פרק הזמן שחולף בין פתיחת חקירה לבין קבלת ההחלטה להעמיד את החשוד לדין הוא ארוך בדרך כלל כשמדובר בתיקים מורכבים, שכן נדרש בהם גם יסוד נפשי, כלומר כוונה ולא רק מעשה, שאפשר לפרש בכמה אופנים. קל וחומר כאשר מדובר בחקירה ובהעמדה לדין של איש ציבור. וקל וחומר כפול ומשולש כאשר האישיות הזאת היא ראש ממשלה מכהן.
 

אתמול הועברו תיקי החקירה של נתניהו, 1000 ו־2000, מהמשטרה שחקרה את החשדות לפרקליטות, שעליה מוטל המשך הטיפול בהם. סיכומי החקירה המצביעים על חשדות חמורים, על ביצוע עבירות ועל תשתית ראייתית לכאורה, חמורים ככל שיהיו, אינם החוליה האחרונה בשרשרת, ועל פיהם לא יקום דבר.

הסמכות הפורמלית, אבל גם המהותית, לקבל החלטה באשר לגורלה של החקירה נתונה בידי הפרקליטות ובעיקר בידי ראש התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
 



הוא ורק הוא יהיה הפוסק האחרון, או הכמעט אחרון, משום שהחלטותיו, בין לשבט ובין לחסד, כפופות לביקורת בג"ץ ויש להניח שבבוא העת, כאשר יחליט - ותהיה החלטתו אשר תהיה - יהיו לא מעט עתירות לבג"ץ על החלטתו. וכבר היו דברים מעולם (משפט הבנקאים). שיקולי המשטרה החוקרת וסיכומי התיק אינם בהכרח חופפים וזהים לשיקולי הפרקליטות.

אביחי מנדלבליט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 

המשטרה חוקרת את העבירה, הפרקליטות צריכה לוודא שסיכום המשטרה והתשתית הראייתית שעליה היא מצביעה "יחזיקו מים" גם בבית המשפט וניתן יהיה להוכיח אותן בראיות מוצקות וברורות. רק אז אפשרית הרשעה, משום שבית המשפט הולך לרוב אך ורק בעקבות הראיות. המשמעות היא שעכשיו, כשהתיקים עוברים לפרקליטות, סיכומי החקירה של המשטרה ופירותיה של החקירה ייבדקו על ידי הפרקליטים בפריזמה ראייתית, דבר ש"ימשוך" זמן נוסף. 
 

לאחר הבדיקה של מבחן הראיות, ואם הפרקליטים יגיעו למסקנה שאפשר להוכיח בסבירות גבוהה את החשדות הטמונים בראיות ובעדויות, או אז תתקבל ההחלטה הסופית אם להעמיד או לא להעמיד את ראש הממשלה לדין. להבדיל מנושאי משרות אחרים בממשלה, כאשר מדובר בראש הממשלה, החוק קובע במפורש שהוא אינו חייב להתפטר מכהונתו, אלא רק לאחר שניתן נגדו פסק דין חלוט (לאחר ערעור) ובגזר הדין יש משום קלון.


לכן צודק נתניהו בכך שסיכומי המשטרה, גם אם הם חמורים, אינם מחייבים את סיום כהונתו ואינם בהכרח יביאו לגיבוש כתב אישום נגדו. הדברים נכונים גם אם יוגש נגדו כתב אישום ויתחיל הליך משפטי נגדו. כל זה אמור לגבי השדה המשפטי החוקתי, אך יהיו כאלה שיחשבו שהמישור המשפטי הציבורי והאתי, להבדיל מהמשפטי־חוקתי, אינו מאפשר כהונתו של ראש ממשלה, וייתכנו עתירות לבג"ץ גם בעניין זה.

למען האמת, איני בטוח שרוב הציבור מאמין בשלב זה שנתניהו צריך להתפטר. מכל מקום, אין ספק שמדובר בטלטלה פוליטית ומשפטית גדולה וחסרת תקדים שרק ימים יגידו כיצד היא תסתיים. איך היא התחילה – נוכחנו אמש.