בזמן שישנתם, המוזיקאית עדי אולמנסקי לא הצליחה להירדם. היא קיבלה הצעה מפתה לחתום על חוזה בלייבל אירופי, ולא יכלה לעצום עין מרוב התרגשות. "אני מפחדת לספר יותר מזה", היא משתפת, "את יודעת, עניין של אמונה תפלה".
בינתיים, עד שזה יקרה, היא מבלה שעות רבות במטוסים, מופיעה במועדונים בגרמניה, לונדון ועל במות פסטיבלים ברחבי העולם, מנגנת את המוזיקה שלה - אלקטרוני עם נגיעות של R&B - שאותה היא כותבת, מלחינה ומפיקה. על הבמה היא לא לבד, יש שם המחשב, הסמפלרים והגיטרה. היא גם שרה, ובאופן כללי מהווה וואן-וומן-שואו.
עד לפני שנה וחצי הייתה אולמנסקי חלק מלהקת האינדי "לורנה בי", על שמה של לורנה בוביט. כן, זאת שחתכה לבעלה את איבר מינו. אבל עכשיו היא לבד, וזה לא פשוט. "זה מפחיד", היא מודה, "להחליט לבד לגבי החוזים, למשל. אני מתייעצת עם ההורים ויש לי גם עורך דין, אבל התחושה היא שאתה לבד בסיפור הזה. ועדיין, חתרתי לעשות דברים לבד, כי רציתי את העצמאות ואת החופש האמנותי שלי".
למה להקת "לורנה בי" התפרקה?
"תמיד עשיתי דברים לבד, במקביל לעבודה עם הלהקה. באיזשהו שלב הם רצו לתת לי אולטימטום. התפשרתי, החלטנו שבמשך חצי שנה אשקיע רק בלהקה, ונראה מה יהיה. אמרתי להם: 'בואו נקרע את התחת ונגרום לזה לקרות'. העניין הוא שבחצי השנה הזאת כמעט לא עשינו כלום. היו אנרגיות לא נעימות בינינו. גם ככה זה תחום קשה וצריך להיאבק כדי לשרוד. אז לכולנו הייתה הרגשה שזה כבר לא קורה. הרגשתי שאני נאבקת והם לא נאבקים איתי".
שמת לב שאת משתמשת המון במילה "מאבק"?
"ולחשוב שזה אמור היה להיות כיף, אמנות ויצירה. אני מרגישה שהחלק של היצירה, שבו אני יושבת באולפן, ועושה מה שבא לי בהנאה, הוא הכי קטן וקל. כל 'המסביב' קשה לי. להתקיים ממוזיקה, בטח בישראל, זה על גבול הבלתי אפשרי. אין כמעט מוזיקאי בלי עוד מקצוע מהצד. ותמיד רציתי לעשות את זה ביג טיים. לא להופיע במקומות קטנים, אלא להתקיים מהתחום".
מצליחה להתפרנס ממוזיקה?
"לשמחתי הרבה, אחרי הרבה שנים שבהן שילבתי את המוזיקה עם עבודות מזדמנות, הגעתי לשלב שאני חיה מהמוזיקה. אני רחוקה מהמקום שבו רציתי להיות, אבל זה במגמת עלייה מתמדת".
אולמנסקי (25) נולדה בירושלים וגדלה במבשרת ציון. מגיל צעיר היא שרה, ויודעת שזה הדבר שהיא רוצה לעשות כשתהיה גדולה. בצבא הגיעה ל"כוכב נולד", אבל הודחה בשלב די מוקדם, "הייתי ממש צעירה", היא מסבירה את ההחלטה לקפוץ לגוב האריות. "זה היה טרום הכל: לא ידעתי כלום מהחיים שלי, עוד לא כתבתי שיר אחד. אבל התוכנית נתנה לי פוש, הבנתי שאם בחרו אותי, כנראה יש בי משהו, שאני בולטת ומיוחדת. זה השפיע עלי".
כיום היא שוקלת את הצעת הלייבל, לעבור להתגורר באירופה כדי להתערבב בסצינה המוזיקלית הבינלאומית. "יש לי חבר שלוש שנים, ויש לו עסק בארץ, אז זה קצת מורכב", היא מסבירה, "להערכתי, אם יהיה משהו ממשי, אעשה אותו".
אם תרצו לראות את האישה והתופעה, אתם מוזמנים לפסטיבל המצוין "אינדינגב": שלושה ימים ולילות שבהם יעלו לבמה מיטב היוצרים המוזיקליים העצמאיים בישראל: ברי סחרוף, גבע אלון, להקת שפתיים, הקולקטיב, אלון עדר ועוד מוזיקאים מעולים. "זו יוזמה מדהימה" אומרת אולמנסקי. "סוף סוף פסטיבל בלי המיינסטרים המשעמם שהשתלט על הארץ".
פסטיבל "אינדינגב". 23-25 באוקטובר, גבולות.
לפרטים: www.2014.indnegev.co.il