1. כשברקע נמשכת חקירת המשטרה בחשד למעשי שחיתות ושוחד של בכירים במערכת הביטחון ומחוצה לה בעסקה לרכישת הצוללות מגרמניה, וכששר הביטחון לשעבר משה יעלון לא שולל את האפשרות שראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורבו דוד שמרון מעורבים בפרשה, גוברת הדאגה במשרד הביטחון מדוח של OECD הצפוי להתפרסם בחודש הבא.
אחד היסודות החשובים של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שישראל התקבלה אליו בספטמבר 2010, הוא האמנה למאבק במתן שוחד לעובדי ציבור בעסקאות בינלאומיות בכלל ועסקאות נשק בפרט. ואכן, אחד הנושאים המרכזיים שהטרידו את חברי ועדות הסקר של הארגון שהגיעו לישראל כדי לדון בהצטרפותה, ולבחון אם היא עומדת ברף הנורמות הנדרשות, היה הסוגיה של שוחד בעסקאות נשק. בנוסף לכך, ישראל חברה באמנת האו"ם נגד שחיתות.
ב־2015 פרסם הארגון דוח שבו צוין כי ישראל אינה עושה די כדי לבער תופעות של שחיתות ומתן שוחד, וכשנחשפים חשדות כאלה, היא משרכת רגליים ואינה חוקרת, תובעת ומגישה כתבי אישום, כפי שהיה מצופה מחברה בארגון.
הדוח האחרון לא צץ יש מאין. ישראל היא אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם, ומדיניות משרד הביטחון, האחראי הן לשיווק וקידום המכירות של הייצוא הביטחוני והן לפיקוח על מתן ההיתרים לייצוא, היא לעודד ייצוא כמעט בכל מחיר. באווירה שכזו קשה לצפות שישראל ומשרד הביטחון יפעלו בנחישות נגד חשדות למתן שוחד. הם עושים זאת כמי שכפאם שד ורק בלית ברירה. האחריות על חקירות אלה נתונה בידי האגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) בראשות ניר בן משה, שלרשותו עומדת יחידת חקירה. לאחר חקירת המלמ"ב, ואחר כך המשטרה, מועבר החומר להכרעת הפרקליטות.
הוכחה להתנהלותה של ישראל בנושא ניתן היה לקבל גם מהמידע המוגבל שסיפק לאחרונה משרד הביטחון לעמותת הצלחה, לבקשת היועץ המשפטי שלה עו"ד אלעד מן. העמותה ("התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת") פנתה למשרד בבקשה לקבל מידע מקיף על כל החקירות שניהל משרד הביטחון נגד חשדות למתן שוחד, שחיתות או עבירות על טוהר המידות במערכת הביטחון, כולל גם בעסקי הייצוא הביטחוני. הבקשה הוגשה מכוח החוק של חופש המידע. באיחור רב השיב המשרד על הפנייה ומסר תגובה די לקונית ולא מפורטת, תוך שהוא מדגיש כי המלמ"ב "מוחרג" מהוראות החוק לחופש המידע והוא עושה זאת לפנים משורת הדין.
מתשובת המשרד עולה כי בין 2009 ל־2016 ניהלה יחידת החקירות של המלמ"ב 304 בדיקות ראשוניות. מתוכן 180 הפכו לחקירות פליליות. 87 מהן הבשילו להגשת כתבי אישום, או, ברוב המקרים, לטיפול משמעתי כמו פיטורים של העובדים והספקים שסרחו או השעיית ההיתרים לייצוא או שלילתם. 51 תיקים עדיין נמצאים בטיפול המשטרה. מדובר כאמור בכל הענפים שעליהם מפקח משרד הביטחון - ממעילה בכספים של עובד המשרד, גניבה של ספק של המשרד, מעקב אחר מלווים לנכים שמרמים בדיווחי השעות, ועד למתן שוחד לפקיד בישראל או לפקיד, גנרל או שר במדינה זרה על ידי סוחר נשק ישראלי.
זהו אינו בציר שראוי להתבשם בו במדינה שהייצוא הביטחוני שלה נאמד ב־2015 בכ־6 מיליארד דולר, ופועלים בה עשרות אלפי סוחרי נשק, סוכנים, משווקים, מתווכים ומאכערים. אחת משתיים: או שישראל היא מדינה של טוהר מידות שהשחיתות ממנה והלאה, או שמשרד הביטחון והגורמים לאכיפת החוק אינם ששים לחסום את השור בדישו הביטחוני.
מאז הצטרפות ישראל ל־OECD מחתימים במשרד הביטחון את יצואני הנשק על הצהרה כי "לא עסקו בעבר ולא יעסקו בעתיד בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים". כמו כן, במתן ההיתרים לעיסוק בייצוא ביטחוני יש סעיף המתייחס לאיסור על מתן שוחד.
