כ"ט סיון, תשע"ז | 23.06.2017 | 22:05

        הדפסה gohome
Maariv
 
נערת הזוהר: שירלי ברנר עושה את הוליווד ונהנית מכל רגע
מיקי לוין
04/21/2014
מככבת בסרטים בלי הפסקה, פותחת את החיים שלה ב"מחוברים", מתגברת על דיכאון לאחר לידה, מגדלת יורשת שתהיה כוכבת בעצמה ויודעת: הדבר הכי טוב בחיים הוא המשפחה
 

רגע לפני שהיא מתחילה להצטלם לסרט הוליוודי, ובזמן שהיא מככבת על האקרנים בארצות הברית במותחן אימה חדש, הנציגה שלנו באל-איי, שירלי ברנר, מתאוששת מהעונה האחרונה של "מחוברים".

"הסדרה הייתה עבורי ריפוי בעיסוק, זאת תרפיה מול המצלמה. הקרובים אלי לא ידעו באמת שאני עוברת משבר אחרי לידה, פחדתי להראות את חולשותי. אבל ב'מחוברים' נפתחתי מול המצלמה כשאין אף אחד בחדר והרשיתי לעצמי לדבר על הכל בפתיחות. זאת נראתה לי פלטפורמה ובמה נכונה לחלוק את הסיפור האישי שלי עם אנשים אחרים ולהגיד שזה בסדר, שכל אישה יכולה לעבור דיכאון אחרי לידה. זאת בהחלט חוויה עוצמתית של פעם בחיים, אבל חוויה שהצריכה ממני המון, לכן לא הייתי עושה עונה נוספת.

"'מחוברים' היה סוג של ראיון, כביכול הכי חושפני שהיה לי. למרות שמצילומים של 24/7 ערכו לכל פרק רק עשר דקות והחיים הרבה יותר מורכבים מכמה דקות. זה פרויקט ענק שאנשים לא מצליחים להבין אותו. אתה מחובר למצלמה כל הזמן, גם ביום וגם בערב, אתה לא מסיים את העבודה ומתנתק. אין חופש, סוף שבוע או חגים. זאת הייתה העבודה הכי קשה שהייתה לי, גם מבחינת ההתחייבויות. נשאר לי מזה זיכרון לכל החיים. למדתי על עצמי שאני מעדיפה את הריאליטי כצופה ולא כמשתתפת. אני מעדיפה לעבוד על סט הצילומים לסרט או סדרה כשאני מגלמת דמות ולא כשאני מציגה את הדמות מהחיים שלי". 

את גרה בלוס אנג'לס, איך הגעת ל"מחוברים"? 

"כשקיבלתי את ההצעה להשתתף ב'מחוברים' לא ידעתי במה זה כרוך. לא ממש היה לי מושג למה אני נכנסת. זה היה מספר חודשים אחרי שילדתי את ג'רני וזה היה נראה לי עיתוי מעולה למלא את החלל של אותה תקופה, שבה הייתי מאוד מבולבלת, אבל הייתי חייבת משהו כדי לזרוק את עצמי חזרה לעבודה. אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות, משהו חדש ומעניין ושונה ממה שעשיתי עד כה". 


ברנר עם ברוס. "יש לו סיפור חיים קשה". צילום: יח"צ

מצטערת בדיעבד? 

"ממש לא. לא היה דבר שאמרתי בסדרה שהתחרטתי עליו. שחררתי הכל ואני לגמרי בסדר עם זה. נאלצנו להתמודד עם לא מעט קשיים, כמו אישורים מכל מי שצילמנו אותו, שזה דבר כשלעצמו מסובך. יש לי מורה למשחק שהסכים להצטלם ובסוף, אחרי שכבר ערכו את החומרים איתו, הוא התחרט. או כשצילמנו סלבס בפרימיירת השטיח האדום של 'יסמין הכחולה' הגיע מישהו מההפקה ומחק לנו את כל החומרים. ברוס בעלי תמיד היה האיש של אחורי הקלעים, הוא לא מרגיש בנוח מול מצלמה, ופתאום ההפקה גילתה אותו והביאה גם לו מצלמה.

