מסורת הקשיחה של יום העצמאות, שהתגבשה לאורך השנים, כמעט לא מתירה לאזרח לציין את עצמאות מדינתו בדרך חדשה. קשה לפרוץ את השילוש הקדוש שמורכב מבמות בידור, זיקוקים ומנגל, אבל חלק מבגרותנו כעם הוא לנסות לטפח מנהגים חדשים. ולכן, לקראת יום העצמאות ה־69, אני ממליץ לכם על מספר דרכים מעט שונות לציין את היום החגיגי. ברשותכם אני אתעלם מהמספר 69, אף על פי שרק הוא יכול לזרוק אותנו לכמה פעילויות מקוריות וזוגיות, ליהנות יחד מעצמאות הדדית ומשמחת, בבחינת ייתן יקבל, לא ייתן לא יקבל - אבל כאן כל אחד והראש שלו.



אם כן, קיבצתי עבורכם מספר אפשרויות לציין את החג. גזרו ושמרו.


אתם מוזמנים לקנות את המארז החגיגי הלאומי והפטריוטי - "רוגל אלפר כל הטורים": מדובר בשיר הלל לעם ולמדינה, ששום בית ישראלי פטריוטי לא שלם בלעדיו. כולל הטור האחרון, "למה אני לא מאחל חג שמח", וכמובן, כל הטורים הקודמים והאהובים: "למה אני שונא להיות ישראלי" והטור המרנין הזכור לכולנו, "למה אני לא מחייך אף פעם". כן כן, קפסולת האושר הזאת יכולה וצריכה להיות שלכם, ובגלל ההיענות הרבה, הקדימו להזמין אותה כבר עכשיו. הפובליציסט של "הארץ" מקבץ לראשונה לאסופה אחת, כל כך ישראלית, את מיטב המאמרים מהשנים האחרונות. כבונוס, יצורף גם הטור הנהדר "אני שונא אסופות מאמרים".



מי שאהב את הטור "למה אני שונא תוצרת ישראלית", בוודאי יאהב גם את "אני שונא לטייל בארץ - כי היא דרעק", וגם את "מי שחוגג את חגי ישראל הוא טינופת אטומה ואותו לבית הדין לפשעים בינלאומיים בהאג". אין כמו החיבוק האלפרי החם הזה ליום עצמאות מושלם וכל כך ישראלי ששום יום עצמאות אינו שלם בלעדיו. או כמו שהוא ינסח את זה: "אנחנו לא באמת עם חופשי בארצנו, בלי החופש לקרוא את האמת על עצמנו".



ועכשיו, מבצע - קנו את אסופת המאמרים וקבלו את המאמר החדש והמלהיב: "למה ישראלים צריכים לחגוג בכלל ביום העצמאות?". אמ;לק: בשביל לשכוח מהכיבוש. אין מה להתבייש, גם אתם חלק מהמדינה הזאת וגם לכם מגיע להרגיש רע עם זה. ועם מארז הטורים החדש, אין סיבה שלא. אל המארז יתווסף קוד קופון, כך שמי שירצה יוכל להוריד לטלפון שלו את טור ההמשך של יוסי קליין, "החרדים עוד יערפו לכולנו את הראש, כמו דאע"ש" - כך שבזמנים קשים, כשלא תמיד הדרך נראית לכם ברורה ומדויקת, המאמר הזה יימצא קרוב אליכם במרחק נגיעה, ושוב תוכלו להיזכר מי הטוב ומי הרע, ולדעת את האמת הכואבת, כמו שמגיע לכם.



דרך נוספת ומקורית לציין את החג היא במנגל טבעוני. כמדי שנה, גם הפעם יוקם בפארק הירקון מנגל המוני וטבעוני שייתן מענה לכל 115 הטבעונים המסתובבים בינינו, וילדיהם, שכמובן בחרו באופן חופשי את דרך החיים הטבעונית. תחשבו על מדשאות הפארק עם אוכל שמורכב משיפודי ירקות, מעדני ירקות וסלטי ירקות - והאוכל הוא הבעיה האחרונה, לאן שלא תסתכלו יהיו שם המון טבעונים, שיספרו לכם המון דברים מעניינים, כמו מתי הם התחילו להיות טבעונים, מדוע הם החליטו להיות טבעונים, מי במשפחה שלהם עדיין לא לגמרי טבעוני, מה זה אומר מבחינתם להיות טבעוני, ועוד המון נושאי שיחה שהמילה טבעוני, איך לא, היא הנושא המרכזי בו. בקיצור, האוכל מגוון כמו נושאי השיחה של האנשים שאוכלים אותו.



וגם לכם, שבחרתם להישאר בבית, יש פעילות מקורית. אתם מוזמנים לצפות במיטב הסרטים הישראליים מכל הזמנים, המשודרים בערוצים השונים, ולענות על החידון הבא: האם הסרט שבו אתם צופים הוא סרט ישראלי שוביניסטי? אם לא, האם זה סרט ישראלי שזאב רווח מופיע בו? אם לא, האם זה סרט שבו דליה שימקו מורידה חולצה? אם לא, האם יונה אליאן מתאהבת בששי קשת? אם לא - מדובר ב"תעלת בלאומילך" או "ד.צ. חוף אילת" עם דובי גל.



מה שלא תעשו, שיהיה חג עצמאות שמח ומקורי.