כל הליך משפטי, לרבות דיון בבקשת מעצר ראשונה או הארכת מעצר, אמור להתנהל בשקיפות מלאה מול כל הנוכחים בדיון. אכן, הליך מעצרי ימים הוא שונה מכל הליך אחר משום שבמסגרתו חומר הראיות שבידי הגוף החוקר וזה המצטבר אליו, אינו נחשף לעיני הסנגור אלא לעיני בית המשפט בלבד ואין לו לסנגור אלא לסמוך על בית המשפט.
 
לעתים, מתוך קריאת החומר מתעוררות שאלות לשופט או שלא הכל מובן. במקרה כזה ראוי להודיע לצדדים כי השופט מבקש לקבל מענה מהחוקר לשאלות שהתעוררו במהלך קריאת חומר החקירה. במקרה כזה קיימות שתי אפשרויות: לבקש את רשות הצדדים להיכנס ללשכה עם החוקר בתיק ולקבל ממנו הסברים או להתכתב עם החוקר, בתוך אולם בית המשפט, לסמן את ההתכתבות ולהכניסה אחר כך לתיק החקירה.
 
השופט רשאי לדרוש בכתב את רשימת פעולות החקירה הנדרשות אם לא קיבל זאת יחד עם חומר החקירה. לאור רשימת הפעולות יכול השופט לאמוד את ימי המעצר הדרושים לחקירה ובמקרה שתידרש הארכת מעצר, יוכל השופט לבדוק אילו פעולות חקירה כבר בוצעו במהלך ימי המעצר שניתנו או מדוע לא בוצעו פעולות חקירה מסוימות, ואם נותרו פעולות חקירה, האם אלו שנותרו מחייבות המשך החזקת החשוד במעצר או שניתן לשחררו בתנאים מגבילים.

השופטת רונית פוזננסקי-כץ. צילום: אבשלום ששוני
השופטת רונית פוזננסקי-כץ. צילום: אבשלום ששוני

 

בדרך זו השקיפות קיימת וגלויה לעין כל. אין צורך בהסברים או בהבהרות. חשיבת השופט והחלטתו באה לידי ביטוי בהחלטה הכתובה שאינה זקוקה להבהרה ולפרשנות. השקיפות היא הבסיס לאמון החשוד, בני משפחתו וסנגורו בבית המשפט. אין מקום לשיחות פרטיות בין שופט לתובע/סניגור/חוקר/עד. לחליפת מסרונים בין שופט לחוקר, תובע או סנגור אין מקום חד־משמעית, ויהא ההסבר שמאחורי המסרונים אשר יהיה. האמון בבית המשפט ובשופטים הוא היסוד המרכזי של מערכת החוק, אחרת נגיע מהר מאוד למדרון חלקלק ומסוכן.
 
צר לי מאוד על הטעות שנעשתה על ידי השופטת רונית פוזננסקי־כץ, המוכרת לי מהופעותיה בפני כתובעת אשר תמיד שלטה בחומר ופעלה במקצועיות ובנועם הליכות. חליפת המסרונים מהווה כשל נקודתי שגלי ההדף שלו פוגעים במערכת המשפט כולה עד כדי זעזוע של ממש. אומר בגילוי לב, כמי שישבה על כס השיפוט 39 שנה לא עצמתי עין כל אותו לילה. הייתי נסערת. ככל שניסיתי לא הצלחתי להבין כיצד נעשית טעות כזו. עם זאת, אין מקום להתלהמות מיותרת ובוודאי שלא לניצול ציני של הטעות, ואין לי ספק כי הייתה זו טעות בשיקול דעת ולא דבר מכוון. מערכת המשפט חזקה דיה כדי להתגבר על אירוע חריג ומצער זה. 
הכותבת כיהנה כשופטת כ־39 שנים, עד לכהונת שופטת בכירה בבית המשפט המחוזי בלוד. כיום שותפה במשרד אהד עורכי דין ועוסקת בגישורים ובבוררויות