עורכי מהדורת החדשות של "כאן" ב' ומגישת המהדורה הקדישו יותר משעה לסיקור ביטול המשחק בין ישראל ובין ארגנטינה. זפזפתי כל הזמן הזה בין תחנות שונות ברדיו כדי לא לזכות את מפיקי המהדורה אפילו בדקה רצופה של האזנה אבל אופיו של השידור לא השתנה. 45 שנים לערך אני מכור לחדשות ולאקטואליה, ואת רובם צרכתי ברשת ב', אבל מהדורה כמו שהייתה היום לא שמעתי מעולם, גם בהתחשב בעובדה שמזה שנים משמיע ערוץ זה דעות הנוטות באופן ברור לצד אחד במערכת הפוליטית.



חיכיתי לשמוע התקפה על ג'יבריל רג'וב, ארכי-מחבל שנעשה הממונה על הספורט ברשות הפלשתינית, על כי איים על שחקני ארגנטינה לבל יופיעו למשחק וחיכיתי לאש ולגופרית לכיוונם של ארגוני ה-BDS העמלים להשמדת ישראל, על חלקם באי הגעת מסי ושות' ארצה. לשווא. רובה של המהדורה הוקדשה להתקפה של המגישה ושל העיתונאים שנשאו דברים בשידור על מירי רגב, תוך ציטוט מדברי הארכי-טרוריסט בגנות רגב ובגנות נתניהו ואפילו בגנות החבור בין פוליטיקה וספורט, שזה כמובן דבר שרג'וב אף פעם לא עשה.



דבריו של רג'וב התגלגלו בפיו של העיתונאי שהציג אותם כאילו מדובר במלאכת מחשבת רטורית ולא בהתרסה אנטי-ישראלית מטורללת, שכל קשר בינה ובין ספורט הוא כמו הקשר בין מה שאנשי רשת ב' עשו היום ובין עיתונות. בצר לי דמיינתי שאני שומע מישהו מהצד השני של המערכת הפוליטית מתבטא בצורה אחרת ביומן החדשות, ומכניס לדיון רעיונות שונים מאלה שנשמעו בו, תוך מתן כבוד, ולו למראית עין, לעקרונות כמו "שוק דעות חופשי", אבל אוזני לא שמעו אחד כזה.



התביישתי שאלה העיתונאים והעורכים בשידור הציבורי, החוגגים יחד עם יצרני העפיפונים את ניצחון הפירוס העלוב שלהם ויחד עם פוליטיקאים אומללים מתהום הנשייה האלקטורלית את מה שנתפס כמחדל של רגב ונתניהו.



אנו חיים במדינה בה חלק לא קטן מאמצעי התקשורת נוהגים בחוסר אתיקה בסיסית ובצורה מוטה באופן בוטה, תוך בלימת כל אפשרות להבעת רעיונות אחרים באמצעות המיקרופון עליו השתלטו, וזאת תוך ניצול "חופש העיתונות". שלהם, כמובן. זוהי עיתונות שהולכת ומאבדת את הלגיטימציה שלה בעיני הציבור הרחב, בשל הכוח שהיא מייחסת לעצמה, אותו היא מנצלת ללא כל אחריות כלפי מי שהיא מחויבת לשרת אותו במידע מגוון, גם אם לא לגמרי מאוזן, ובשידור ערכי שיודע להפריד בין איום טרוריסטי מופרע על ספורטאים ובין דעה פוליטית לגיטימית.



את תשובתנו כאנשי ימין שנפגעת זכותם להביע את עצמם באמצעי התקשורת ניתן לפוליטיקאים כושלים ממפלגת האבודה וממרצ בקלפי, בה ידרדרו למקום הראוי להם ציבורית, ואשר בו הם נמצאים למעשה כבר עתה, אבל לעיתונות האומללה שמנסה להחיות אותם נשיב באי הקשבה לה.