הרשימה המשותפת בראשותו של ח״כ איימן עודה דורשת מראש הממשלה בנימין נתניהו להורות על גניזתו המלאה של חוק פראוור להסדר הבעלות על אדמות הבדואים בנגב. זאת לאחר ששר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) החליט שלא להביא אתמול (ראשון) לאישור הממשלה הצעה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, שהוקפאה בכנסת הקודמת.



הדיונים בחוק פראוור החלו בכנסת הקודמת, אולם החוק הוקפא בשל המחלוקת הקשה והתנגדות מצד הבדואים. השר אריאל תכנן להמשיך לקדם את הצעת החוק מהמקום שבו הופסקה ולהביאה אתמול לשולחן הממשלה, אולם בסופו של דבר חזר בו.



בהודעה שפרסם אמר שר החקלאות, שהיה שר הבינוי והשיכון בקדנציה הקודמת, כי "בהמשך לשיחות שקיימתי בסוף השבוע עם גורמים בפזורה הבדואית וכן עם ראש הממשלה, אני מושך באופן זמני את הדיון ברציפות. בתקופה הקרובה אמשיך לקיים שימוע ציבורי נרחב עם כלל הגורמים במטרה לגבש מתווה ראוי שיביא לסיום המצב הקיים. לאחר מכן נמשיך לקדם את החוק בהתאם לשימוע הזה".



בעקבות החלטת שר החקלאות למשוך את חוק פראוור מדיוני ועדת השרים לענייני חקיקה, אמרו ברשימה המשותפת כי "מן הראוי היה לבטל ולגנוז את החוק לחלוטין ולהתחיל בהליך הידברות עם הנהגת הציבור הערבי, ולא להסתפק במשיכת או בהקפאת החוק״.



חוק פראוור הוא מהלך להסדרת היישובים הבדואיים הלא מוכרים בנגב וכן הסדרת המחלוקת בין המדינה והבדואים לגבי בעלות על הקרקע. המחלוקת המרכזית היא על הבעלות שתובעים הבדואים על הקרקע, מחלוקת שרק עם פתרונה יהיה אפשר להקצות קרקעות להקמת יישובי קבע. מתווה פראוור מציע להעניק לתובעי הבעלות על הקרקע פיצוי כספי או פיצוי במקרקעין (עד מחצית מהיקף השטח) ואף קובע שיש לפצות בשיעור של עד רבע מהיקף תביעת הבעלות גם את מי שלא מחזיקים כרגע בקרקע, מאחר שפונו ממנה בעבר על ידי המדינה.



לגבי הסדרת היישובים, המתווה קובע כי יש לאפשר במידת האפשר הכרה ביישובים לא מוסדרים, אבל רק בתוך שטחים שיועדו לכך בתוכנית מתאר מחוזית - וכן על פי כללים תכנוניים המונעים פריסת יישוב על שטח נרחב באופן שלא יאפשר הקמת תשתיות יעילה. הבדואים מתנגדים בתוקף להצעה.



שלשום פנתה הרשימה המשותפת במכתב בהול לראש הממשלה ובו דרשה לבטל מיידית את הכוונה להגיש את חוק פראוור לממשלה ולהחיל עליו דין רציפות, ואיימה כי כל החלטה אחרת תהיה משום ״הכרזת מלחמה על החברה הערבית ותביא להתנגדות עממית ללא תקדים״.



לדברי הרשימה המשותפת, "החוק הזה, שמטרתו כביכול הסדרת בעלות על הקרקעות בנגב, יביא להפקעת יותר מחצי מיליון דונם מאדמות הערבים בדרום ולעקירת יותר מ־40 יישובים ערביים המוגדרים ככפרים בלתי מוכרים״.



הרשימה המשותפת הדגישה כי על הממשלה לפתוח בהליך הידברות עם האזרחים הערבים בנגב, ועליה להסתמך על הצעות התכנון האלטרנטיבי שהכינו ושהגישו ארגונים אזרחיים. ״הגיע הזמן שהמדינה תשנה את גישתה העוינת המתייחסת אל אזרחיה הערבים בכלל ובנגב בפרט כאל פולשים וכאל אויבים״, נאמר בהודעת הרשימה, ״הממשלה חייבת להגיע להסכמות ולא לכפות תוכניות שמתעלמות מהצרכים ומרצון האזרחים הערבים".