"ייאמר לזכותו שהוא גילה כריזמטיות בתוכנית ויש לו סיפור חיים קשה ועמוק עם שני אחים שהיו מכורים לסמים, כשאחד בסוף מת מהתקף לב ואת השני הוא סעד בימיו האחרונים, כשמת מוות קשה מאיידס. הוקל לי כי הרגשתי שלא הכל על הכתפיים שלי ואנחנו ביחד בסיפור הזה. גם מילה, הבת הבכורה, הרגישה שזה פולש לה לחיים. היו רגעים שלא היה בא לה להצטלם והיה לה לא פשוט. למרות שבסוף היא יצאה מדהים והסדרה תפסה את מהות היחסים שלי עם הבנות. לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. חייבים להיות עם עור של פיל, לשים קצוץ על מה שאומרים עליך ולקחת בחשבון שאם אתה משתתף בתוכנית כזאת אתה לא יכול לשקר, כי יראו שזה משחק - ומשחק גרוע - אז חייבים להציג את המציאות כפי שהיא". 

מחוברים כקרש הצלה 

איך התוכנית השפיעה על היחסים שלך עם ברוס?

"למדתי שהזוגית שלנו מאוד חזקה. לא מהחומרים שראיתי על המסך אלא מהתהליך עצמו. כי היו המון נקודות משבר ועדיין הרמנו אחד את השנייה. זוגיות מעורערת יכולה להתערער מסדרה כזאת ולנו זה חיזק את מערכת היחסים. למדתי מהחומר המצולם שאנחנו די מצחיקים ביחד, לא שגרתיים, שאנחנו ישירים אחד עם השנייה. גם היו לא מעט מתחים ביני לבין ברוס כי במקביל המשכנו לרוץ עם החיים שלנו. הוא בהפקה, כתיבה וייצוג, ואני באודישנים וצילומים.

"היינו חוזרים קרועים מעייפות הביתה ואז נאלצים להדליק את המצלמה ולייצר עניין כי משעמם לצלם אותנו מכינים ביצת עין למילה. זה היה לנו קצת ארוך מדי והיו לברוס רגעים שהוא רצה לנפץ את המצלמה. אני זוכרת שבאחד הפרקים ברוס ואני דיברנו על סקס בין גבר לאישה, על גברים שצופים בפורנו, אחרי שמצאתי פורנו על המחשב שלו. נפתחנו לגבי המון דברים כמו גם לגבי הסקס אחרי לידה, כשהחשק המיני יורד.

"קיבלתי המון תגובות מאנשים שהזדהו. יש בינינו הפרש של 20 שנה, אבל לאהבה אין גיל. הוא האהבה של חיי, מעולם לא אהבתי כמו שאני אוהבת את האיש הזה. אנחנו נשואים כבר עשר שנים. הוא אדם מדהים, מעניין, עמוק ומוכשר. אנחנו חברים, מדברים על הכל בפתיחות. ברוס היחיד שעבר איתי את התקופה הקשה של אחרי לידה, הוא היה שם בשבילי וזה לא היה לו קל לראות  אותי מתפרקת". 

תספרי לי על הדיכאון אחרי הלידה?  

"לא סתם בחרנו לתינוקת את השם ג'רני, כי הוא מייצג את המסע שעברתי איתה באותה תקופה. כמה שנים לפני כן נבחרתי להיות סגנית נשיא בחברת סרטים הוליוודית גדולה, ראדאר. שיחקתי והפקתי סרטים. עבדנו על פרויקטים גדולים ומכרנו פורמטים לטלוויזיה. הרגשתי שאחרי הרבה שנים בתעשייה ההוליוודית התברגתי לעמדה מאוד מעניינת ויציבה. זה נתן לי את החופש לשחק ולהפיק. 

