קהילת ניצולי שואת יהודי לוב שאנשיה נטבחו בצפון אפריקה ושורדי הלוחמים היהודים של הצבא האדום שהביסו את גרמניה הנאצית הם שתיים מהקבוצות שקופחו במהלך התקבעות הזיכרון הלאומי הישראלי של השואה במהלך שבעה עשורים. כעת, בזכות יוזמה של ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לשימור תרבות יהדות ארצות האסלאם ויו"ר השדולה למען הווטרנים - מוארים שולי הזיכרון מחדש.

שתי הקבוצות נפגשו לאחרונה במוזיאון לזכר לוחמי הצבא האדום היהודים באשדוד ואחרי יום השואה ייפגשו שוב במרכז להנצחת מורשת יהדות לוב באור יהודה. אפרים פפרני (91) הוא נשיא ארגון החיילים והפרטיזנים נכי המלחמה בנאצים ומי שייסד את מוזיאון הווטרנים. "אירחנו במוזיאון את יוצאי לוב כי הם אחים שלנו ואנחנו נלחמנו גם כדי שהסבל שלהם ייגמר", הוא מספר. "אנחנו מארחים בשנים האחרונות אלפי תלמידים, חניכי תנועות נוער וחיילים שהם הדור הצעיר שיוכל להעביר הלאה את הגבורה של הלוחמים היהודים שנספו במלחמה על עצם קיומו של העם שלנו, להביס את גרמניה הנאצית".

הפריפריה של השואה

יהדות לוב, קהילה כבת 2,500 שנים, נכבשה בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי צבאות גרמניה ואיטליה שפלשו לצפון אפריקה והיו תחת שלטון הרודן האיטלקי מוסוליני, בעל בריתו הקרוב של היטלר בתקופת מלחמת העולם השנייה. מחנה הריכוז ג׳אדו שבלוב, שם שגור בפי שורדי השואה מאותה תקופה בלוב, אינו שגור בפי כל ישראלי כמו מחנה הריכוז ברגן בלזן בגרמניה שאליו נשלחו אלפים מהם ומשם להשמדה.

שמעון דורון, גמלאי מערכת הביטחון, עומד בראש הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב ומנהל בהתנדבות את מרכז מורשת יהדות לוב באור יהודה, שגם עליו לא יודעים ישראלים רבים. בקרוב הוא יארח את ותיקי הצבא האדום שאירחו את שורדי השואה מקהילת יוצאי לוב. "אפשר לקרוא לנו 'הפריפריה של השואה'. ח"כ סבטלובה עשתה דבר מדהים וכשנפגשו שתי הקבוצות, הייתה התעוררות ממש של ההיסטוריה וכשאחד הניצולים שלנו שמע את סיפוריהם הוא ממש פצח בשירה של שיר המעלות מרוב התרגשות. החיבור בהחלט אפשרי וזה מה שנקרא שותפות גורל".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) אומרת כי "אין דבר יותר טבעי בעיני מהמפגשים האלה ועדיין לא מאוחר מדי לתקן. עובדה שגם בקרב המבוגרים, למרות פערי השפה והזמן, הצלנו לקיים דו־שיח מרגש. הפגשנו שורדי שואה משתי יבשות שחוו באותן שנים ממש את מוראות מלחמת העולם השנייה כל אחד מהזווית שלו, ואת הסיפורים זה של זה שומעים היום, 70 שנה אחרי. בהרבה מאד מקרים הסיפורים היו דומים – של אנשים שביום אחד נגדעו החיים שידעו והפכו לחיים של רדיפה, הסתתרות, עוני ופחד".