כבר למעלה מעשור מתריעים ארגוני הסביבה בישראל על גסיסתו של נהר הירדן.
התהליך, שהחל עוד בקום המדינה, הלך והתגבר והפך את הנהר לתעלת ביוב פתוחה שהוגדרה כאסון אקולוגי. אבל לא עוד - נהר הירדן חוזר לחיים.
ביום רביעי שעבר חשף אקופיס, ארגון בינלאומי הפועל בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית, תוכנית מורכבת וארוכת טווח, שעלותה נאמדת ב־4.5 מיליארד דולר, ושעתידה לשקם עד שנת 2050 את האזור כולו.
למרות העלות העצומה והצורך בתיאום בין שלוש ישויות נפרדות, בארגון משדרים אופטימיות, ויש להם סיבה. בתוכנית השיקום ציינו ארגוני הסביבה ונציגי ממשל רשמיים לא רק את הפן האקולוגי אלא גם את עידוד הכלכלה והצמיחה, לאור העובדה שמדובר באזור בעל פוטנציאל תיירותי אדיר עבור ישראל ושכנותיה. בנוסף הם לא שוכחים לציין את חשיבותו הביטחונית ואת התרומה של הפרויקט ליציבות האזורית ולשלום.
להשיב את הגזל
אבל לפני הכל, איך בכלל הפך הנהר לתעלת ביוב פתוחה? בעבר זרמו בירדן 1.3 מיליארד קוב מים בשנה. על פי עדויות היסטוריות מהמאה ה-19 ומראשית ההתיישבות בבקעה, הגיע רוחבו ל-60-40 מטר. במהלך השנים נוצרה הפחתה של 98% מהזרימה המקורית של הנהר כתוצאה מהסטת המים שזרמו לנהר. לדברי גדעון ברומברג מארגון אקופיס, 46% מהזרימות לירדן הוסטו על ידי ישראל, 25% על ידי סוריה ו-23% על ידי ירדן.