"חד-משמעית, לפחות כרגע, הדמות הבולטת במערכת הבחירות, שהתחילה זה עתה, היא של משה כחלון", קובע הסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס, עורך הסקרים של ערוץ 10 ושל "הארץ" מטעם מכון "דיאלוג", שכמנהגו מדי בחירות כבר הפשיל שרוולים וקפץ נמרצות אל תוך בורסת התחזיות המבעבעת. "הדגש הוא על המילה 'כרגע'. כבר היו בבחירות העבר מטאורים שאכזבו בקלפיות, כפי שהיה, לדוגמה, עם הדרך השלישית ועם מפלגת המרכז".


כלומר, לכחלון אין סיבה לשמוח?


"את זה לא אמרתי. לא בטוח שהוא יאכזב את התומכים בו. להבדיל מכוכבים שצצו בבחירות, כולל יאיר לפיד וגם אנשי ביטחון שבאו לפניו פתאום כמצילים גדולים, כחלון בא עם קבלות של עשייה. הציבור זוכר לו את ההצלחה היוצאת מהכלל שלו בתחום התקשורת במה שלא הצליחו שרי תקשורת קודמים ומול טייקונים גדולים בענף. עם הקבלות שבידיו יש המצפים ממנו שיצליח גם בדברים אחרים".




רק מהפכת הסלולר מביאה לו מנדטים?



"כחלון נחשב לאדם מאוד אותנטי, שפיו ומחשבתו זהים ולכן, יש הערכה כלפיו, למרות שהוא לא נואם גדול. לעומת זאת, לו הוא היה מועמד לראשות הממשלה, עם הדגש שיש כאן על הנושא הביטחוני, ספק רב אם היה נבחר".


יש לו הכריזמה הנדרשת לסחוף המונים?


"לכחלון יש כריזמה אחרת, בסגנון של 'תאמינו לי' ו'אני איתכם'. לא אתבטא בקשר אליו בנימה הפטרונית של ביבי שהזכיר את היותו מגבעת אולגה במקור".


כשאתה ניגש לסקרי הבחירות שלך איזה משקל אתה מייחס לחיוך הביישני שלו, הנמהל בכריזמה האחרת הזאת?


"זאת אכן תופעה מעניינת. ממערכות הבחירות בארה"ב, אם נרחיק מכאן, זכור רק מתמודד אחד שזכה בבחירות לנשיאות עם חיוך ביישני על פניו. זה היה, כמובן, ג'ימי קרטר, שגם הוא לא זכור כנואם גדול ולמרות קמפ דיוויד, מעבר לחיוך הביישני לא היה לו הרבה מה למכור".


יש אפשרות שעד הבחירות כחלון יעקוף את הליכוד ויהיה מועמד לראשות הממשלה?


"הכל תלוי כיצד תיראה עד אז מפת המפלגות. כלומר, אם יהיו איחודים ופיצולים, דברים יכולים לקרות. אם מפת המפלגות תישאר כפי שהיא היום, קשה להאמין שיש אפשרות כזאת".


"לא תמיד צריך כריזמה"


דרך ארוכה עבר קמיל פוקס (70) נעים ההליכות - פרופ' אמריטוס מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב - מעבודתו בתקופה הסטודנטיאלית שלו ב"מקורות", בביוב של ראשון לציון ועד הלום, כשהוא משקיף על ציבור הבוחרים מדירתו המרשימה בקומה ה-19 של מגדל דירות חדיש בתל אביב. הוא יליד רומניה, כפי שמסגיר אותו המבטא שלו. כשעלה ארצה בגיל  15 ומשפחתו התיישבה בנצרת עילית ולאחר מכן בדרום תל אביב, הוא החל ללמוד בבן שמן, שם קפץ מעל כיתה י'.


"יש לי בגרות חקלאית עם התמחות בפלחה וברפת", הוא מעיד על עצמו. לאחר שירות צבאי בתובלה, מצויד בפרס ראשון באולימפיאדת מתמטיקה לנוער בבוקרשט, עבר את כל המסלול האקדמי שלו באוניברסיטת תל אביב. כאחד מכוכבי שידורי הבחירות בטלוויזיה הוא מכור לעבודה, שממנה הוא מתאוורר בצפייה בשידורי ספורט בטלוויזיה. "פעם הייתי אוהד שרוף של הפועל תל אביב בכדורגל", הוא מגלה.


לפי הסקרים שלך, כמחצית מהציבור אומרים שיצביעו בהתחשב ביוקר המחיה.


