כ־18% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלויות, ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספרם מוערך בכ־1.6 מיליון אזרחים. אלא שמתברר שבכל הנוגע לתחום הנגישות לנכים במרחב הציבורי, העברת התקנות בכנסת מתעכבת ונמצאת הרחק מאחור בלוחות הזמנים. מבדיקה שערך "מעריב־השבוע" בסיוע יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת "נגישות ישראל", עולה כי 12 תקנות נגישות שהיו אמורות להיחקק כבר לפני עשור, עדיין לא נדונו  בכנסת. בהן: נגישות במוסדות על־תיכוניים להשכלה תורנית או דתית, נגישות במערכת הבריאות ועוד.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות נחקק בישראל ב־1999, ובשנת 2005 עבר בכנסת פרק הנגישות בחוק. תקנות הנגישות שמשרדי הממשלה היו אמורים להתקין מכוח החוק, היו אמורות כולן להיות מובאות לאישור הכנסת בתוך שנה, קרי ב־2006. "מאז עברו יותר מעשר שנים, אבל מתברר שהדרך עוד ארוכה עד להשלמת התקנות באופן מלא", אומר וגנר.
בין תקנות הנגישות שנותרו לאשרור הכנסת ומשרדי הממשלה ישנן גם כאלו שכבר התקיימו לגביהן דיונים. אולם, מטעמים שונים כגון מורכבות ועיכוב מצד משרדי ממשלה, בין היתר בשל מחלוקות בין המשרדים והרשויות השונות על תחומי אחריות, עדיין מתעכב אישורן בכנסת.

עם זאת, מוסיף וגנר: "בצד של הכוס המלאה, אפשר לציין לטובה תקנות נגישות רבות שכבר בתוקף ונמצאות בשלבי הטמעה כגון נגישות בבניין חדש ונגישות לבנייני מגורים, נגישות למקום ציבורי שאינו בניין, נגישות לשירות, נגישות תחבורה ציבורית עירונית ורכבות, מוסדות חינוך קיימים, בריכות שחייה ועוד". 
אבל לא רק משרדי הממשלה מערימים קשיים על אישור התקנות שלא הושלמו. גם העיריות מנסות להתנער מחלק מהתקנות שכבר אושרו. בימים אלה עדיין תלוי ועומד הליך משפטי בבג"ץ של הרשויות המקומיות נגד נציבות השוויון, בטענה שלא יצליחו עד שנת 2021 לעמוד בתנאי החוק המחייבים אותן לסיים את כל שיפורי התשתיות ברחובות ובמבני הציבור לטובת יישום התקנות.
ביוזמת הח"כים אילן גילאון (מרצ) וקארין אלהרר (יש עתיד), ראשי השדולה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, תציין היום הכנסת את היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, שצוין ברחבי העולם בשבת. 
בתוך כך, עמותת "נגישות ישראל" הזמינה בתחילת השבוע את הציבור לקחת חלק במיצג בכיכר רבין בתל אביב של יצירת כתובת אנושית "נגישות = רגישות" וסמל האדם הנכה. זאת כדי להעלות את המודעות הציבורית לתופעה המצערת של ליקויים רבים, גם ביישום תקנות הנגישות שעברו בכנסת עד היום. מאות בני אדם נענו להזמנה.
החקיקה מתקדמת, הביצוע פחות 
הדגש של יום הדיונים היום בכנסת יהיה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות. מדובר בתחום שבחקיקה ידע התקדמות ניכרת בכנסת הנוכחית, אם כי בשטח תוצאותיה טרם ניכרות. רק בשבוע שעבר פרסם "מעריב־השבוע"  את נתוני נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, שלפיהם רק מחצית האנשים עם מוגבלות בגיל העבודה מועסקים במשק, חלק ניכר מהם במשרות חלקיות ובשכר זעום, שטרם כניסת התיקונים האחרונים לחוק גם פגע אנושות בקצבאות הנכות שלהן הם זכאים. זאת, כשפוטנציאל ההעסקה של מי שמסוגל לעבוד מגיע לעוד עשרות אלפים שיושבים בבית מאונס, אם מחוסר הזדמנויות ומשרות פנויות מתאימות, אפליה באי קבלה לעבודה או בשל חוסר נגישות של מקומות העבודה, ואם מחקיקה שעד היום לא עודדה יציאה לעבודה (מתוך 235 אלף מקבלי קצבת נכות כללית, 56 אלף נמצאים במצב שמקשה על יציאה לעבודה).
תיקוני החקיקה החשובים שנעשו בחודשים האחרונים אמורים לשנות ולו במעט את התמונה. החל בתיקון "חוק לרון" לצמצום קיזוז הקצבאות מהשכר, שיזמה ח"כ אלהרר, ושר הרווחה חיים כץ הגיש במתכונת מצומצמת יותר, וכלה בהצעות החוק לחייב מעסיקים במגזר הציבורי והפרטי למינימום העסקה של אנשים עם מוגבלות, שהגישו ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יואב קיש ונורית קורן (הליכוד). עם זאת, יחלפו לפחות עוד כמה חודשים עד שאפשר יהיה לבחון את פירות החקיקה הזאת.