לקראת פרסום הדוח החדש של ה־OECD שיגר מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם, מכתב אל החברות לייצוא ציוד ביטחוני וסוחרי הנשק, המבקש מהם לחדד את הנהלים והכללים למניעת שחיתות. דבר המכתב ונוסחו פורסמו השבוע ב"הארץ". "אבקש להעלות בפניכם את נושא מניעת השחיתות ולהדגיש את חשיבות הנקיטה באמצעים המכוונים להתמודד עם התופעה", כתב אדם. "כידוע, ישראל חברה באמנת הארגון OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, ובאמנת האו"ם נגד שחיתות. בנוסף, עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר עוגנה בשנת 2008 בחוק העונשין הישראלי. מאז, ובמיוחד בתקופה האחרונה, מתקיימת אכיפה מוגברת בישראל בנוגע לעבירה זו".
אבל דיבורים ואזהרות לחוד ומעשים לחוד. בפועל, כפי שאפשר להסיק ממעט המידע שהואיל משרד הביטחון למסור לעמותת הצלחה, האכיפה אינה מוגברת. אדרבא, היא מואטת ומועטה.
2. אנשי מילואים כתפאורה
השבוע תציין ישראל את יום ירושלים, החג הכי לא "חגי" בלוח השנה הישראלי, שאין בו שום קדושה דתית או עניין של ממש לציבור הרחב, למעט פוליטיקאים, עסקני ירושלים וחוגי הימין. ברור שגם אם לא היה מצוין יום מיוחד לאירוע, יש לו משמעות מיוחדת למי שלחמו בקרבות המרים, והוא מהווה מעין יום זיכרון נוסף למשפחות הנופלים. השנה יעמוד יום ירושלים בסימן 50 שנה למלחמת ששת הימים ולקרבות שניהלו שם חטיבת הצנחנים ויחידות צה"ל האחרות נגד הלגיון הירדני.
ועדיין, אין הצדקה להוציא על החגיגות מיליוני שקלים מכספי הציבור, בוודאי שלא מכספי צה"ל. בוודאי שלא לגייס אלפי חיילי מילואים להשתתפות בהן כניצבים או כתפאורה. וזה בדיוק מה שעושה השנה צה"ל. לאחרונה קיבלו חיילי המילואים של חטיבה 55 - החטיבה המיתולוגית שהשתתפה בקרבות - זימון ליום מילואים אחד (חד־יומי), בתשלום כמקובל, כדי להשתתף בחגיגות. את ההפקה מארגן פיקוד המרכז, שמגייס את מי שמשרתים בחטיבה כיום יחד עם מי ששירתו בה ב־1967. בסך הכל כ־4,000 איש.
הזימון הוא ל־23 בחודש, יום לפני יום ירושלים. בצו נכתב במפורש כי המטרה היא "אימון". אך בפועל החיילים לא זומנו לאימון או לרענון הכשרתם המקצועית אלא לסדרת מורשת, אולי אפילו לאינדוקטרינציה. לוח הזמנים והאירועים שנמסר למגויסים הוא כדלקמן: ההתכנסות יום לפני יום ירושלים. בבוקר סיורים בעקבות לוחמים, אחר הצהריים עצרת חטיבתית בגיא בן הנום. החיילים משתחררים בערב, ואילו הקצינים נשארים ליום נוסף, שכולל סיור בעיר דוד, טקס הענקת דרגות ותעודות הוקרה למצטיינים במערת צדקיהו, ובסיום טקס זיכרון באנדרטה במוזיאון רוקפלר.
גם רוב החיילים בחטיבת הצנחנים שהרימו גבה או שתיים לנוכח צו המילואים הזה יגיעו לאירוע, ולו רק כדי לפגוש את חבריהם ולהחליף חוויות. אך עם כל החשיבות לקשר של חטיבת הצנחנים לירושלים, התנהלות צה"ל צורמת, משום שרק בשבוע שעבר ציין הצבא את "יום ההוקרה" למערך המילואים. במהלך השבוע נערכו טקסים וכינוסים בהשתתפות הרמטכ"ל גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן. ואכן, בשנים האחרונות עושה צה"ל מאמץ רב לשפר את היחס לאנשי המילואים בצה"ל ובחברה בכלל.
