במאמר שפורסם בעיתון זה לאחרונה על ידי אפרים גנור (“הרדמה מקומית”, 7.12.17) הופתעתי לגלות שאיבתו של גנור אלי לא שככה על אף כי הנחתי אחרת. הנחה זו התבססה על שתי עובדות: ראשית, עברו תשע שנים מאז שכיהנתי כראש עיריית ראשון לציון, ושנית, מר גנור עצמו הביע באוזני הכתבת זהבה הבר בעבר, כפי שפורסם בפייסבוק, את אכזבתו מהתנהלותו של ראש העיר המכהן דב צור באומרו “אני מתגעגע לניצן”.



אך כאמור בקוראי את מאמרו של גנור בעיתון הבנתי שטעות בידי. נדמה שהוא מנסה להטעות את קוראי העיתון בניסיון לקשור את חקירתו של צור אלי ואל מקורבי, כביכול. אך אין לי “מקורבים” שאליהם מנסה גנור לגלגל את חקירתו של צור.



והרי טענותיו המטעות של גנור לעומת העובדות:



1) הפסדתי בבחירות ב־2008 כתוצאה מהתנהלותי ולא כתוצאה ממשפט שהתנהל 14 שנים קודם ללא קלון. בהחלטתו השופט ציין במפורש כי “אין מדובר בשחיתות המידות ואף לא במעשי מרמה והונאה מכוונים”.



2) במערכת הבחירות ב־2008 לא הסכמתי להקים קואליציה לפני הבחירות, כפי שנהגתי בחמש מערכות הבחירות שבהן ניצחתי. הסיבה היא שסירבתי להבטיח תפקידים ולחתום על קואליציה עם רשימות שביקשו תפקידים שלא היו ראויים להן, ורק היו גורמות נזק לעיר. בהן אציין שלושה: ממלא מקומי שקשר קשר עם צור שמונה חודשים לפני הבחירות מאחורי גבי. הוא עשה זאת לאחר שהודעתי לו שלא אכלול אותו ברשימתי; ראש רשימה דתית שביקש להתמנות לסגן; ובכיר במפלגה אחרת שביקש כי אבטיח לו תמיכה בבחירות הבאות לראשות העיר, בשעה שמפלגת קדימה מימנה את בחירתי.



3) תרמה להפסדי סיסמת בחירות מוצלחת של אבי כהן ארזי, שהיה פעיל במטהו של צור. סיסמתו כמעט שכנעה גם אותי: “ניצן תודה! 25 שנה זה מספיק”.



4) מר גנור טוען ש”המציאות טפחה על פני רבים, בעיקר לאחר שצור התחבר לקואליציה של ניצן וכמובן כעת, לנוכח החשדות החדשים”. בדבריו נראה שמנסה גנור לשחרר את צור מאשמה ומייחס את העבירות לאנשים שטרם נחקרו (לעת עתה) ולא רק שהם אינם אנשיי, אלא שהם פעלו למען צור במערכת הבחירות, כפי שעשה גם מר גנור.



5) השופט ציין במפורש בהחלטתו שאני ראשון ראשי הערים העומד לדין בסעיף 284 לחוק העונשים והוא: “הפרת אמונים”, וכוונתו להענישני כדי להרתיע אחרים.



6) אני מזכיר לך פרט נוסף, מר גנור: ניסית להעיד נגדי, אך השופט פסל אותך. אם יש לך עניין ללמוד כיצד ניתן להקשות על שחיתות בעיריות, אני מציע לך לקרוא את ספרי “העירייה לשירות תושביה” שיצא בהוצאת סטימצקי. בינתיים תן למערכות האכיפה והמשפט לעשות מלאכתן ללא השמעת דעותיך המטעות. 



הכותב כיהן כראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983־2008.