"אני זוכרת שהגעתי לארץ לקדם את הסרט 'נגיעה' שבו השתתפתי בתפקיד ראשי, ואז גיליתי שאני בהריון, בחודש הרביעי, עם ג'וג'ו - ככה אנחנו מכנים את ג'רני. בזמן שהייתי בארץ התבצעה השתלטות עסקית על החברה, שנכנסה להתפרקות ולתוהו ובוהו. הייתי בשוק. נכנסתי להריון כי ידעתי שיש לי ג'וב מבוסס, ראיתי את עצמי שם לפחות בעשור הקרוב. וכשאת בהריון בהוליווד לא מחלקים לך תפקידים. כל העובדים מצאו את עצמם ללא מקום עבודה ביום אחד". 


בטוח שזאת לא הסיבה היחידה לדיכאון. 

"זה רק פסיק ממה שעברתי, אחרי הלידה הגוף שלי לא ייצר מספיק חלב, והיה לי נורא חשוב להניק, אז הרופא נתן לי תרופת מרשם לחודש שמייצרת חלב. ואני, באובססיביות שלי, נטלתי אותה 90 יום. התרופה הזאת עשתה לי תופעות לוואי קשות, היו לי בעיות רציניות בגוף, בעיות פרקים וכאבי גב, הייתי הולכת כפופה, כאילו התבגרתי בשנים. כל מפרק בגוף שלי כאב. עברתי משבר עסקי ופיזי ביחד. קראתי המון על דיכאון אחרי לידה, עשיתי על זה תחקירים.

"הייתי מאושרת מג'רני ואהבתי את התינוקת, זאת הייתה ברכה, אבל איפשהו עם עצמי נכנסתי לתסבוכת. הכל נראה לי רע, שחור ועצוב, והסתובבתי כל היום עם תחושה בבטן שמשהו רע עומד לקרות. נכנסתי לחרדות. היה לי מאוד קשה, לא ידעתי להתמודד עם הרגשות האלה - התרופה, ההורמונים, הלידה, העבודה. הייתי בחורה פעלתנית שתמיד הייתה בפעילות, לימודי תואר ראשון או שני, צילומים לסרט או הפקה, ופתאום מצאתי את עצמי שעות בבית עם תינוקת ומניקה, לא עושה כלום. זה נתן לי תחושה של ריקנות, פגע במורל שלי ואז הגיעה הפנייה מ'מחוברים'". 

לא בלי בתי 

מילה בת השמונה, בתם הבכורה של ברוס ושירלי, פוסעת גם היא עם יד מכוונת, בצעדים איטיים אך בטוחים לקריירה הוליוודית נחשקת. היא מיוצגת באחת מהסוכנויות הגדולות באל-איי, כיכבה על שערים, שימשה כפרזנטורית למותגים מובילים וכיכבה בתפקיד ראשי בסרט שהיה מועמד לגלובוס הזהב, ובסרט אימה נוסף, "תיבת הרציחות". 

היא אפילו הייתה מועמדת לגלם את בתו של בראד פיט בסרט "וורלד וור זי". ברנר: "היא הגיעה לאודישנים הסופיים, הבמאי פגש אותה וכבר האמנו שהיא עומדת לקבל תפקיד לסרט של מיליון דולר. הבחירה הייתה בינה לבין ילדה אחרת, ובסוף זה נפל. אבל בזכות זה שהיא הגיעה רחוק בליהוק לסרט הזה החתימו אותה בסוכנות ייצוג גדולה" 

את מנסה להגשים את חלומותייך דרכה? 

"ממש לא. זאת בחירה נטו שלה, היא רוצה את זה. היא מאוד מוכשרת, שרה, מנגנת, רוקדת, כותבת. היא אמנית, אני לא אלך נגד הטבע שלה וזה כרגע החלום שלה. אני שואלת אותה הרבה פעמים כשהיא לא מקבלת תפקיד, אם היא מאוכזבת, אז היא אומרת לי 'מה אכפת לי, יש עוד המון תפקידים'. יש לה גישה פוזיטיבית וטהורה". 

עכשיו, כשאת אחרי המשבר, יש תוכניות  לילד נוסף? 