על פי הוראת הרמטכ"ל, כ־70% מימי המילואים מוקדשים לאימונים ולהכשרות. בין השאר, אלפי המפקדים במילואים מדרגת מפקד פלוגה זכאים לחצי נקודת זיכוי במס. מתגבש הסדר עם הביטוח הלאומי כדי שיעלה ב־25% את התגמול על כל יום מילואים של עצמאי, וכן מתקיימים דיונים עם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) להעניק הקלות למשרתים במילואים במועדי הבחינות והגשת העבודות באוניברסיטאות. קצין בכיר באגף כוח האדם תדרך את העיתונאים והדגיש בין השאר כי "ישנו דגש על חשיבות זמנם של אנשי המילואים ולא לפגוע במשפחותיהם". מסיבה זו הופסק הנוהג של הזמנת מספר רב של אנשי מילואים ליתר ביטחון, מה שכונה בצה"ל "חליפי כוח אדם".
אך כנראה שגם צה"ל, שנדרש לקיצוצים בכוח אדם ובתקציבו ולהתייעלות ולחיסכון, אינו יכול לעמוד מול אירוע שמצוי בלב הקונצנזוס הישראלי, גם אם המעשה גורם לבזבוז של מיליוני שקלים וסותר את המגמה העקרונית שלו.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מייחס חשיבות רבה ליום ירושלים, וזאת כחלק מהמורשת והמסורת של חטיבות איחוד ירושלים. הזימון ליום המילואים, מטרתו לשמר את מורשת הקרב של החטיבות ולחזק את לכידות היחידות. נדגיש כי הזימון לשירות מילואים מתבצע בהתאם לחוק המילואים ובהתאם למותר בפקודות הצבא. הזימון לאירוע במסגרת יום מילואים מאפשר למשרתי המילואים להגיע שלא על חשבון ימי חופש במקום עבודתם. מי מהמשרתים אשר יבחר שלא להגיע - לא יינקטו כנגדו אף צעדים משמעתיים או פיקודיים".
3. הרוסים עדיין דורשים את השלט
רוסיה אינה מרפה מישראל. מעת לעת משגרים דיפלומטים רוסים ופקידי משרד החוץ שלו תזכורות לשגרירות ישראל במוסקבה ולמשרד החוץ בירושלים, בשאלה "איפה השלט?". השלט המדובר הוא של רחפן–הליקופטר ששר החקלאות אורי אריאל החליט ביוזמה אישית וגחמתית להעניק לראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב.
תזכורת: בנובמבר 2016 ביקרו מדבדב, שרים ודיפלומטים רוסים בישראל, וחתמו על שורה של הסכמים בתחומי הכלכלה. בין השאר סייר ראש ממשלת רוסיה במכון וולקני לחקר החקלאות, מלווה בשר אריאל ובבכירי משרדו. מנהלי המכון הראו לפמליה את הרחפן, ומדבדב גילה בו עניין יוצא דופן. אריאל, בג'סטה אבירית ובלי להתייעץ עם איש, מיהר להודיע למדבדב כי הצעצוע מוענק לו במתנה. כמה ממנהלי המכון, שפניהם התכרכמו, עוד ניסו להניא את השר ממעשה זה בתנועות ידיים ובלחישות. אך זה היה כבר מאוחר. בגמר הסיור נטלו עוזריו של מדבדב את הרחפן, העמיסו אותו על המטוס וחזרו למוסקבה.
למחרת התברר כי אריאל פעל ללא סמכות וגרם לנזק מדיני וביטחוני. הרחפן, שעלותו כ־200 אלף שקל, היה מתוצרת ספרד ובתוכו הותקנה מצלמה מתוצרת ארה"ב. לפי תנאי הרכישה, אסור היה על ישראל להעבירו למדינה שלישית בלי אישור היצרנים. וגם אם הייתה מבקשת, לא היה ניתן לה היתר, מכיוון שתקנות הייצוא בארה"ב אוסרות למכור טכנולוגיה מתקדמת לרוסיה. מה עוד שהסמכות בישראל לאשר עסקאות העברת טכנולוגיה ביטחונית או לשימוש כפול - אזרחי וצבאי - נתונה למשרד הביטחון.
בעקבות מסירת הרחפן התפתח משברון בין ישראל לבין ספרד וארה"ב, שביקשו הסברים והבהרות. ישראל גמגמה, התנצלה וגם הבהירה כי השלט הרחוק לא נמסר לרוסים. התברר כי ברגע האחרון אחד מעובדי מכון וולקני הסתיר את המכשיר. כשהרוסים גילו שאין להם השלט, הם הבינו כי קיבלו בעצם כלי חסר תועלת, ומאז מעת לעת הם שולחים מסרים לישראל: תנו לנו את השלט הרחוק. בלעדיו, המתנה אינה מתנה.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "אין תגובה". גם השר אריאל סירב להתייחס לנושא. משגרירות רוסיה בתל אביב נמסר לאחר פרסום הכתבה כי לא היו שום פניות לקבל את השלט הרחוק.