"אל תברחי לי/ לא, לא, אל תלכי לי/ תני לבוא אלייך עכשיו״, כך שר המתופף אלי חדד ב״תני לי סיבה״, שיר הסולו המיתולוגי שלו ב״עשרים וארבע שעות״, התקליט הראשון של להקת בנזין. ועכשיו, 33 שנה אחר כך, הוא צץ בגיל 58 עם ״אחד פעמיים״, אלבום הבכורה שהופק ונכתב בידי חברו מאז, יהודה פוליקר.

״לא ברחתי, לא הלכתי לשום מקום. מאז פירוק הלהקה לא הפסקתי לנגן ולהופיע״, אומר חדד בדירתו בראשון לציון, שם הוא מתגורר עם אשתו ושני ילדיו. אני נועץ בו מבט, משווה את דמותו לדיוקנו שהתנוסס לצד חבריו על עטיפת התקליט ההוא. עמידה בוטחת הפגין שם. ידיו שלובות, מסוככות על חולצת טישרט אדומה נטולת שרוולים ושלייקס. זקנו הכסיף מאז. שערו הת־ מעט. ובידיו מקלות התופים. הם תמיד שם.

״האלבום החדש היה אמור לצאת הרבה שנים קודם״, הוא מספר. ״כבר אז הציעו לי יהודה (פוליקר) ויעקב גלעד, המפיק שלנו וכותב המילים של השירים, להוציא אלבום משלי, וסירבתי. הרגשתי לא מוכן לעבור לקדמת הבמה, לאחר שנים שבהן הסתתרתי מאחורי התופים. חששתי״.

טעית?
״אולי טעיתי. כמו שכולנו יודעים השנים חולפות מהר. אבל יהודה לא ויתר. כל הזמן הוא ישב לי על העורק הראשי ולא הרפה. 'מתי תעשה את זה, כשתהיה בן 80 בבית אבות?', הוא היה שואל. בין לבין היו בינינו נתקים, חוץ מאיחולי חג שמח פה ושם. לפני קרוב לחמש שנים הוא הזמין אותי להופעה

שלו בזאפה. שם הוא הפתיע כשהעלה אותי לבמה לשיר את 'תני לי סיבה'. בה־ משך הוא הציע שאצטרף כמתופף שני ללהקה שמלווה אותו, לצד אלון הלל. מבחינתי גם הפרנסה השתפרה. כמי שהופיע מדי פעם עם הרכב של קאברים בפאבים לא הייתה לי סיבה לסרב. לצד ההופעות התבשל אלבום, כשבמקביל דחיתי בנימוס הצעות אחרות לכתוב לי שירים. לא התחברתי לחומר שהיה שם והוא לא דיבר אלי״.

והחומר שפוליקר כתב לך?
״השירים שכתב יפהפיים אחד־אחד ומזהים בהם את הסגנון שלו. זה המשך ישיר לשירים של בנזין. התחברתי לזה מיידית. יהודה לא רק שיזם והלחין את כל השירים אלא גם היה כל התזמורת: גיטרות, בס, קלידים. ואם בעבר עשי־ תי לו קולות, הפעם זה יצא הפוך. יהודה השקיע הכל מכיסו הפרטי, ואני לא השקעתי אגורה. הקלטנו את האלבום אצלו בבית. כך הוא התעקש להגשים לי את החלום״.

״שנים אני יודע שאלי זמר ענקי, והתחננתי בפניו שיוציא אלבום כדי שיהיה לו מסמך משלו״, מספר פוליקר. ״הקול שלו לא בא לביטוי בבנזין, לאחר שסירב לעבור לפרונט. השנים עברו, שמרנו על קשר ומיום שהצטרף כמתופף ללהקה שלי לא נתתי לו מנוח. כחבר וכאמן לא היה לי ספק שהקול שלו חייב להישמע. הזמנתי אותו לשמוע שירים שכתבתי, ולאט־לאט ריככתי אותו״.



התחנן שיוציא אלבום. פוליקר. צילום: יח"צ


כתבת את השירים במיוחד עבורו?
״אני מכיר אותו כל כך טוב, שידעתי להתאים לו בלדות די מלנכוליות. זה אלי״.