"החלום שלי היה תמיד שלושה ילדים אבל לא נראה לי שהמציאות מאפשרת. לגדל ילדים פה זה לא קל כשאתה לבד, יש לי את אמא שלי שגרה לידי, אבל היא עובדת בעצמה ויש לה חיים משלה. גם מבחינה כלכלית, זה לא פשוט. אנחנו שנינו עובדים מאוד קשה כדי להחזיק את הילדות ואת הבית הזה שמשולם במשכנתה. אני לא יודעת אם אני מסוגלת להשתלט על הכל עם עוד ילד". 

ברנר כיכבה ברשימת סרטים הוליוודיים נוצצת: "רצח מוצדק" עם דה נירו ואל פאצ'ינו, "מלחמה בע"מ" לצד ג'ון קיוזאק ובן קינגסלי, "רחובות הדמים" עם ואל קילמר ושרון סטון, "העובד המצטיין של החודש" ו"אמביציה בלונדינית", שניהם עם ג'סיקה סימפסון, "צירי לידה" עם לינדזי לוהן, "רשימת חיסול" עם ג'ואי לורנס ותקצר היריעה מלהכיל. היא וברוס מתגוררים עם מילה וג'רני בבית פרטי בשכונת לייק הוליווד, המשתרע על שתי קומות שחולשות על כ-250 מ"ר ועל פני שטח של 700 מ"ר. חברה הטוב ביותר הוא הכוכב מארק איווניר, גם מיקי רורק וסילבסטר סטאלון נמצאים בחוג חבריהם. 

מה עשית בשנה האחרונה? 

"עשיתי קמפיין למעצבת תיקים ישראלית מצליחה מאוד פה ששמה ענת מרין. עשיתי דיבוב לכמה סרטים, ולפני חודש יצא סרט חדש, 'סטיץ'', שבו אני מגלמת תפקיד ראשי. סרט אימה בדיוני, שיצא לקולנוע ועכשיו הוא עבר לטלוויזיה ולערוצי הכבלים. הוא קיבל ביקורות מצוינות ובחודשיים האחרונים עסקתי בקידום שלו.


"הכל מתגמד לעומת האהבה שלי אליהם". שירלי ברנר, בעלה והילדות. צילום: יח"צ

"בימים אלה אני מצלמת סרט חדש על תעשיית הפלייבוי, "Beyond a centerfold", סרט דוקו מתוסרט שמגלל את כל ההיסטוריה של מגזין 'פלייבוי'. משתתפות בו פמלה אנדרסון, כרמן אלקטרה ובטי פייג', נערת האמצע הראשונה. זה סיפור על בחורה שהגיעה מעיירה קטנה בארצות הברית והפכה מנערת אמצע לכוכבת גדולה ואני מגלמת את האמא של אותה נערה. מעבר לזה, יש סדרה אינטרנטית חדשה שכבר רצה שנה וחצי ונקראת "דברי הימים של המתים". שם אני מגלמת מנכ"לית חברה, אישה כוחנית בלי הרבה רגשות, שמנצלת את המצב שהעולם נמצא בו להשתלטות". 

מה הלאה? 

"כל החיים הייתי במרוץ, והיום אני עוצרת, נהנית מכל דקה ומכל רגע ולא חושבת על הדבר הבא. כל זה קרה בזכות הבנות שהרגיעו אותי ועשו אותי אדם יותר מרוכז באחרים ופחות בעצמו וזאת הרגשה נפלאה. ילדים משנים אותך, הופכים אותך להיות אדם מאוד לא אנוכי, כי אתה חי ועושה הכל למענם במטרה להעניק להם חיים טובים יותר, לחסוך להם. המתנה הגדולה ביותר היא  שבורכתי בבנות המדהימות הללו שמלמדות אותי כל יום על עצמי ועל החיים. לא לוקחת כמובן מאליו את השעות  שלי איתן ועם ברוס. הכל מתגמד לעומת האהבה שלי אליהם. בסופו של דבר, המשפחה והילדים זה הדבר היחיד שנשאר לך".

צילומים: טוד וויט, ingimages.com/ASAP

print gohome
print
--%>