לאחר כחמש שנים של דיונים וויכוחים הפור נפל ותל אביב תשחזר את אחד מסמליה. בעירייה החליטו שכיכר צינה דיזנגוף תיהרס ותוקם כיכר בגובה מפלס הקרקע, בדומה לכיכר ההיסטורית. על פי התכנית המתגבשת, מתחת לכיכר שתהיה בגובה מפלס הקרקע לא יוקם חניון תת קרקעי, חרף מצוקת החנייה הקשה באזור.



אי הקמת החניון תקצר משמעותית את לוחות הזמנים של תכנון והקמת הכיכר, שאמורות להסתיים עד סוף שנת 2017. עם זאת, הסמל של הכיכר העילית שתיהרס לא יעלם מהנוף התל אביבי. על פי ההערכות, מזרקת האש והמים תמוקם בכיכר החדשה וזאת לנוכח הסכם שנחתם לפני כ-14 שנים עם יוצר המזרקה המסתובבת, האמן יעקב אגם.



"העדפנו לשחזר את הכיכר ההיסטורית, גם בשל ההיבט התנועתי וגם בשל ההיבט החזותי-ארכיטקטוני", הסביר יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וסגן ראש העירייה, עו"ד דורון ספיר, ואמר כי "הורדת הכיכר למפלס הרחוב תייטיב עם האזור והכיכר תשתלב הרבה יותר טוב בחזות הבניינים שמסביבה". במסגרת התכנית המתגבשת, לאחר הקמת הכיכר בגובה מפלס הרחוב, יורחבו הרחבות שבבניינים ההיסטוריים הסובבים אותה והמדרכות יהיו שוקקות בבתי קפה בסגנון פיאצה איטלקית. "הכיכר במפלס הקרקע תהיה עוצמתית יותר ותבליט את סגנון הבנייה הייחודי מסביבה", ציין עוד ספיר.



כיכר דיזנגוף, ארכיון.צילום: קלוגר זולטן לע"מ


"היו שיקולים כבדים נגד הקמת החניון התת קרקעי"

כיכר צינה דיזנגוף ההיסטורית, שנקראה על שם רעיית ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, נחנכה בינואר 1938. העבודות הסתיימו ארבע שנים לאחר תחרות העיצוב, בה נבחרה לבסוף תכנית על פי הקריטריונים של הסגנון הבינלאומי שהיה אופייני אז לימי תל אביב הקטנה. מעגל התנועה היה בקוטר של 66 מטרים ובמרכזו הוקמה בריכת נוי ומזרקה ומסביבה רצועות היקפיות של דשא, שבילים, פרחי נוי ועצים. הכיכר במהרה לחלון הראווה ולסמל חיי התרבות והבילויים של תל אביב.



אבל בשנות ה-70', על רקע החמרת עומסי התנועה באזור והתיישנות הכיכר, הוחלט על הריסתה והקמת הכיכר העילית, שנחנכה ביולי 78', בטקס מרשים במעמד ראש העירייה דאז, שלמה (צ'יץ') להט ז"ל. במרכז הכיכר העילית הוקמה מזרקה, שהוחלפה לאחר שמונה שנים ביצירת "המים והאש" של אגם.


הגבהת הכיכר עוררה ויכוחים והיו שטענו שיש לשחזר את הכיכר ההסטורית. בעקבות תביעה שהגיש אגם, הורה בית המשפט לטפל במזרקה ולתחזק אותה ומאז היא פועלת כסדרה.



לאחר שנות דעיכה ארוכות, רחוב דיזנגוף החל להתעורר בשנים האחרונות. לאורכו צצו ברים, פאבים, בתי קפה ומסעדות ובאולם תיאטרון בית לסין מבוצעות עבודות שיפוץ ושדרוג נרחבות, הכוללות גם את פסאג' הוד. בפאתי הכיכר אף מתקיים בימים שלישי ושישי יריד ססגוני של יריד ווינטג'. העירייה אף ערכה לפני כחמש שנים סקר, שהעלה שמרבית התושבים תומכים בשחזור הכיכר ההסטורית. בקרב הנשאלים גם היה רוב התומך בהקמת חניון תת-קרקעי.



"היו שיקולים כבדים נגד הקמת החניון התת קרקעי", הבהיר עו"ד ספיר, "משך הזמן, העלויות הכספיות וגם החשש מפני עומסי תנועה כבדים בשל התמשכות העבודות, בעת שבתל אביב חופרים את תחנות הרכבת הקלה".



בעירייה מודים שזו היתה טעות קשה להקים באמצע שנות ה-70' את הכיכר העילית, אך עו"ד ספיר סבור שהנסיבות היו אז שונות: "בזמנו חשבו שהגברת הכיכר תעניק פתרון תחבורתי וגם להולכי הרגל. בתכנון עיר דברים משתנים וקיימת דינאמיות. מה שהיה מתאים אולי אז, אינו מתאים כיום", הוא אומר.


עו"ד ספיר, שבאופן אישי גדל לא הרחק מהכיכר, מדבר במונחים של סגירת מעגל: "אני מאמין שבשנה הקרובה יחלו העבודות ובסיומם נחזור לשורשים והכיכר שכולנו אהבנו וגדלנו עליה תשוב להיות בגובה מפלס הקרקע". 



כיכר דיזנגוף לאחר השיפוץ ה-70 צילום: שמואל רחמני



כיכר דיזנגוף היום. צילום: אבשלום ששוני