בעיני מי שאוהבים את אמריקה ובחרו לחיות בה, בחירתו של דונלד טראמפ היא שברון לב, קרע אידיאולוגי ואכזבה רבתי מהאומה שהוכיחה פעמים רבות בעבר כי היא מזהה החלטה נכונה כאשר זאת ניצבת בפניה. הכישלון הזה אינו יתום, ואינני מתכוון להסתתר מאחורי גבם הרחב של סוקרים, עיתונאים, פוליטיקאים ובעלי דעה כדי שטעותי האישית בשיקול הדעת תיחשב לצרת רבים חצי נחמה.
למסקנה כי טראמפ אינו יכול להיבחר לנשיאות באמריקה 2016, הגעתי אחרי מחשבה רבה, ניתוח המצב בכלים שעמדו לרשותי, הסתייגות חריפה עד כדי שאט נפש מהעובדות שהתפרסמו על אודותיו, מהדברים הנוראים שאמר וממידת התאמתו לתפקיד. אף אחד לא הכריח אותי להמר על כישלונו חוץ מהצורך השגרתי לכתוב את האמת שלי ולא להסתתר ממנה היכן שצפוף וחם.
בשבועות ובחודשים הבאים אהיה עוד מישהו בשולי החדשות שיערוך חשבון נפש נוקב עם הדרך שבה הגיע למסקנה שטראמפ אינו יכול להיות נשיא. נכונותי להודות בחטא היוהרה אינה הופכת את האסון שאמריקה ניצבת בפניו לקל יותר. מצד שני, איני מתכוון להימלט כל עוד נפשי בי למחוזות נוחים יותר. לטוב ולרע - קשה לחשוב על מקום לחיות בו שיהיה מעניין ומרתק יותר בדרך כה לא שגרתית. אינני מאמין בעיתונות אובייקטיבית בעיקר משום שהיא אינה קיימת. הפריט היחיד בבחירות המזעזעות הללו שעומד לזכותי הוא העובדה שמיין, המדינה שבה אני חי בעשור האחרון, נתנה את קולה להילרי קלינטון. לפחות בזמן הקרוב יהיה אפשר לבלות בפורטלנד ולהסתובב בה בצוואר שאינו מכווץ מפחד.
מול השאלה מה קרה כאן ביום שלישי משתרך תור ארוך של מומחים לכל דבר ועניין שילהקו את חיינו בחודשים הבאים. מן הסתם אקשיב ואקרא בנימוס את מה שיהיה להם לומר. אבל לפני שהסמבטיון הזה מתחיל לשטוף את העומד בדרכו ומטביע אותנו בים של מלל, כמה נושאים ברורים כבר עתה: בדרכו התגרנית והלא אלגנטית זיהה טראמפ ציבור רב ועצום של אמריקאים שלמרות שמונה שנות כהונתו של אובמה – והשיפור האובייקטיבי שהביאו בתחומים שונים – עדיין חש כהומלס באומה שהייתה אמורה להאזין גם לשוועתו ולראות אותו ממטר.
עשרות מיליוני אמריקאים, בעיקר לבנים ומי שהיו נקראים במקום אחר מלח הארץ, באו חשבון עם נשיא אינטלקטואלי, נישא משכמם ומעלה, סובל מקצר אישיותי וצונן עד כדי הקפאת נפשם הדואבת. באותה מידה אי אפשר להסתתר מהעובדה שהם נשכו שפתיים, אך לא קיבלו בקלות את מרותו של נשיא שחור. האפשרות שהיורשת שלו תהיה אישה לא אהודה באופן קיצוני, שלא הצליחה לאוורר את קופת השרצים שלה ושגם תנציח חלק מסדר היום שלו, הייתה צעד אחד יותר מדי בעיניהם. במערכת בחירות מייגעת וארוכה מדי ספגה גברת קלינטון טילי שיוט כה רבים והפכה כה שנואה, עד שהייתה יומרה גדולה ברעיון שיהיה אפשר לשאת אותה על כתפיים לבית הלבן.
מה שברור עוד הוא הרעיון שאמריקה מאסה בשושלות פוליטיות. מה שהצליח לרוזוולטים ולבושים ונבצר באלימות מהקנדים, לא היה קביל יותר עם הקלינטונים. מאז תחילת שנות ה־90 הקלינטונים מככבים בטבורן של התרחשויות פוליטיות, חברתיות, כלכליות ואישיות רבות, ואמריקה סירבה להחזיר לבית הלבן את הנשיא לשעבר שהוריד אותה לתהומות מוסריים של התנהגות אישית קלוקלת בשעה שרוב הנשים תהו מה פשר החלטתה של רעייתו לעמוד לצדו.
מותר לאמץ את ההסבר הגורס שהיא חשבה שהוא יכול להיות אינסטרומנטלי בלהביאה לבית הלבן. מאידך, אינני מאמין כי ברני סנדרס, הטוען כי נוצח בעורמה, היה משפר בהרבה את תוצאות הבחירות בהתחשב בפער האלקטורלי הגדול ובניתוצה של חומת המגן הכחולה וצביעתה באדום. ביממה שחלפה מהתוצאה המרה שמעתי אמירות מעטות בלבד שנגעו בנימי הנפש וניכרו כדברי אמת. מי שרוצה לשמוע אמירה כזאת, שיחפש מה אמר בליל הבחירות ואן ג'ונס, מפרשני CNN, בעיניים דומעות.
בחירתו של טראמפ גרועה יותר מבחירתם של ניקסון, של רייגן ושל בוש הבן - בעיקר משום שהם היו יותר מסוחרי סדקית מדלת אל דלת או קבלנים שעשקו את כל מי שנקרה בדרכם. טראמפ מגיע לשלטון ללא רקע פוליטי, ללא הבנה אלמנטרית של מי נגד מי, מוקף בהבטחות סרק שיהיה קשה מאוד לקיימן ומסוכן לנסותן. האנשים שהוא ימנה למשרות החשובות בקבינט הם החומרים שמהם עשויים סיוטי הלילה שלנו. מדיניות החוץ שלו מפחידה ממדיניות הפנים, כי היא מייצגת בחירה בין מלחמה ושלום, חיים ומוות.
את המפתחות לבית הלבן הוא אמור לקבל מנשיא שכינה אותו בלתי ראוי למשול והביע חרדה מהפקדת הקודים הגרעיניים בידיו. בהנחה שאמריקה תנצור את אִשהּ ותניח לנשיא הנבחר להגיע שלם לטקס השבעתו ב־20 בינואר 2017, מעל עתיד המעצמה המשפיעה בעולם מרחפים סימן שאלה גדול ושלושה סימני קריאה.