ממששים: עניין חדש עלול או עשוי להיכנס לאורחות חיינו היגעים, מבטיח כתבנו לענייני סטוצים וגאדג'טים. החוק החדש, שכתמיד ראש הממשלה שותק מאחוריו בחיוך של "אתם עוד תראו", המכונה כבר "חוק המישוש", נועד לסייע לביטחון האומה וצובר אהדה רבה, אחרי שנוסה בהצלחה על נערים מיוצאי אתיופיה. ההתגייסות וההתנדבות למשטרה מתגברות, כי מי לא ירצה למשש? נראה שאת המישוש יבצעו קודם אנשי המקצוע המיומנים ולפיכך יוחזרו לשירות כל אותם ניצבים ותת־ניצבים וקציני משטרה אחרים שנתפסו בקלקלתם, כשהמישוש עוד נחשב על ידי החוק כהטרדה מינית.



אני רק מקווה, מוסיף כתבנו לענייני אפליות מתקנות, שהחוק הזה יתקיים בשוויון מוחלט. שלא רק חשודים מ"שוברים שתיקה", "בצלם", טליה ששון, אלון ליאל ועובדי משרד החוץ (אפשר למשש את הדנ"א שלהם) או שרת החוץ השוודית, ח"כ חנין זועבי או סתם תל אביבים ימושמשו. צריך שהמשמוש יתבצע גם על סמוטריצ'ים, מנכ"ל "עד כאן" ועוזריו ושתוליו, סגנית השר חוטובלי (במרחק נגיעה), השרות איילת שקד ומירי רגב, הגופשטיין מ"להב"ה", בן גביר, מרזל ובן ארי, אלקין ולוין ונערי הגבעות ורבניהם. כך שגם כשיוצר החוק, השר לענייני ביטחון פנים, יצא בבוקר למכולת הסמוכה לקנות מוצרי התנחלויות שסומנו באירופה, ואיזה שוטר מזדמן יחשוד שהוא נושא בכליו או במוחו עוד רעיונות מסוכנים לביטחוננו, מהסוג המשטֶה באזרחים ובדמוקרטיה, תוכל שוטרת מזדמנת לערוך עליו מישוש ולבדוק אם השר, מצייתנותו המוחלטת למנהיגו לא מעניק, חס ושלום, רוח גבית לטרור.



מְשַׁקְּפים: נושא השוויון במישוש, מעיר כתבנו לענייני קונספירציות, קשור ממש בטבורו לנושא השוויון בשקיפות. כי הצעת החוק לשקיפות של אגודות, עמותות ואישים, שבה יתגלו כל נתוני התרומות והמימון מימין ומשמאל (של "שוברים שתיקה" עד "עד כאן"), מי תרם וכמה, בגלוי או בסתר, לביטחון המדינה – ולאן הלכו התרומות (כולל ההתאגדות של נתניהו עם עצמו והשקעתו המניבה של אדלסון בהתאגדות זו או תרומותיו של הגביר מושקוביץ לבנייה יהודית במזרח ירושלים).



בעצם, גברתי שרת המשפטים, המפתח צריך להיות, לפני ואחרי שתוסיפי את סעיף השוויון לחוק השקיפות, שכל מי שחשוד בעברה על חוקי המדינה או מדינת ההלכה, בהקשר לפעולותיו ולמימונן, תוגש נגדו תלונה מיד, עם ראיות ברורות לפשעיו – ואחרי חקירה בלתי מעוותת וללא לחצים של המשטרה הישראלית (היהודית), תוגש תביעה לבית המשפט והוא שיכריע בעניין האשמה בפעולות אנטי־ישראליות וגם יפסוק, יש לקוות, מי מוציא דיבה ושקר על מי, אילו התאגדויות והתארגנויות מזיקות לביטחוננו ולהתגבשותנו מחדש לאומה רציונלית ואילו תורמות לביסוס ולביטחון האומה. ובית הדין גם יוציא פסקי דין בעניין. שכן, גברת שקד, אנחנו עדיין מדינת חוק ולא מדינה שבה למאזני הצדק יש כף אחת בלבד והם מוטים לעברה.



נוטלים: האיש ששותק מאחורי חמיסת זכויותינו, שלוקח מאיתנו את רוב מסינו לביטחון, כביכול (תמיד נשאר קומץ לחרדים, למתנחלים ולווילה בקיסריה); האיש שגוזל את מעט השקט והביטחון בהפחדותיו החוזרות, באיומיו, בשנאתו ובאיומיו החוזרים, בבריטון הסגול שלו, כשרעייתו אוחזת בידו, הוא כבעלי מגה, לוקח ולא נותן דבר – לכן הגיע הזמן שיתאים את שמו למצבו: "לֶקַחיָהוּ".