אנחנו חיים במדינה שבה נראה שראשי הצבא יותר מוסריים וערכיים מהמערכת האזרחית המובילה; שבה הצבא דבק יותר בערכי הדמוקרטיה בהקשר של הפרדה בין הדרג הפוליטי לצבאי ובהקשר של רמת המוטיבציה של הדור הצעיר שבא להילחם מרצונו החופשי; שבה נראה שהצבא ומערכת הביטחון מבינים טוב יותר מהמערכת המדינית את הצורך להשתייך למשפחת העמים המערביים בגין תלותנו בארצות הברית ובמערב אירופה; שבה הצבא ומערכת הביטחון מבינים טוב יותר מהמדינאים את הצורך בפתרון שתי המדינות למען זהותנו כדמוקרטיה יהודית ולמען הביטחון שלנו באזור. כמעט כל ראשי מערכות הביטחון בעבר ובהווה בעד פתרון שתי המדינות, כפי שהיו גם בעד הסכם המעצמות עם איראן. זה כולל את הרמטכ”לים לשעבר אהוד ברק, שאול מופז, גבי אשכנזי ובני גנץ; ראשי שב”כ לשעבר, כגון עמי אילון ויובל דיסקין, וראשי מוסד לשעבר כמו שבתי שביט, מאיר דגן ותמיר פרדו. הרמטכ”ל גדי איזנקוט הוא איש אמיץ. הערכים שביטא ביחס למקרה אלאור אזריה יצרו קו פרשת מים דמוקרטי ומוסרי בעל חשיבות עצומה: חיילים ואזרחים צריכים להתנהל בצלם אנוש, גם מול מחבלים וגם בקרב. כך הוא חיזק את צה”ל.



לעומתו, נוצרה בארץ ברית מסוכנת בין המנהיגות הפוליטית, ובראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים נפתלי בנט ומירי רגב ושותפיהם, לבין האספסוף הימני הקיצוני. הדרג הפוליטי לא ריסן התבטאויות פאשיסטיות של פעילי “לה פמיליה”, תומכי הבית היהודי והליכוד, שקראו באופן גלוי לאלימות נגד הרמטכ”ל והשופטים והתבטאו באופן אלים וגזעני כלפי התקשורת, הרשות השופטת והשמאל.



שומרים על ערכי הדמוקרטיה. בני גנץ וגדי איזנקוט, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
שומרים על ערכי הדמוקרטיה. בני גנץ וגדי איזנקוט, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון



השילוב הזה הוא סכנה לדמוקרטיה ולביטחון של ישראל. בעוד שנראה שצה”ל הוא ערכי ומוסרי יותר מאשר המערכת המדינית, אי אפשר לומר שצה”ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, כפי שהפוליטיקאים אוהבים להתהדר. צבא בהגדרה אינו מוסרי, כי ייעודו הוא להרוג כדי להגן, גם אזרחים. קל וחומר צבא שהוטלה עליו משימת כיבוש שטחים ואוכלוסייה גדולה זה 50 שנה. הכיבוש בא לידי ביטוי בדיכוי אוכלוסייה אזרחית רחבה וברובה הגדול חפה מכל פשע והשפלה יומיומית של אוכלוסיות שלמות, בהן נשים וילדים. צה”ל אינו אשם בכך, ראשיו מעוניינים בפתרון שתי מדינות, מטלות ניהול החיים של הפלסטינים ומטלות שיטור בערים הפלסטיניות קשות לו. ההגנה על מאות אלפי מתנחלים מכבידה עליו.



ייעודו המקורי של צה”ל הוא הגנה על מדינת ישראל הריבונית מפני איומים מבחוץ, לא מבפנים, בעיקר באמצעות כושר הרתעה גדול, שבנה בהצלחה רבה. אלא שהמערכת הפוליטית ב־50 השנים האחרונות הביאה את המדינה ואת הצבא למצב שבו אנו נמצאים היום; מלבד אלה שניסו למצוא מוצא מדיני. כיום מצב זה הולך ומחמיר לנוכח מדיניות הכיבוש, הסיפוח וההתנחלויות של ממשלת נתניהו־בנט. בהקשר הזה אפילו אלאור אזריה, שהורשע בהריגה בצדק, הוא קורבן של הכיבוש. על המערכת המדינית, כפי שעשתה במקרה שלו, להאזין למערכת הביטחונית, גם בשאלות של ביטחון לאומי בסוגיות כגון הסכם המעצמות עם איראן ופתרון שתי המדינות.  



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה - מנהיגים צעירים"