נפתח בשורה התחתונה: גם אם האסוציאציה הראשונה שעולה לנו בהקשר של דבורים ומזון היא דבש, תרומתן העיקרית של הדבורים לתזונת האדם שונה בתכלית וגדולה לאין שיעור מהפקת דבש מצוף הפרחים. מדובר בשחקן ראשי באחד השלבים ברביית צמחים: האבקה.
רביית צמחים תלויה ברוב המקרים בחרקים: גרגירי האבקה מאיבר זכרי שבפרח נדבקים לגוף החרק ונצמדים אליו, ומועברים על ידו לאיבר הנקבי בפרח. התהליך נעשה באותו פרח עצמו, או בפרחים שונים על אותו הצמח, או בין צמחים נפרדים מאותו הזן.
כך או כך, ללא העברת הגרגירים מהאיבר הזכרי לנקבי בפרח, אין הפריה. חשוב להבין כי כשמדובר בגידולים חקלאיים, אם אין הפריה אין מזון.
כ־30% מהמזון שלנו תלוי בהאבקה על ידי דבורים. עם זאת, חשוב להבין שהתרומה של מזונות אלו אינה רק אנרגיה (קלוריות) אלא גם רכיבי תזונה חשובים: ויטמינים ונוגדי חמצון המגינים על תאי הגוף כמו ויטמין c, ליקופן, חומצה פולית ויטמין a, מינרלים כמו אבץ ועוד. המקורות לרכיבי תזונה אלה ייחודיים לעולם הצומח. 75%־80% מהם תלויים בתהליך האבקה. קיימת סכנה לירידה בצריכתם בגלל שיעורי האבקה נמוכים.
צילום: אינג'אינמג'
יחד עם זאת, הודות לעובדה שאורז, תפוחי אדמה, חיטה ותירס אינם מואבקים על ידי דבורים, והם חלק גדול מכמות המזון שאנחנו אוכלים, האחוזים אינם גבוהים עוד יותר. נוסף לכך, פירות וירקות (חלקם הגדול מואבק על ידי דבורים), שהם מקור עשיר לוויטמינים, לנוגדי חמצון ולמינרלים, נאכלים בכמויות נמוכות יותר.
נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות [email protected]