הבת שלי בכיתה א' ומתעקשת לקחת איתה לבית הספר כריך עם שוקולד כמו כל הילדים. איך אני יכולה לגרום לה לבחור באפשרות בריאה יותר?

"בתך מסתכלת עלייך, ואת מהווה לה דוגמה אישית. היא בוחנת את כל מה שאתם אוכלים בתוך הבית, זה מה שהיא מכירה מגיל אפס, וזאת התבנית שהיא חיה לפיה. ילדים הסובלים מעודף אף פעם לא אשמים. ילד גדל בבית מסוים ורואה את ההרגלים שקיימים בו. תוכלי לגרום לשינוי מחשבתי אצל בתך רק אם תהיי בעצמך מוכנה לעשות שינוי תזונה כללי בבית, ולשם כך עלייך ללמוד מה זה באמת מזון בריא. הרגילו אותנו לחשוב בצורה מסוימת ולשייך אוכל בריא בעיקר לחברות שעוסקות במוצרי מזון. התפיסה הזו היא מוטעית ברובה. אני מציע שתתרגלו למזון בריא הכולל הרבה יותר מים, פחות שתייה מתוקה, ואכילת פחמימות מלאות כמו תפוח אדמה, קינואה וכוסמת. כאלטרנטיבה לבית הספר אני מציע לך לתת לבתך לאכול משהו שהיא תאהב כמו רול חביתה עם ירקות וגבינה ולהגיש לה את זה כמו סושי. ככה גם הילדים האחרים יתחילו להסתכל על מה שהיא אוכלת. בנוסף, אני מציע שתצרפי ירקות ופירות חתוכים המוגשים בצורה יפה. האופן שבו תגישי לה את האוכל ישפיע על רצונה לאכול את המנה".
לפני כחצי שנה החלטתי לשנות את התזונה בביתי ולהפוך אותה לבריאה יותר. אני קונה פירות וירקות ומשתדלת לבשל לבני משפחתי אוכל בריא ולא תעשייתי, אבל הבעיה היא שהילדים שלי ממש כועסים כשאני מציעה להם לאכול תפוח או בננה כחטיף אחרי הצהריים. זה מגיע למצב של מלחמות בבית כי הם מעדיפים שוקולד. ברור לי שכשהם נמצאים אצל חברים הם אוכלים חטיפים תעשייתיים, ואני לא חושבת שיש לי מה לעשות כדי למנוע את זה. אבל מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק את המלחמות בבית?

"כשהילדים מחוץ לבית אין באמת מה לעשות כדי למנוע מפגש עם הפיתויים הללו, אבל בבית יש לנו את האפשרות להנגיש מזון בריא כמו לדוגמה להכין צלחת עם פירות פרוסים בצורה יפה. מנה כזאת הילדים יאכלו כי זה נראה מאוד מפתה. לגבי השוקולד, הבעיה האמיתית בו היא הסוכר, ולכן את יכולה ליצור בעצמך כדורי שוקולד אלטרנטיביים. את יכולה להשתמש באבקת קקאו, לערבב אותה עם סילאן או דבש דבורים טהור ולהוסיף פקאנים או שקדים טחונים. הילדים יאהבו את זה, ואת לא חייבת לספר להם שכדורי השוקולד הם ללא סוכר.המהפכה שאת עושה בביתך תציל את ילדייך בהמשך, ובסופו של דבר הם יודו לך. לכן אני כלל לא מודאג שהם אוכלים אצל חברים חטיפים. המשיכי להיאבק, גם במלחמות הקטנות, כי את הרי המנצחת. תמשיכי בדרכך ותדאגי שיהיו להם בבית גם מאכלים מתוקים ובריאים. העולם התעשייתי אומנם הצליח לרמות אותנו, אבל אנחנו לא נזין את גופנו בחומרים הפוגעים בבריאותנו ומעשירים מישהו אחר. אנחנו לא פח אשפה. אני אישית משתדל להימנע מלהיכנס לרשתות המזון הגדולות ומעדיף לקנות אוכל ישירות מהירקן בשוק. כשאני כן נכנס, אני רואה אינסוף אריזות קרטון צבעוניות שהילדים אוכלים מהן, והרי ידוע שחטיפים כאלו הם עתירי סוכר גם אם הם נחשבים מלוחים. בסופו של דבר חשוב לי להדגיש שאנחנו יצורים רוחניים.אנחנו גרים בתוך גוף פיזי שקיבלנו במתנה. אם אף אחד לא חושב לשים סוכר בתוך טנק הדלק שלו. אז למה אנשים מכניסים לגופם מזונות מתוקים? קחי את הדברים כחומר למחשבה". 
אני בת 72. לאורך חיי, ולמעשה מילדות, עברתי עשרות ניסיונות לרדת במשקל וכולם כשלו. לאחרונה עזבתי את העבודה ומאז שהפסקתי לעבוד אני לא יכולה להפסיק לבלוס מזון ועמוסה מאוכל. המקרר הפך לחבר הכי טוב שלי ואני אובדת עצות. מה עליי לעשות כדי לרדת במשקל?
"אוכל ידוע כמעניק נחמה, וילדים קטנים לומדים לקשר מהר מאוד בינו לבין קבלת תשומת לב. את מתארת בעיה שהייתה ברקע כל השנים והתפרצה רק עכשיו, כשאת כבר לא עובדת ומשתעממת בבית. לכן בתור התחלה ולפני הכל הייתי ממליץ לפתור את בעיית השעמום. את לא חייבת לצאת שוב לשוק העבודה אם זה לא משהו שאת רוצה, אבל כדאי למצוא דרך למלא את הזמן שהתפנה. את יכולה למשל למצוא מקום שבו תוכלי להתנדב, לתרום לקהילה ולקבל בחזרה. תחשבי איך את יכולה לעזור לאחרים, ומתוך העזרה לזולת את תקבלי את מה שאת מחפשת. בנוסף, אני מציע לך להגדיר מראש את השעות שבהן את אוכלת כדי שלא תשאירי פתח לפנות למקרר הלוך ושוב. תתחילי עם חמש ארוחות ביום, אבל תדאגי שלא לאכול דבר בין לבין. אני חושב שאם תתחילי לעשות זאת, חייך ישתנו לטובה".
מתוך תוכניתו של אהוד אברהמסון, בכל יום ראשון ב־20:00 ב־103FM