חליפה קטנה ופפיון

כשבנזין הוקמה בשנת 82', היה חדד בן 25, צעיר חברי הלהקה. בהיותו בן 9 עלה מתוניסיה היישר לנצרת עילית, בן זקונים במשפחה של שבעה ילדים. אביו היה נגן קנון, שבין השאר ליווה את אום כולתום בהופעותיה בתוניס. ״אבא היה נגן מקצועי אהוד, אבל בארץ הוא לא מצא את עצמו ונאלץ לעסוק בהדבקת מודעות״, מספר חדד בעצב. ״אני זוכר אותו חוזר הביתה צרוב שמש כשהוא אוחז דלי עם דבק. פה ושם ניגן עם אנ־ שים שניגנו בסגנון אחר ולא התחבר אליהם. לבסוף מת משיברון לב בגילי כיום. אז הרגשתי כאילו כבה לי האור״.

כתלמיד גרוע שבקושי ידע עברית, נזרק בגיל 12 מבית הספר. הוא הסתובב בין מועדונים ואולמות אירועים, ועקב בסקרנות אחר הלהקות שהופיעו שם. בהשראתן הקים עם בני גילו להקת רוק שהוא היה הסולן שלה. חדד מציג כרזות מאותם ימים שבהן הוצג כילד פלא, לבוש בחליפה קטנה ופפיון, שהאמרגן שלהם קנה לו.

כשהיה בן 14 פנה לתופים, ״לאחר שהמתופף שלנו הבריז״. לדבריו, עבר בהצלחה בחינה ללהקות צבאיות, אבל כשהגיע מועד הגיוס העדיף להיות חייל מהשורה ושירת כאפסנאי, ובמקביל הופיע באזרחית. כשהשתחרר ולא היו הופעות, עבד בשיפוצים עם אחיו הגדול אבי. יום אחד הגיעו פוליקר, בנג'ו קמחי וקיטש אמסלם לנצרת עילית כדי לחפש את המתופף שהיה ילד פלא. ״בו בערב הופעתי איתם באולמי רון בחיפה״, הוא נזכר.

בנזין פרצה בבום על־קולי. ״הפתיע אותנו שזה קרה כל כך מהר״, נזכר חדד. ״הלהיט הראשון שהוצאנו, 'יום שישי', התפשט כאש בשדה קוצים. מהר מאוד נבחר כשיר השנה ואותנו בחרו כלהקת השנה. מצד אחד זה היה סוג של הגש־ מת חלום. מצד שני היה מוזר לנו המעבר מהפריפריה הנידחת בצפון לתל אביב, מה שהיה קצת מלחיץ ומפחיד״.

אגב כך נקלעתם למעין מלחמת עולם קטנה.
״שלא הייתה מצדנו, אלא מצד הקהל הצעיר שנחלק בין אוהדי בנזין ותיסלם. כשהיו לנו הופעות משותפות עם תיסלם על אותה במה והקהל שלהם צעק לכיוון שלנו קריאות גנאי, זה היה מצחיק. והאמת? עד היום סמי אבזרדל המתופף שלהם ואני ידידים. הוא והחברים שלו הזמינו אותי להופעה שלהם בזאפה וזה העיף אותי 30 שנה לאחור״.

תתאחדו מתישהו?
״אם זה היה תלוי בי איחוד כזה היה יוצא לפועל, אני מאוד מתגעגע. אבל בנג'ו חזר בתשובה, וקשה להאמין שיהודה יסכים לכך, במיוחד לאחר שהגענו לתקליט השני שלנו 'משמרת לילה' בלי קיטש, כי לא הייתה הסכמה בינו לבין יהודה לגבי שירים שכתב״.

״לא יהיה איחוד של בנזין״, מצהיר פוליקר. ״לא רק שבנג'ו חזר בתשובה, קיטש נמצא בעולם משלו, ואני לא בקשר איתו. אולי רק אני ואלי במיני איחוד״.

ומה יש לקיטש לומר? ״לאחר ההצלחה של התקליט הראשון, לא מצאתי את עצמי בלהקה. נדחקתי הצדה ולא הייתה לי ברירה אלא לפרוש. אבל אחרי שיהודה הלך לדרכו, הלכתי עם החברים ל'בושם' ול'עקבה'".


"לא יהיה איחוד". "בנזין" בהופעה בימים ההם. צילום: עדי אבישי

מה יש להתחרט?

הודעה רשמית על הפירוק לא יצאה. "זה דעך באופן טבעי", אומר חדד. "התקליט השני נמכר בעשרת אלפים עותקים בלבד, לעומת פי שישה־שבעה בתקליט הראשון. הקהל כמעט לא בא לשמוע אותנו. הבנו שזה הסוף".