"בכל הסקרים, גם בחו"ל, אנשים מצביעים על נושא יוקר המחיה ועל נושאים כלכליים וחברתיים אחרים כמו אבטלה כמרכיב עיקרי בשיקולי ההצבעה שלהם. עם זאת, אף שאין פתקי הצבעה כפולים, רבים מצביעים לא רק לכנסת, אלא גם לראשות הממשלה. איך סיפר לי נהג מונית שנסעתי איתו? כשהוא שאל את הנוסעת שנסעה לפנַי בעד מי תצביע, היא ענתה: 'ביבי, יש מישהו אחר?'. הווי אומר, שגם אם התמיכה בליכוד היא בירידה, נתניהו עדיין נתפס כמועמד המוליך לראשות הממשלה, למרות שרק כשליש בעדו, פחות מאשר ראשי ממשלה קודמים".





נתניהו. צילום: אמיל סלמן, פלאש 90


ואם מדברים על כריזמה, שקיימת או לא, מה עם מנהיג העבודה יצחק הרצוג?



"זכורים ראשי ממשלה כריזמטיים, כמו בן־גוריון וכמו בגין, שלהם מיוחסת הצלחה, אבל לא תמיד צריך כריזמה כדי להצליח בראשות הממשלה. די אם נזכיר את ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, שלא רק שהיה נטול כריזמה, אלא אפילו גמגם ברגע הלא נכון. לדעתי, וכנראה לא רק לדעתי, הוא היה מראשי הממשלה המוצלחים ביותר".


ובאשר להרצוג?


"במובן מסוים, כמו כחלון, בלי קשר לכריזמה, הוא בא למערכה עם קבלות, הן כמזכיר הממשלה בעבר, הן כשר בכמה משרדים ממשלתיים. לא נראה שיש לו פחות כישורים מכפי שהיו לנתניהו, שהגיע מהאו"ם לראשות הממשלה".


יש לו סיכוי?


"אם בהסתמך על הסקרים הייתי אומר לפני שלושה חודשים בביטחון מוחלט שראש הממשלה הבא יהיה נתניהו, היום הייתי מתנסח אחרת ואומר שהסיכוי של הרצוג להיות ראש הממשלה הבא טוב מאשר של כל מועמד אחר, אם כי למועמדים אחרים יש כעת יותר סיכוי נגדו".


מה יכולה לתת החבירה של ציפי לבני להרצוג ולעבודה?


"היא יכולה לתת הרבה. קודם כל מתחילה נדידת העמים, והאנשים מחליפים את הסוסים בדרך לקלפי. למשל, יש כאלה שרצו את כחלון, וכעת עשויה לקרוץ להם קומבינציה של מרכז־שמאל בראשות הרצוג־לבני. מולה יכולה לצוץ קומבינציה של מרכז־ימין ובה לפיד עם ליברמן וכחלון, כשם שאפשרי שהליכוד והבית היהודי ילכו ברשימה משותפת. בינתיים הכל בגדר שמועות".


האם יש לציפי לבני סיכוי להגיע לראשות הממשלה?


"אין לי שום מושג. כאן זה עניין של הסכמים בין מפלגות ולא של חיזוי מצד סטטיסטיקאי. כעת, כשכחלון במירוץ, היא מאוד קרובה לאחוז החסימה - לפעמים למעלה, לפעמים למטה, לאחר שחלק מהתומכים בה עוברים לכחלון".


מה עם שאול מופז? רק חבירה לעבודה תציל אותו מהיעלמות?


"בהחלט. הרי גם מופז עצמו מבין שקדימה, שבשיאה היו לה 29 מנדטים, כבר לא רלוונטית כמפלגה והיא סיימה את דרכה. לעומת זאת, מופז נשאר רלוונטי כרמטכ"ל וכשר ביטחון לשעבר".


"בשביל מה לשקר?"


כמו שיודע גם שמעון פרס, הסקרים יכולים פעמים רבות לתעתע. כך למשל, בבחירות הקודמות אף סוקר לא צפה את ההישג המרשים של יש עתיד, כשפרופ' פוקס עצמו חזה שמפלגתו של יאיר לפיד תקבל רק  12 מנדטים. במציאות לפיד וחבריו קיבלו 19 מנדטים. "קרה כאן משהו מעניין", מנסה פרופ' פוקס להסביר. "בימים האחרונים של מערכת הבחירות, כשמהליכוד הבחינו בתנועה של קולות לכיוון הבית היהודי, הם פתחו בקמפיין חזק לגבי מי שמסתתר מתחת לכיפה של בנט, תוך כדי חשיפת המועמדים הקיצוניים שבאו מהאיחוד הלאומי. כתוצאה מכך, רבים מהדתיים והמסורתיים של הליכוד שעברו לבנט נבהלו, אבל במקום לחזור לליכוד הם עשו פניית פרסה לכיוון יש עתיד. באשר אלי, חמישה ימים לפני הבחירות הצבעתי על אפשרות שאחת המפלגות תעלה ברגע האחרון, אבל טעיתי בשם שלה נוכח העלייה המתמדת של הבית היהודי בסקרים. זה יכול לקרות עם מפלגות חדשות, שאין עדיין נאמנות גדולה כלפיהן".


