לפני שלושה שבועות פתחנו את שנת 2018, אבל אתמול, בדיון על חוק הפונדקאות בכנסת היה נדמה לי לרגע שחזרתי לימי הביניים; חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי טען שהומוסקסואליות היא סטייה, ובמשך דקות ארוכות הסביר שזה לא טבעי. טיפולי פוריות, הפריה מלאכותית והליכים רפואיים אחרים, שלפעמים נדרשים בפונדקאות, הם לא בדיוק הדרך הטבעית להיכנס להריון, אבל נראה שכל עוד מדובר בהטרוסקסואלים, ליוגב אין בעיה עם הקדמה הטכנולוגית.



גם העובדה שהדיון עסק בפונדקאות לנשים יחידניות, שאין להן בני זוג ומעוניינות להקים תא משפחתי חד־הורי, לא הפריעה להומופוביה של מוטי יוגב לפרוץ החוצה ולטעון ש"ילד זקוק לאמא ולאבא". אז לא, חבר הכנסת יוגב – ילד לא זקוק לאבא ולאמא, הוא זקוק למשפחה – מכל סוג ומין שהוא. ילד זקוק לאהבה, לחינוך לערכים של סובלנות ושוויון ולכלים שיעזרו לו להתמודד בחייו, בין היתר עם דעות חשוכות של אנשים כמוך.
 
בשנה האחרונה זוגות של בני או בנות אותו המין המבקשים להקים כאן משפחה מגלים עוד ועוד קשיים ומכשולים בדרכם. מסתבר שאם אתם זוג מאותו המין, המדינה דווקא כן דורשת רישיון להורות. האמירה של יוגב מצטרפת לערעור שהגיש לפני כחודש משרד הרווחה על צו הורות לזוג נשים, בטענה ש"בהיעדר קשר גנטי בין הורה לילדו, מרחף החשש כי ילד יהפוך ל'מוצר עובר לסוחר'". 

דתי להט"ב. צילום: דניאל דרייפוס, פלאש 90
דתי להט"ב. צילום: דניאל דרייפוס, פלאש 90

 

בקיץ האחרון שמענו עמדה נגד אימוץ בידי זוגות בני אותו המין, בטענה שמשפחות חד־מיניות הן חריגות ועלולות "להעמיס מטען נוסף על הילד". צריך להגיד בבירור: אי אפשר ביד אחת לטעון שהחברה הישראלית איננה בשלה לשינויים חברתיים ולמבנה של משפחות חדשות, וביד האחרת לחזק אותן תפיסות חשוכות, שמונעות את הקבלה של הקהילה הגאה לחברה. 
 
העולם כולו מתקדם, וגם הציבור בישראל מבין שהומואים, לסביות, טרנסים וביסקסואלים הם חלק בלתי נפרד מהחברה. מכל חברה. יש להט"ב דתיים וחילונים, צעירים ומבוגרים, עולים וותיקים, ערבים ויהודים. אנחנו כאן ואנחנו לא הולכים לשום מקום. הגיע הזמן שחברי כנסת כמו מוטי יוגב יתייצבו בצד הנכון של ההיסטוריה ובמקום להפיץ שנאה וחושך יקדמו סובלנות ושוויון זכויות. הגיע הזמן שיהיו לנו עוד נציגים ראויים בכנסת, שמכירים את הקהילה הגאה, שהם חלק מהקהילה ודואגים לזכויותיה. אנחנו יודעים ששינוי חברתי הוא תהליך ארוך, ארוך מאוד, אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר. אתה יודע איך אומרים, חבר הכנסת יוגב: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. 
 
הכותב הוא ראש פורום המדיניות הציבורית וחבר הוועד המנהל באגודה למען הלהט"ב