מאז בנזין היה חדד מעורב בשני אלבומים שלא צלחו - האחד של אסי מסקין והאחר של להקת "עקבה", שבה היה חבר על סף המילניום עם קיטש ובנג׳ו. "האלבומים האלה נפלו בין הכיסאות ולא קרה איתם כלום", הוא אומר. "באיזשהו מקום איבדתי את המוטיבציה לנסות הפקות חדשות".

פוליקר נהיה כוכב על. ואתם?
"שלושתנו הקמנו את 'בושם', הרכב שביצע קאברים של קלאסיקות רוק ובלוז. אחר כך הופעתי בחתונות עם להקת 'השגרירים'. לא אשקר לך, כרוקיסט בנשמה זה היה מאוד קשה בשבילי. הרגשתי תסכול לעשות את זה אחרי התהילה של בנזין עם כל אהבת הקהל".

שני עמיתיהם של חדד ופוליקר נותרו בצד. שניהם מתגוררים בצפון ועובדים בטכנאות שיניים. קיטש התגרש ובנג'ו התאלמן לפני חודשיים, לאחר שזה מכבר חזר בתשובה. בנג׳ו (בנימין) קמחי, 61, נגן גיטרת הבס של הלהקה, גר בקריית ים, עירו מאז ומתמיד. כשמתקשרים אליו שומעים את פוליקר שר "חופשי זה לגמרי לבד". כלומר החברות והנאמנות נותרו בעינן, אבל מבטו בעבר איננו נטול משקעים. "כשיהודה הודיע שהוא הולך לתקליט סולו, לא הייתה לי בעיה עם זה", הוא צולל באחת לימים ההם. "יהודה סיפר כל הזמן שהוא רוצה קריירת סולו, אבל היה מדובר שהוא יעשה את זה זמנית ויחזור אלינו, לבנזין. עם זאת, כשתופסים הצלחה למה לחזור לדבר שהתחיל לשקוע?"

מה עשית?
"שבתי לדירה הישנה שלי בקריית ים וחזרתי לנגן בחתונות, כפי שעשינו בלהקת 'ברקת', שקדמה לבנזין. הייתי צריך להתפרנס. בזמן בנזין כבר הייתי נשוי עם שני ילדים. עזבתי את החתונות במקביל לחזרה שלי בתשובה, לקראת שנת אלפיים".

בנג'ו הוא אב לחמישה וסב לשמונה. לאחר בנזין התחיל להתפרנס מטכנאות שיניים, "אם כי אני לא מקצועי בזה כמו קיטש ועובד חצי משרה". כשבנג'ו חוזר
מהעבודה, הוא יושב ומנגן. מדי פעם הוא מעורב בהפקות מוזיקליות בצפון.


חזר בתשובה. קמחי. צילום: רענן כהן

אתה חולם על חידוש בנזין?
"ממש לא. בגילי לעלות על הבמה עם אצבעות החלודה שיש לי ולנגן החומר של בנזין, אני לא יודע כמה זה יצליח לי. אנחנו לא כמו החבר'ה של כוורת שפנו לקריירות נפרדות או של תיסלם, שנשארו חברים ועשו קאמבקים בלי סוף. אני שמח בשביל אלי שבשירה שלו, כמו בתיפוף, שומעים את הנשמה".

קיטש (60) היה נגן הגיטרות והזמר השני בבנזין, שאליה הגיע מקריית חיים. השיר שהלחין אז, "גשם", הפך לימים ללהיט בביצוע אלי לוזון ונכנס לפסקול הסרט "עפולה אקספרס", מה שהעניק לו את פרס מלחין השנה בקולנוע. הוא היה טכנאי שיניים מוסמך כבר בימי בנזין ונשאר במקצוע. יש לו שני ילדים ונכד. הוא מתגורר בשכונת הדר שבחיפה. "אני לא מייחס חשיבות יתרה למקצוע שממנו אני מתפרנס", מעיר קיטש. "יש בי תקווה לחזור למוזיקה. חומר לא חסר, רק צריך הזדמנות. בינתיים אני שמח בשביל אלי, שבעיני הוא זמר ענקי שעוד לא מיצה עשירית מהפוטנציאל שלו".

אתה מתחרט על משהו?
"מה יש לי להתחרט? נקלעתי לדרך ללא מוצא".