היה לכם גם פספוס בבחירות 2006 עם הגמלאים, שלהם צפיתם רק שני מנדטים והם הגיעו לשבעה מנדטים מפתיעים.


"יותר משהיה כאן מעבר של מצביעים ממפלגה למפלגה, בפעם הזאת הצביעו לגמלאים רבים שלא התכוונו להצביע. כשהם ראו בסקרים שהגמלאים עברו את אחוז החסימה, זה היה טרנדי מאוד להגיד 'אם בין כה וכה לא חשבנו להצביע, אז נלך עם הגמלאים'. זאת כמחאה או אפילו בצחוק".


יאיר לפיד בבעיה?


"בוודאי. מובן שהוא לא בסכנה שלא יעבור את אחוז החסימה, אבל לפי הסקרים, ספק אם יזכה למספר דו־ספרתי של מנדטים".


הפרישה של לימור לבנת יכולה להשפיע על ההצבעה לליכוד?


"תלוי איך זה יוצג. אם היא אכן אמרה שהליכוד כיום לא מה שהיה, זה אומר משהו".


לליכוד יש עדיין רוב עם שותפיו הטבעיים, אבל הרוב הזה מתנדנד.


"הבעיה של מתנגדי הליכוד היא שכדי להעמיד מולו גוש חוסם, עליהם להסתמך על המפלגות הערביות. נראה שאם הליכוד יעבור את הגבול, כחלון ואנשיו לא ירצו להישאר באופוזיציה".


ואם הליכוד וישראל ביתנו ירוצו שוב יחד?


"מה אני יודע? נדנדה כזאת עלולה שלא להיראות טוב, אבל בפוליטיקה דברים קורים".


הבית היהודי יכולים להיהפך למפלגת שלטון?


"תיאורטית – כן; מעשית – זה בספק. אם להסתמך על דברי עמיתי מאוניברסיטת בר אילן פרופ' אשר כהן, שלדבריו כמחצית מהתומכים שלהם כעת לא דתיים, אז יש סיכוי כזה, בפרט שבנט לא שם את הדגש על הדתיות של המפלגה". ש"ס מתרסקת? "לא נראה לי שש"ס תתרסק, אבל בס־ קרים היא יורדת בעקבות מותו של הרב עובדיה יוסף והמאבקים בין אלי ישי לבין אריה דרעי, למספר מנדטים חד־ספרתי - שבעה. לראשונה היא עשויה לפגר אחרי יהדות התורה, שכרגע יש לה שמונה מנדטים בסקרים".


כיצד נערכים הסקרים שלכם?


"הסקרים הם טלפוניים ונערכים מ-40 עמדות, כשהכל מאוד-מאוד ממוחשב. מספרי הטלפון הם מקריים אם כי יש מהם שנבחרים על פי כללים מסוימים. החידוש בשנים האחרונות, כמו בחו"ל, הוא שפונים גם לבעלי טלפון נייד, לא רק טלפו קווי ובאמצעות האינטרנט".


יש נסקרים שמבלפים?


"קשה להאמין. בשביל מה לשקר בסקר טלפוני? פשוט אפשר לא לענות. אם מישהו טורח לענות, הוא רוצה שדעתו תישמע ולא לבזבז זמן. הבעיה הגדולה שלנו היא לא עם שקרנים, אלא עם אלה שלא עונים לסקרים, תופעה שמתעצמת גם בחו"ל".


מה קורה לך בתקופת בחירות? האדרנלין עולה, אתה במתח?


"אני לא חי טוב עם זה. כנראה כאן יש צורך באנשים עם לב יותר חזק, שלוקחים הכל יותר בקלות. בתקופה הזאת אני במתח ובמחשבה מה עלול לקרות אם התוצאות יהיו שונות מכפי שאני צופה, ואז השם עלול להיפגע. אבל עד כאן (נוקש בעץ) זה היה בסדר".


איך אתה מרגיע את עצמך?


"עם הרבה מאוד קפה".


זהו?


"גם הליכה רבה ברגל מרגיעה".


אף שלסקרים שלו ושל הקולגות שלו מחכה מדינה שלמה, הוא מציע לנו לקחת את זה בפרופורציות. "עם כל ההערכה לסקרי הבחירות, הם פחות חשובים מסקרים כביכול משעממים כמו הסקר של מדד המחירים לצרכן או הסקר של הר־ גלי נסיעה, שבאמת משפיעים על החיים שלנו", הוא אומר. "סקרי הבחירות קו־ בעים פחות, אבל הם יותר פיקנטיים ובעיקר מאפשרים שמחה לאידם של סטטיסטיקאים שטועים".