות גבוהה מהמותר. בסקר שערכה עמותת "אור ירוק" לפני כשנה התברר שיותר מ־80% מבני הנוער אינם נוהגים לחגור באופן קבוע חגורת בטיחות. 85% הודו שאינם נותנים זכות קדימה להולכי רגל, 20% חוצים באור אדום, חמישית מהנהגים הצעירים עושים זאת תחת השפעת אלכוהול. 46% מדברים בסלולרי ללא דיבורית, כלומר צמוד לאוזן או ביד בעזרת רמקול - מה שאומר שרק יד אחת שלהם על ההגה, במקרה הטוב. כל אלה הרבה־הרבה יותר גרועים ומסוכנים מהסטת המבט לרגע מן הדרך, והרבה יותר ניתנים לאכיפה. 



אפשר להבין כי המשטרה מחפשת אמצעים חריגים להילחם בתופעה חריגה ומסוכנת, אבל האמת היא שאפילו זה לא יעזור. במדינה שבה כולם מכורים לטלפון - מקטן ועד גדול - יש למצוא דרך הגיונית יותר להילחם, בהנחה שהקנס נועד ליותר ממילוי קופת המדינה. למשל, החלת חובת התקנת דיבורית ברכב. למשל, חובת התקנת מערכת צופת סכנות, שכבר מותקנת ברכבים החדשים. כלומר מציאת פתרונות שמותאמים להתמכרות הלאומית. לא כי לא צריך להילחם בשימוש בסלולרי, אלא כי צריך להבין שוויכוח עם נהג כזה או אחר על "לאן הסתכלת", הוא נקודתי ולא יעיל.



יש להשקיע את המשאבים והאנרגיות ברעיונות שידעו להתמודד בחוכמה וביעילות עם המציאות בשטח. לצד זה, להחמיר את החקיקה והאכיפה נגד נהגים צעירים, ובכלל, וכמובן חינוך והסברה, חינוך והסברה, חינוך והסברה. 



הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל