לעתים, בימי מצוקה אלה, יש גם חדשות טובות: אזורי גידול היין ויקבים בישראל נכללו ברשימת תשע יעדי תיור מומלצים לשנת 2016 למטיילים חובבי יין שפרסם ירחון התיירות קונדה־נסטה טרוולר. האם יהיה בנתון מעודד זה להביא תיירים לארץ הקודש? ספק.
למעשה, ישראל דורגה במקום השלישי המכובד וכך נכתב שם: “היין יוצר כאן כבר בימי התנ"ך ומאז היווסדה נודעה ישראל בעיקר ביינותיה הכשרים, שאיכותם מפוקפקת. אך זן חדש של מגדלים אימץ שיטות ייצור יין עדכניות. יקבי בוטיק נובטים מכל עבר ובעיקר בגליל, בגולן ובגבעות יהודה". האם הכוונה לשפלת ההר בתחומי הקו הירוק או שמא להרי יהודה שמעבר לו? על כך אין מענה. אנו חובבי יין וכיוון שזה לא מכבר סיירנו במחוז פיימונטה שבאיטליה ובזכות ביקורנו בחלק מאזורי הגידול והייצור המומלצים, אנו מתירים לעצמנו להוסיף את רשמינו התיירותיים מאזורי ייצור היין.
טירה מהאגדות, שינון מונטה, שוויץ. צילום: מאיר בלייך
הפינה הגרמנית
יינות מחבל מוזל הם המפורסמים ביינות גרמניה וזן הענב העיקרי שם הוא הריזלינג. גם כרמי חבל ארץ זה שבמערב המדינה מעטרים את מדרונות הגבעות – לעתים תלולים מאוד, עד זווית של 65 מעלות - לצדדיו של נהר המוזל, שמתאחד עם הריין. נסיעה לאורכו מטרוייר לקובלנץ לאורך כ־195 קילומטרים היא מסלול טיול מומלץ שכולל ביקור בכפרי יין וכמובן גם בערים הציוריות לגדותיו.
כפרי דייגים וערי נמל – סירקוז, קטניה ופלרמו ביניהן - כיאה לאי הגדול בים התיכון עומדים היום בסטנדרטים תיירותיים וגם מתנות טבע בדמות ההר אתנה וחופי הים הם אטרקציה.
הגשר באביניון, מכיוון ארמון האפיפיור. צילום: מאיר בלייך