שלשום פורסם כי פרקליטות המדינה הורתה למשטרה להקפיא את משלוח דוחות המהירות אשר תועדו במצלמות האלקטרוניות הנייחות, אם כי פעולת המצלמות עצמה לא הוקפאה. החלטת הפרקליטות ניתנה לאחר שבבדיקה שנעשתה בטכניון התעורר ספק ביחס לאמינותן של המצלמות. יצוין כי שאלה זו נידונה במסגרת הליך משפטי שמתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו, ועמה שאלת מהימנותו של נציג מכון התקנים אשר אישר את המצלמות.

בנסיבות אלה עולה השאלה כיצד לנהוג עם דוחות תלויים ועומדים, אשר נשלחו לבעל רכב עובר להחלטת הפרקליטות. בהקשר זה יש לציין כי דוח אשר שולם, כמוהו כפסק דין שבו הורשע בעל הרכב על פי הודאתו בנהיגה במהירות שצויינה בדוח, והוא צפוי לקנס שנקבע לעבירה זו בחוק.

להערכתנו, ייארך זמן רב עד אשר תתקבל בפרקליטות החלטה עקרונית וסופית או עד אשר יינתן פסק דין סופי בתיק הנ"ל, שכן פסק הדין שיתקבל (בין שיאשר את אמינות המצלמות ובין שיבטלן) יהא נתון לערעור בבית המשפט המחוזי, ואולי אף לערעור שני, ברשות, בבית המשפט העליון, בשל הסוגיה העקרונית החדשה שהוא מעלה.

בנסיבות אלו, עומדות בפני בעל רכב כמה אפשרויות: בדוחות מסוג הזמנה לדין - לכפור בנהיגה במהירות הנטענת בדוח וכן באמינות המצלמה, או לבקש לדחות את הדיון עד אשר תתקבל החלטה עקרונית, של הפרקליטות או של בית המשפט, בשאלת אמינותן של המצלמות, בקשה שהתביעה ובתי המשפט נוטים לקבל. למותר לציין כי קיימת גם האפשרות להודות באשמה ולשאת בעונש שייגזר בבית המשפט.

בדוחות מסוג "ברירת משפט" - יכול בעל הרכב להגיש בקשה להישפט, ולאחר קבלת ההזמנה לדין, לבחור באחת מן האפשרויות שצויינו לעיל לגבי הזמנות לדין.

כאמור, ומאחר שהפרקליטות הבהירה כי המצלמות ימשיכו לתעד (באותם אמצעים אלקטרוניים) מכוניות אשר ייסעו במהירות העולה על המהירות הקבועה בחוק, נבקש להסב את תשומת לב הנהגים להוראת החוק הקובעת כי אם, בתוך ארבעה חודשים מיום ביצוע העבירה, לא תישלח לבעל הרכב הודעה על כך, תהיה המשטרה מנועה מלהגיש נגדו דוח בגינה.

הכותב הוא מומחה לדיני תעבורה